האלימות הגואה בקמפוסים בארה"ב נגד סטודנטים יהודים וישראלים הולכת ומתפשטת באמריקה. אחרי המהומות הקשות באוניברסיטת קולומביה בניו־יורק, שהסתיימו בפשיטה משטרתית ובמעצרם של יותר ממאה מתפרעים, המוקד עבר לאוניברסיטת קליפורניה בלוס־אנג'לס, UCLA. מפגינים אנטי־ישראלים ותומכי חמאס הקימו מאהל מחאה במרכז האוניברסיטה וסירבו להתפנות משם. האלימות החריפה כשהמפגינים ממאהל המחאה חסמו את דרכם של סטודנטים יהודים וישראלים, ובחלק מהמקרים מנעו מהם גישה לספריית הקמפוס.
אוניברסיטת UCLA נוסדה ב־ 1919 כשלוחה של אוניברסיטת קולומביה. אחד המרצים הבכירים בה הוא פרופ' יהודה פרל, מרצה למדעי המחשב וסטטיסטיקה, זוכה פרס טיורינג ומחלוצי מחקר הבינה המלאכותית. לאוניברסיטת קליפורניה בלוס־אנג'לס הוא הצטרף ב־1970, ומאז כבר 54 שנה נחשב לאחד הקולות החשובים והמזוהים עם האוניברסיטה.
שמו עלה לכותרות הבינלאומיות שלא בטובתו כשבנו דניאל, עיתונאי בוול־סטריט ג'ורנל, נחטף בפקיסטן בתחילת 2002 בעודו בשליחות עיתונאית, ולאחר מכן נרצח באכזריות. תיעוד הוצאתו להורג הופץ כחודש לאחר מכן וזעזע את העולם.
פרל בן ה־87 נולד בתל־אביב ב־1936. סבו, חיים פרל, נחשב לאחד ממייסדי בני־ברק. "אני לא אוהב את ההשוואה לשואה ואת המילה 'אנטישמיות', אבל יש רבים כאן שהמראות בקמפוס בהחלט מזכירים להם את שנות השלושים", הוא אומר בשיחה עימנו מביתו בלוס־אנג'לס, "יש לא מעט סטודנטים וגם מרצים שמסתירים סממנים יהודיים כשהם מסתובבים בקמפוס. שיעור היהודים והישראלים נמצא בצניחה, במיוחד בפקולטות ה'בעייתיות'. כך לדוגמה, בכיתה טיפוסית בפקולטה לרפואה יש שלושה סטודנטים יהודים מתוך מאה או מאתיים. המחלקות האלה היו מלאות סטודנטים יהודים. מספר הסטודנטים צנח במאות אחוזים, וזה לא במקרה. מי שיושב בוועדות הקבלה הקטין את מספר היהודים בשם ה'גיוון' וה'צבע'.
"הסטודנטים שלי מוגנים במחלקה למדעי המחשב, אבל גם אצלנו המחלקה הודיעה שמבטלים את כל הלימודים, כי יש פה סכנה להתפתחות אלימות בלתי צפויה. זה ניצחון לאנשי חמאס. זה מה שהם רוצים: הם רוצים שהאוניברסיטאות יתבטלו, שכל מאחזי התרבות המערבית יתבטלו. בזה הם מצליחים. ההנהלה צריכה להיות קשוחה יותר, וגם להסביר את צעדיה. הסטודנטים מבולבלים".
בניגוד לחלק מעמיתיו היהודים, פרל מוביל גישה לא מתפשרת שקוראת להילחם בחריפות נגד ההתרחשויות האלימות. "שמענו שנגיד האוניברסיטה עומד להיפגש עם נציגי המאהל הפרו־חמאסי כדי להגיע איתם לפשרה", הוא אומר לנו השבוע, "אם הוא יגיע איתם להסכם זאת סכנה. כל כניעה לדרישה שלהם, אפילו לדרישה הקטנה ביותר, תהיה ניצחון אדיר בשבילם. כל כניעה פה היא גורלית. זה יוביל את הקמפוס הזה לעברי פי פחת. נגיד האוניברסיטה החליט שהמאהל הזה איננו חוקי ושצריך לפרק אותו, אבל הוא לא אמר מתי לפרק אותו. הוא חייב לעמוד בדיבורו ולסלק את המאהל הזה.
"כשביקשנו להשתמש באותה רחבה בעצרת למען החטופים הישראלים בעזה, האוניברסיטה סירבה. אבל אנשי חמאס הורשו להשתמש ברחבה הזאת. הם האמינו שאם ייתנו למאהל הזה להתקיים ויעלימו עין, הם ייקנו את לב החמאסניקים שחונים שם, שיסתפקו במאהל. בתמימות הם האמינו שזה ישחרר את שסתום הרוגז, אבל זה לא שחרר להם כלום. להפך, זה נתן להם אומץ. הם עוצרים היום אנשים שהולכים מבניין לבניין ושואלים אותם אם הם יהודים או תומכי ישראל, ואז אומרים להם לאן מותר ואסור להם ללכת".
זה נשמע כמו האווירה בשנות השלושים בגרמניה.
"הרבה אנשים עושים את ההשוואה הזאת. אני נרתע ממנה, אבל ודאי שזה מזכיר אותה. גם באוסטריה החליטו לאיפה היהודים הולכים".
ההשתלטות על מרכזי הכובד האקדמיים בארצות הברית התחילה לפני עשורים. "ראיתי איך אנשי חמאס בונים מנהרות אינטקלטואליות מתחתינו", מספר פרל, "אף אחד לא עצר אותם, להפך. כל המוסדות הציוניים הוחלשו בידי ההנהלה. הנהלת האוניברסיטה מסרה אותם לידי אנטי־ציונים ואנטי־ישראלים. היום אינני יכול להזמין דובר תומך ישראל לאוניברסיטה. אני צריך לשכנע, להראות שהוא דיבר פעם נגד בנימין נתניהו או נגד 'הכיבוש', וכך להצדיק את נוכחותו. המחלקות כולן נעשו אנטי־ישראליות. מרצה שמבין שישראל לא יכולה לבטל את 'הכיבוש' או להקים מדינה פלסטינית מחר, לא יוזמן לדבר באוניברסיטה.
"לאורך שנים הוחלשו המוסדות הפרו־ישראליים וחוזקו אנשי פקולטה שהם אנטי־ציונים בריש גלי. בהנהלה לא פועלים נגד זה בגלל טענה של פגיעה בחופש הביטוי. בפקולטות שלמות מדברים בריש גלי נגד קיום ישראל, ומנסים בכל דרך להשמיד את ישראל. המרכז ללימודי יהדות שנוצר לפני כשלושים שנה הפך ל'לימודי הגולה'. כל מה שקשור בישראל מוקצה מחמת מיאוס. זה היה מבצר של לימודי ישראל, והפך למבצר משמיץ ישראל.
"כבר ב־2009 היה סימפוזיון שכלל שונאי ישראל ממש, ובמהלכו נשמעו קריאות 'מוות לישראל'. זאת הייתה המכה הראשונה שספגנו, ואחר כך זה התגבר. המרכז ללימודי המזרח התיכון הוציא את ישראל מהמזרח התיכון. אנשים במחלקה להיסטוריה פוטרו, והוזמנו מרצים שונאי ישראל. זאת הייתה עבודה שיטתית של שונאי ישראל ותומכי חמאס, ובהם גם יהודים. האנשים שמלמדים היום במחלקה ללימודי השואה חותמים על כל העצומות נגד ישראל. זאת חתירה אידיאולוגית שההנהלה אפשרה".
פרל הוא אחד מ־400 חברי סגל שחתמו על עצומה בעד ישראל. "לא נוותר, גם אם האוניברסיטה תיכנע לדרישותיהם", הוא קובע, "הם דרשו להסיט את ההשקעות של האוניברסיטה מחברות שעושות עסקים עם ישראל, וגם להפסיק את שיתוף הפעולה האקדמי עם ישראל. לא אסכים לדרישה כזאת. יש לי מחקר עם הטכניון, ולא אפסיק אותו. יש 400 מרצים ופרופסורים ומנהלי מחלקות, כולל זוכי פרס נובל, שהם ציונים מוצהרים ורוצים להגביר את שיתוף הפעולה. נתמרד. אנו בנינו את הקמפוס הזה. אם תעבור החלטה כזאת נתפטר, או שנחליט שאנחנו מכפילים את שיתוף הפעולה עם ישראל. נכפיל את שעות העבודה שאנחנו משקיעים בסטודנטים ופוסט־דוקטורנטים ישראלים שמגיעים לכאן".
אתה תחזור לארץ?
"המשפחה שלי פה. אני מתכוון להילחם פה, כי זה לא ייגמר".
גל המחאה הזה הוא ביטוי של אנטישמיות בעיניך?
"אני לא אוהב להשתמש במונח 'אנטישמיות'. זה חמור יותר. אני קורא לזה 'ציונופוביה'. לאנטישמיות עוד אפשר לסלוח, כי אנשים גדלים בבית ששיקרו להם בו. אבל לאנטי־ציונים אין כאלה, הם פשוט מתכננים כל דבר במדוקדק. הכול מכוון להשמדת ישראל. הם מודרכים בידי טובי המדריכים בעולם, ממומנים בידי קטאר, ויודעים בדיוק מה לעשות. המטרה שלהם היא השמדת ישראל".
איך סטודנטים אמריקנים מטים אוזן לתנועה הזאת?
"חצי מהסטודנטים האלה ממומנים בידי קטאר – הם משלמים את שכר הלימוד שלהם. החצי השני הם ילדים ששטפו להם את המוח שהם עובדים למען המדוכאים ונגד המדכאים".
הכסף הקטארי באמת משפיע?
"זה מוסתר, אבל. קטאר השקיעה ישירות באוניברסיטאות אמריקניות יותר מ־2.5 מיליארד דולר רק בהשקעה ישירה. יש גם השקעה עקיפה, מלגות לסטודנטים, וזה מקור הכנסה אדיר לאוניברסיטה. אולי זה חלק מהסיבה שהאוניברסיטאות העלימו עין. הן לא רצו להרגיז את קטאר".
זאת לא מחאה סטודנטים ספונטנית? יש מישהו שמארגן את זה?
"זה מאורגן מלמעלה. הם יודעים בדיוק מה לומר ולמי, איך להתייחס למראיינים, למשטרה ולעוברי אורח. יש להם דפי מסרים. זה מאורגן בידי קבוצה של משפטנים מומחים. רק הילדים שמצטרפים אולי ספונטניים".
מה ישראל יכולה לעשות מול תנועת החרם והתנועה האנטי־ציונות?
"אני לא יודע, אבל היא חייבת להיות מודאגת. הסטודנטים היהודים פה יודעים לדבר יפה, יודעים לענות על השאלות, הם עומדים על דעתם. הרגשתי גאווה גדולה. אבל הם לא מאורגנים, לא עובדים ביחד. ישראל יכולה לעזור להם. הסטודנטים המוחים יהפכו למנהיגי הדור הבא. הם יהיו חברי הקונגרס, המרצים בקמפוסים. זאת אחת הדרישות של המאהל הפרו־חמאסי – לשכור יותר מרצים פלסטינים. הם אומרים את זה גלויות, הם רוצים להגביר את ההשפעה שלהם ולחנך את הדור הבא לשנאת ישראל. כמו שהפלסטינים ביהודה ושומרון אומרים, המטרה הסופית שלהם היא הכחדת ישראל. אנחנו פשוט לא מקשיבים להם, ואומרים שהם לא מתכוונים לזה. גם בקמפוס המטרה העיקרית היא השמדת ישראל והפיכתה למדינה פלסטינית. בעוד דור אחד, ארה"ב תפסיק לתמוך בישראל".
יש לך מסר בשביל משפחות החטופים הישראלים בעזה?
"קשה לי לבוא אליהן ולדבר איתן. אני נכשלתי, לא הצלתי את הבן שלי. אינני יכול לחזק אותן, אני רק יכול להבין את מצבן".
