בעודו מתכונן להתמודדות בנובמבר נגד יריבו הרפובליקני דונלד טראמפ, ביידן נקלע ללחץ פנימי גובר על תמיכתו בישראל, עם הפגנות נרחבות באוניברסיטאות בארה"ב שפוזרו על ידי המשטרה וגררו אלפי מעצרים. גם הרפובליקנים הטילו לחץ הפוליטי, ויו"ר בית הנבחרים של ארה"ב מייק ג'ונסון – שטען שוב ושוב שהמחאות הן אנטישמיות – מתח אמש (שלישי) ביקורת על כל מהלך להגבלת הסיוע הצבאי.
"בדיוק כשחשבנו שרק נשיאי אוניברסיטאות מתפלשים בדרישות האבסורדיות של הסטודנטים הפרו-חמאסיים, הנשיא עצמו עצר כעת את משלוחי התחמושת לישראל", אמר ג'ונסון לכתבים לקראת ההכרזה הרשמית של ארה"ב. ג'ונסון אמר כי היא "מערערת" על חבילת הסיוע הענקית שכוללת תמיכה צבאית לישראל ולאוקראינה שהקונגרס העביר לאחר חודשים של עיכובים באפריל – למרות שלפי בכיר אמריקני משלוח הנשק שהושעה אינו קשור לחבילה זו.
עם זאת, המהלך של ביידן מפנה את את האצבע אל עבר ישראל כדי ללחוץ עליה לסיים את המלחמה בת שבעת החודשים ולנקוט פעולות נוספות על מנת להקל על המצב ההומניטרי בעזה. "צריך לפתוח מחדש את המעברים שנסגרו, זה לא מקובל שהם ייסגרו", אמרה מזכירת העיתונות בבית הלבן, קארין ז'אן-פייר, בתדרוך מוקדם יותר ביום שלישי על תפיסת מעבר רפיח על ידי ישראל.
במקביל, אתמול התחדשו שיחות הפסקת האש בהשתתפות ישראל, חמאס, ארצות הברית, קטאר ומצרים. "הערכה מדוקדקת של עמדות שני הצדדים מעידה שהם צריכים להיות מסוגלים לסגור את הפערים הנותרים, ואנחנו הולכים לעשות כל שביכולתנו כדי לתמוך בתהליך הזה", אמר דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ון קירבי.
