בהחלטה חסרת תקדים, הודיע לאחרונה משרד הסחר הטורקי כי החליט "לעצור את כל הייבוא והייצוא מישראל ואליה, עד שישראל תסכים להפסקת אש ותאפשר לסיוע הומניטרי לזרום בחופשיות לעזה".
ההודעה הגיעה לאחר שבועות של נאומים של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בהם התבטא באופן אנטישמי, כולל האשמות שראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי הממשלה "הם כמו היטלר". לפני שבועיים, ארדואן הרחיק לכת עוד יותר ואמר כי "הם יותר גרועים מהיטלר". רג'יפ סוילו, ראש לשכת טורקיה ב-Middle East Eye, אמר כי ארדואן הורה על בדיקת מדיניות, ובהתחשב בכמות ההרוגים בעזה, הממשלה החליטה להמשיך עם התוכנית הזו".
"אבל אני צריך להזכיר גם את העובדה שארדואן שמר על הביקורת שלו על ישראל די אילמת וביקר את חמאס בחודשים הראשונים עקב מתקפת 7 באוקטובר", הוא אמר. "כל זה לא הוערך על ידי ישראל. לא נתניהו ולא מנהיגים ישראלים אחרים נתנו לארדואן קרדיט ולא נתנו לאנקרה הזדמנות לתווך או להפוך למתווכת. זה יצר תסכול והפך את המדיניות הטורקית ביחס לישראל לחסרת משמעות. עכשיו יש לזה משמעות".
ד"ר גליה לינדנשטראוס, עמיתת מחקר בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמרה כי "זה לא ארדואן הקלאסי, אז אנחנו צריכים לחפור עמוק יותר [כדי להבין] מה גרם לו לעשות את הצעד הזה. ארדואן, למרות הרטוריקה שלו ב-15 השנים האחרונות, לא נגע בקשרים המסחריים והדיפלומטיים עם ישראל. הוא אפילו אמר שזו לא אופציה. הסחר אף גדל בין המדינות בשנים האחרונות. אז הוא בעצם מוחק עכשיו את הגבול בין ההצהרות הפוליטיות שלו לצעדים הכלכליים".
יחסי טורקיה-ישראל ידעו עליות ומורדות בשנים האחרונות – במיוחד מורדות – שהחלו ב-2008 במהלך מבצע עופרת יצוקה בעזה. אולם במרץ 2022 היה ניסיון לפתוח דף חדש, כאשר נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר בטורקיה ונפגש עם ארדואן. הנשיא הטורקי אף נפגש עם נתניהו בספטמבר 2023 באו"ם, למרות שהשניים תקפו מדי פעם זה את זה בפומבי. מספרים שנתניהו נהג להתבדח שהיה לו יום טוב כי ארדואן תקף אותו רק פעם אחת.
עם זאת, 7 באוקטובר התברר כנקודת המפנה. לינדנשטראוס אמרה כי "נראה שאין שינוי ביחסה של ההנהגה הטורקית לחמאס". היא הוסיפה כי הפסקת היחסים "מראה שהטורקים מלאים בביטחון עצמי, ואולי חוזרים ל-2019-2020, תקופה שבה היו אגרסיביים יותר כלפי המדינות השכנות וניסו לשנות את הסטטוס-קוו באזור".
לארדואן יש כנראה גם מניעים פוליטיים פנימיים. באפריל, מפלגת השלטון של ארדואן, AKP, ספגה תבוסה מסיבית בבחירות המוניציפליות. אחת המפלגות שלקחה קולות מ-AKP הייתה המפלגה האסלאמית, YRP, שטענה שארדואן רך מדי כלפי ישראל ואינו עושה מספיק כדי לעזור לפלסטינים.
סוילו אמר כי הבחירות המקומיות בטורקיה, שבהן חלק מציבור הבוחרים הטורקי האדוק החליף מפלגות כדי להעניש את ארדואן על רקע המדיניות הפלסטינית החלשה שלו, דחף את הממשלה לשקול מחדש את עמדתה מול ישראל. קהל הבוחרים התלונן בסקרים על המשך הקשרים המסחריים עם ישראל", הוא אמר, "עם התמקדות בעובדה שהממשלה מאשימה את ישראל ברצח עם אבל ממשיכה למכור לה דברים כמו בטון, פלדה וכו'".
גם ארה"ב היא גורם. ארדואן היה אמור לבקר בבית הלבן ב-9 במאי בפעם הראשונה מאז כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לתפקיד, אך ביטל את הביקור. סוילו אמר כי "בין טורקיה וארה"ב יש יותר ויותר הסכמות לגבי תפיסת ההנהגה הישראלית. לבלינקן ו[שר החוץ הטורקי האקן] פידן יש מערכת יחסים ממש טובה, ו-וושינגטון מסכימה שנתניהו חצה גבול. עם זאת, ארדואן ככל הנראה לא רצה להצטלם עם ביידן כשהוא חתם על סיוע של 20 מיליארד דולר לישראל, בזמן שהסבל ההומניטרי נמשך בעזה". ולמרות זאת, לדברי סוילי, "הערוצים הדו-צדדיים פתוחים ויש חילופי דעות מתמשכים".
בינתיים, גם טורקיה וגם ישראל החזירו את השגרירים שלהן. נראה כי יחסי טורקיה-ישראל הולכים למקום שלא היו בו בעבר: הפסקה רשמית ביחסים הדיפלומטיים.
