בממשל ביידן רוצים כבר לסיים עם המלחמה הזו. ההבטחות הנחושות אי-אז באוקטובר, לעמוד שכם אל שכם לצד ישראל מול המתקפה הברברית עליה, התחלפו בחוסר סבלנות פטרוני מול העיקשות הישראלית המתמשכת למוטט את הכוח הצבאי שהביא עליה את המתקפה.
רגע ציני במיוחד נרשם בשבוע שעבר, בעת ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן בישראל. בדרך לאחת מפגישותיו בתל-אביב, הוא עצר כדי לשוחח עם בני משפחות של חטופים שהפגינו בחוץ. "החזרת יקיריכם הביתה היא הלב של כל מה שאנחנו מנסים לעשות, ולא ננוח עד שכולם – גבר, אישה, חייל, אזרח, צעיר , זקן – ישובו". בתקשורת המיינסטרים הישראלית שוב שאלו את המשפחות על היחס המלטף מהאמריקנים, מול קשיחות הלב לכאורה של המנהיגים מבית.
זה היה רגע ציני כי מול הרצון המוצהר הזה, עמל ממשל ביידן לפרק בחודשים האחרונים את ישראל מכל קלף מיקוח שהיה לה נגד ארגון הטרור, בניסיון להשיב את החטופים. הוא לחץ להכניס סיוע הומניטרי בכמויות עצומות, כאלו שלפי דיווחי המתפ"ש כבר עולים על יכולת הקיבולת העזתית. הוא הצניח בעצמו מזון, הקים מזח בעלות מטורפת, נזף ורשף נגד פעולה נדרשת ברפיח, ופעל בכל דרך כדי להבהיר לארגון הטרור שהשתמש בציניות בסבל האוכלוסייה שלו עצמו, שאין באמת ממה לדאוג. רק אתמול, בשיחת הטלפון בין ביידן לנתניהו, היה חשוב לנשיא להבהיר – לאחר כל מילות הנימוס בנוגע ליום השואה – שיש לוודא שמעבר כרם שלום יישאר פתוח.
המכון למדיניות העם היהודי פרסם היום נתונים מסקר שערך בחודש שעבר. אחד מהם קובע כי 61 אחוזים מהציבור היהודי בישראל סבורים שעל ישראל לפעול ברפיח בכל מקרה. מדובר בנתון שספק אם היה אפשר לנחש מדיווחי כלי התקשורת המרכזיים. כמעט שבעה חודשים אחרי המתקפה הבלתי נתפסת ההיא, בישראל רוצים לראות את החטופים בבית, אבל מבינים שבבד בבד חייבים להכריע את האויב. מול כל הלחץ הבינלאומי, הציבור הישראלי תומך הלחימה ברפיח.
לפני כשבועיים הניחה ישראל הצעה להסכם שחרור חטופים, שהרחיק לכת בוויתורים ביטחוניים מכל מה שנראה בעבר. חמאס התמהמה ומרח את הזמן, ואז רגע לאחר ששידר ששבר את הכלים, הגיעה אמש "הסכמה" שלו, שהיא בעצם טיוטת הצעה שחוזרת בה מהסכמות עקרוניות מאוד..
ישראל הסכימה בהצעתה, כך על פי דיווחים, שהשלב הראשון של העסקה יעצור את הלחימה למשך 42 יום, בהם חמאס ישחרר 33 חטופים "הומניטריים", ובהם נשים, מבוגרים חולים ופצועים. אנשים שנלקחו בידי טרוריסטים מבתיהם, באכזריות ששמה ללעג כל חוק ואמנה בינלאומיים. חמאס ציין בטיוטה שאין התחייבות מבחינתו שמדובר בחטופים חיים. מבחינת ישראל, אם אין חטופים חיים בקטגוריה הזו, יש להשלים אותם בהשבת חטופים חיים מ"קטגוריות אחרות". כמו שחרור גברים צעירים שנחטפו באלימות ממסיבת טבע אליה הגיעו כדי לרקוד. מבחינת חמאס, אפשר להשיב מתים תמורת אותו מטבע של שחרור חיים.
גם אם לא ניתנו ערבויות אמריקניות רשמיות לחמאס כי דרישותיו ימולאו, הרי שגם מבחינת ממשל ביידן מדובר מזמן בהסכם הפסקת אש שכולל שחרור חטופים, ולא בהסכם שעניינו מלכתחילה שחרור החטופים. ונראה כי בחמאס, שטבח בישראל והמיט סבל עצום על האוכלוסייה שלו עצמו – מבינים היטב לאן הרוח נושבת.
