אתם, עורכים קניות בסופר, ממלאים את העגלה, משלמים ואז ניגשים עם הקניות לעבר היציאה. במצב הזה יש שני תרחישים: התדיר והנדיר. לרוב, השומר ייתן לכם לעבור בדרך לרכב מבלי להתעכב על העגלה שלכם, או לכל היותר יעיף מבט חטוף בקבלה ויסמן לכם להתקדם, אבל מיעוטם של השומרים במיעוטם של המקרים יבחרו להקדיש פרק זמן קצת יותר רציני כדי לוודא שהקבלה אכן תואמת את המוצרים שבעגלה. יתכן שבמצב כזה תזעיפו מבט, אולי תבקשו ממנו להזדרז, אבל בסופו של דבר בכך יסתכם חוסר שביעות הרצון שלכם מהמצב.
התרחיש הזה בדיוק קרה ללקוחה ברשת ויקטורי, אלא שהיא לא הסתפקה במבטים ובקשות והחליטה לתבוע את הרשת, החלטה שהניבה לה לא מעט כסף.
בחודש אוגוסט האחרון הלכה עו"ד שושי שניר לקניות בסניף מבשרת ציון של רשת ויקטורי. לאחר שסיימה את קניותיה, עצר את שניר קצין הביטחון של הסופר, לקח את חשבונית הקנייה שלה והורה לה להתלוות אליו לקופה הראשית, שם השוותה קופאית בינה לבין המוצרים שבסלי הקניות שלה.
שניר, תושבת מבשרת ציון, עובדת כיום כעו"ד עצמאית, זאת לאחר שבעבר שימשה במספר תפקידים בכירים בשירות הציבורי, בין היתר כסגנית האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, כמנהלת מחוז באר שבע והדרום ביחידה וקודם לכן הייתה הרשמת לענייני ירושה במחוז באר-שבע.
שניר כתבה לוויקטורי מכתב ובו סיפרה כי חשה מושפלת לאחר שקונים נוספים שעברו במקום ראו אותה כשלטענתה הבדיקה הציגה אותה מולם כגנבת. במכתב אמרה שמשעה ששילמה על הקניות הן נחשבות לרכוש שלה ולכן לוויקטורי כלל לא הייתה זכות לחפש בהן ודרשה מהנהלת הסופר לפרסם התנצלות במקום בולט באותו סניף.
לאחר שדרישתה לא נענתה על ידי ההנהלה, הגישה שניר תביעה כנגד ויקטורי על סך 30 אלף שקלים לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בטענה כי מדובר בעיכוב לא חוקי, בלשון הרע ובהתנהגות משפילה.
להגנתה טענה הרשת שהיא מתמודדת עם מכת גניבות, וכי כחלק מההתמודדות, היא מבצעת בדיקות אקראיות של סלי קנייה. בנוסף, הכחישה את כל הנסיבות להן טענה שניר. הרשת סיפרה שמדובר בבדיקה שגרתית ולא משפילה שבוצעה באופן מכובד ודיסקרטי, רחוק מעיני שאר הלקוחות וכן כי לא רק שהתובעת הייתה רשאית ללכת בכל רגע, כך שלא מדובר בעיכוב שלא כדין, אלא שהיא אף הסכימה לבדיקה.
הרשם הבכיר, יגאל ברק־עופר, דחה את הטענה לפיה מדובר באירוע שגרתי, שאינו משפיל ורחוק מעיני הלקוחות. הוא פסק שמהסרטונים שהציגה ויקטורי עצמה עלה כי היו לקוחות שעברו וראו או שהיו יכולים לראות את הבדיקה. "ברור שבמקרה כזה תחושת ההשפלה היא גדולה ומועצמת, אף אם בפועל מעט אנשים ראו את האירוע או הבינו את מה שמתרחש לנגד עיניהם. טענת הנתבעת כי התובעת הסכימה לבדיקה, לא הוכחה". בנוסף, התחשב בכך שבסניף לא היה שילוט שהביא לידיעת הקונים כי יתכן שסלי הקנייה שלהם ייבדקו.
לבסוף, קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את ויקטורי לשלם לתובעת 12 אלף שקל פיצויים נוסף על הוצאות משפט בסך 850 ₪.
אז מה משמעות הפסיקה בפועל? סופרמרקטים לא יהיו רשאים לעכב לקוחות לחיפוש במוצרים ללא מקור חוקי או קבלת הסכמה מפורשת מצדם. האם אנחנו נמצאים בפני גל של תביעות דומות כנגד רשתות מזון או שמא ויקטורי תערער והפסיקה תשתנה? ימים יגידו.
