לפני שמונה חודשים, סיילור קלאס אמרה להוריה שהיא יכולה לשמוע "מפלצות" בחדר השינה שלה. מאז, פחדה של הילדה בת ה-3 גדל יותר ויותר, ולעתים קרובות היא הצביעה על הקיר שממנו שמעה שהצלילים מגיעים. "היא הפכה יותר ויותר נחושה שיש מפלצות", אמרה אשלי מאסיס קלאס, אמה של סיילר, בראיון טלפוני. סיילור הייתה כל כך מבוהלת שהיא התחילה לישון בחדר השינה של הוריה, אמרה קלאס.
בית המשפחה בשארלוט שבארה"ב נבנה לפני למעלה מ-100 שנים, ונרכש לפני שלוש שנים כפרויקט לשיפוץ. לפני שלושה שבועות קלאס סוף סוף ירדה לעומק התעלומה. מבקרים לא רצויים אכן ארבו בחדר השינה של סיילר: יותר מ-50,000 דבורי דבש נתקעו בתוך הקיר, יחד עם כ-200 קילוגרמים של חלת דבש.
קלאס, שהייתה בהיריון עם ילדה השלישי כשסיילור נעשתה "מתוחה" בנוגע לחדר השינה שלה, אמרה שהיא ראתה בהתנהגותה של בתה תגובה רגשית להריון של אימה. קלאס ובעלה, כריס, מעולם לא שמעו קולות שהגיעו מהחדר של סיילר, אז הם ניסו להרגיע אותה. "הפכנו את זה למשחק", אמרה קלאס. "נתנו לה בקבוק מים וקראנו לזה תרסיס נגד מפלצות, כדי שהיא תוכל לרסס אותם". אך למרות זאת סיילור התעקשה על סיפורה.

אבל יום אחד באפריל, בעודה עומדת בחוץ, קלאס הבחינה במה שלדעתה היו צרעות, עפות "פנימה והחוצה" מעליית הגג שנמצאת מעל החדר של סיילר. המדביר אמר לקלאס שהם לא צרעות אלא דבורי דבש בסכנת הכחדה, והמליץ לה ליצור קשר עם דבוראי.
שני הדבוראים הראשונים אמרו לה שאין דבורים בבית. אבל לשלישי, קרטיס קולינס, הייתה תגובה שונה, והוא אמר לקלאס שהוא יצטרך "לחתוך חור" בקיר הבית כדי לחקור יותר. מצלמה תרמית מצאה "חלק של כוורת בגודל של 3 על 3 מטרים" בתוך החדר של סיילר, אמרה קלאס.
לפי קלאס, כשקוליס פתח חלק מהקיר ליד הארון של סיילר, "הדבורים פשוט התחילו להישפך החוצה". בקיר לא היה חומר בידוד, כלומר הוא סיפק "חלל ריק" בו הדבורים יכלו "לשגשג", אמרה קלאס. קולינס קבע שהדבורים היו שם בין שמונה לתשעה חודשים – הערכה שעולה בקנה אחד עם העובדה שסיילור דיווחה לראשונה ששמעה מפלצות בחודש ספטמבר. הדבורים נכנסו לעליית הגג דרך "חור זעיר", אמרה קלאס.
"הוא תפס 20,000 ביום הראשון", אמרה קלאס. "הוא חזר שלושה ימים לאחר מכן ותפס עוד 20,000". קולינס היה נוסע מדי כמה ימים לבית המשפחה כדי לתפוס דבורים נוספות, אמרה קלאס, והעריכה שהוא תפס בין 50,000 ל-65,000 דבורים עד כה. "זו הייתה הכוורת הגדולה ביותר שהוא ראה בקריירה שלו", אמרה קלאס.
הדבורים הועברו למקלט, אמרה קלאס, אם כי "כמה אלפים" מתו במבצע. כשנשאלה מה קרה לדבש, אמרה קלאס, "למרבה הצער היה צריך לזרוק אותו". היא לא רצתה לסכן את בריאותו של אף אחד על ידי אכילה או מכירה של הדבש.

קלאס, מעצבת פנים במקצועה, מעריכה שהנזק הסתכם עד כה ב-20,000 דולר – עליהם היא לא תקבל החזר מחברת הביטוח. "נצטרך להרוס את הטיח בן 100 השנים, לחווט מחדש, לבודד מחדש את הקיר, להתקין פתח אוורור חדש, לתקן ולצבוע גם את עליית הגג וגם את החדר של סיילר", אמרה. "יש נזק לחוטי החשמל כי הדבש טפטף למטה והרס את כל החוטים".
ומה לגבי סיילור הקטנה? קלאס אמרה שהיא וכריס הסבירו לה מה קרה כשהיא חזרה הביתה מבית הספר. באותו יום, "לכוורן היו 20,000 דבורים מזמזמות בקופסת דבורים" במרפסת הקדמית, והם ביקשו מסיילור להקשיב לקול זמזום דבורי הדבש ולאשר אם זה הקול שהיא שמעה בחדרה. "כן, אלו המפלצות", היא ענתה. קלאס אמרה לבתה: "הן בעצם דבורי דבש, וצדקת, מבוגרים יכולים לעשות טעויות".
האישור שניתן לסיילור והגילוי מה היה הרעש כנראה עזר לה להתגבר על הפחדים שלה, אמרה קלאס. סיילור מתייחסת לקולינס, הדבוראי, כ"צייד המפלצות", והיא מסתדרת היטב עם "אפס פחדי לילה", אמרה קלאס. עם זאת, היא עדיין לא חזרה לישון בחדר השינה שלה, מכיוון שהדבורים לא נעלמו לגמרי.
"הן ממשיכות לחזור, מנסות לאכלס את הכוורת מחדש", אמרה קלאס. קולינס עדיין חוזר כל כמה שבועות כדי לבדוק את המצב. "אני עדיין יכול לשמוע אותן מכות בכנפיהן בצד השני ומזמזמות", אמרה קלאס. התקרית אמנם לא הסתיימה, אבל היא כבר הביאה הקלה נחוצה. "כשהיא כל הזמן אמרה שיש רעשים, בעלי ואני דאגנו שהבית באמת רדוף", אמרה קלאס וצחקה. "אני מעדיפה דבורים על פני רוחות רפאים, בכנות".