מהי ההשקעה המוצלחת ביותר של השנה האחרונה? תשכחו מביטקוין, ואפילו ממניות השבבים, שחלקן זינקו בחדות.
מתברר שהסחורה החמה ביותר נמצאת בכוס השוקו שלכם. במהלך החודשים האחרונים, ובעיקר מתחילת 2024, חל זינוק דרמטי במחירי הקקאו. באפריל 2023 עמד המחיר לטון פולי קקאו, במסגרת המסחר בחוזים עתידיים בבורסה האמריקנית, על כ־3,000 דולר. נכון לתחילת אפריל השנה המחיר נסק פי ארבעה, לכ־12 אלף דולר.
העלייה במחירי הקקאו נובעת מירידה ביבול עקב מזג אוויר קיצוני. בשנתיים האחרונות פוקדים את מערב אפריקה שיטפונות כבדים ובצורות, ובעיקר פוגע ביצרניות הגדולות בחוף השנהב וגאנה.
הגשמים העזים הובילו, בין השאר, להתפשטות זיהום פטרייתי הנקרא "מחלת התרמיל השחור". מחלה זו מדביקה חלקים רבים של עצי הקקאו, וגורמת לפולים להירקב. מדינות מערב אפריקה אחראיות על כ־70 אחוזים מייצוא הקקאו בעולם, ולכן ההשפעה על מחיר הסחורה דרמטית.
פירות עץ הקקאו הם תרמילים אשר בכל אחד מהם נמצאים כשלושים פולים. כדי לייצר קילו שוקולד אחד נדרשים 300־500 פולים, העוברים תהליך מורכב עד להפקת המוצר הסופי. ככל שהשוקולד איכותי יותר ואחוז מוצקי הקקאו גבוה יותר, כך כמות הפולים הנדרשת גבוהה יותר.
המפיקה הגדולה ביותר של קקאו היא חוף השנהב (40 אחוזים מהתפוקה העולמית), ואחריה גאנה, אינדונזיה, ניגריה, קמרון, ברזיל ואקוודור. בחוף השנהב פולי קקאו ומוצריו הם ענף היצוא מספר 1, שמהווה מעל מחצית מהכנסות היצוא. בגאנה, הסגנית, פולי קקאו הם ענף היצוא השלישי, אחרי זהב ונפט גולמי.
תעשיית הקקאו העולמית מגלגלת 120 מיליארד דולר בשנה, ולמרות השגשוג מרוויחים מרבית חקלאי הקקאו – בעיקר במדינות אפריקה – כ־2 דולר ליום, לרוב בתנאי עבודה קשים מאוד.
עד כמה משפיע הזינוק במחירי הקקאו על מחירי השוקולדים? לכאורה, תוספת של 6,000 דולר למחיר של טון פולי קקאו הייתה אמורה לייקר כל 100 גרם שוקולד ב־60 סנט. בפועל, רוב השוקולדים הנמכרים מכילים אחוזים נמוכים יחסית של קקאו, והרכיב העיקרי שבהם הוא סוכר, לצד רכיבים נוספים כמו אבקת חלב ואגוזים. מעבר לכך, במחיר חבילת השוקולד גלומים הוצאות שונות כגון אריזה, שיווק והפצה, כך שבפועל, למרות העלייה החדה במחיר חומר הגלם, ההשפעה לא אמורה להיות דרמטית.
אבל כלל לא בטוח שכך יהיה. חברות הבוחנות את רמות המחירים לצרכן ברחבי אירופה וארה"ב מציינות כי בחודשים האחרונים העלו חברות השוקולד הגדולות בעולם את מחירי המוצרים שלהן בשיעור של 15־20 אחוזים. בנוסף להעלאת המחירים, תאגידי הממתקים "מתמודדים" עם המצב באמצעות הקטנת מידות של החפיסות השונות או שינוי במתכון המוצר, כך שהשפעת מחיר הקקאו תפחת.
לוּ עליית המחירים הייתה מגולגלת לחקלאים עניים במערב אפריקה, העומדים בבסיס שרשרת הייצור, דיינו. הבעיה היא שזה לא המצב: מלבד הפיחות ביבול שלהם, הממשלות בחלק מאותן מדינות מגבילות בפיקוח את המחיר שהחקלאים יכולים לקבל על הסחורה. במקור, ההגבלה הזו נועדה להגן על החקלאים מפני תנודות במחירי השוק, אלא שבמציאות הנוכחית היא רק מרעה את מצבם עוד יותר, וגם לא מתמרצת אותם לשתול עוד מטעים.
בעיה נוספת היא חוזים והסכמים ארוכי טווח מול תאגידי הממתקים הבינלאומיים, שלא מאפשרים יותר מדי מרווח תמרון. הטענה היא שלפחות בחלק מהמקרים מגלגלים יצרני הממתקים את העליות במחיר לכיסם – גם כדי לפצות את עצמם על שחיקה ברווחיהם ברקע האינפלציה, כלומר ללא כל קשר למחיר הקקאו.
מי שמזדרזים לנצל את המצב הם דווקא חקלאים מהצד השני של הגלובוס. לפי פייננשל טיימס, חקלאים באקוודור, ברזיל, פרו וקולומביה מתאמצים לרכוש שתילים, וצפויים להוסיף לשטחי היבול שלהם מיליוני דונמים של מטעי קקאו. בניגוד למדינות מערב אפריקה, באמריקה הלטינית מגולגל, על פי רוב, נתח עיקרי מעליית מחירי הקקאו אל החקלאי. זה יוצר מוטיבציה גדולה בקרב החקלאים, שחלקם אף החלו לזרוק יבולים אחרים, כגון בננות ושמן דקלים, כדי לשתול קקאו.
על פי תחזיות ארגון הקקאו הבינלאומי, אקוודור צפויה לעבור את גאנה כיצרנית השנייה בגודלה בעולם של פולי קקאו. אם כי ייקח קצת זמן עד שזה יקרה, הואיל ועץ קקאו זקוק לשלוש שנים לפחות עד שהוא מניב פרי.
מחירי הקקאו המאמירים הובילו גם את המשקיעים להיכנס לקלחת, בתקווה לגרוף רווחים. הם עושים זאת באמצעות מסחר בחוזים עתידיים על קקאו הנסחרים בבורסה האמריקנית, כמו גם באמצעות קרנות המשקיעות בסחורות חקלאיות והשקעה במניות של יצרניות שוקולד וממתקים.
השקעה זו כרוכה כמובן בסיכון, שכן חוזים עתידיים מאופיינים בתנודתיות רבה. אגב, כבר נשמעות לא מעט דעות שבועה זו תתפוצץ, כי מעבר לגידול הנרחב בשטחי מטעי קקאו מחוץ לאפריקה, גם מדינות אפריקה עצמן לא מיצו את מלוא תפוקתן.
