בשבוע שעבר, שושי, השימפנזה המבוגרת ביותר בספארי, נשמה את נשימתה האחרונה כשהיא מוקפת בחבריה השימפנזים. אלו לא משו ממנה בימים שקדמו לכך כשנראה היה כי היא מתעייפת ונחלשת. שושי הלכה לעולמה בגיל המופלג שישים שנים, כשהיא אוחזת בידיה כדור. השימפנזים שהבינו את המתרחש היו לידה ברגעיה האחרונים ולאחר מותה חלקו לה כבוד אחרון ויצאו לחצר.
שושי הייתה השימפנזה המבוגרת ביותר בספארי, על אף שאיננו יודעים את גילה המדויק מכיוון שהיא נולדה בטבע באפריקה. היא הגיעה מגן חיות בהולנד לגן החיות בתל אביב וכיום היא בין בעלי החיים האחרונים שנשארו בספארי לאחר שנולדו בטבע והועברו לגן חיות – דבר שהיה מקובל לפני שישים שנה ולשמחתנו כבר לא קורה. כיום לא לוכדים בעלי חיים בטבע אלא מעבירים אותם בין גני חיות בהתאם לצורך של תוכניות הרבייה ופעולות השימור.
Video: שושי השימפנזה בספארי. צילום: מור כדורי, דוברות הספארי
לספארי היא הגיעה לפני כארבעים שנה מגן החיות של תל אביב. העובדה ששושי לא נשארה עם אמה פרק זמן מספק כדי לרכוש את הכלים הנחוצים לה כדי להסתדר בטבע באה לידי ביטוי בגידול הצאצאים. שושי לא ידעה כיצד לטפל בגורים ולא הצליחה או הראתה נכונות לעשות זאת בשתי ההמלטות היחידות שלה. ניסיונות המטפלים לסייע לה על ידי המחשה של איך אוחזים גור ואיך מניקים אותו עלו בתוהו. הם אפילו הציגו לה סרטים של טיפול הורי אצל שימפנזים. אבל ללא הועיל.
כשהמטפלים הגיעו בבוקר לבתי הלילה הם ראו ששושי דוחה את בנה, שוקו, ומסרבת לקחת אותו לחיקה. בסופו של דבר, בלית ברירה, שוקו גודל על ידי זוג המטפלים עינת ועופר מטלון עד שהגיע לגיל המתאים כדי להעביר אותו לשמורה באפריקה שם השתלב בהצלחה בקבוצת שימפנזים מקומית.
שושי הפסיקה להתייחם, אך כנראה שהיצר האימהי כן היה טמון בה והיא אימצה לעצמה כדור שליווה אותה שנים רבות. למעשה עד מותה. מידי כמה שנים הוא הוחלף בחדש, בעיקר אחרי שראינו כמה הוא משמעותי עבור שושי שהתנהגה אליו כאילו היה הגור שלה. היא הרגיעה אותו בטפיחות עדינות בדיוק כמו שמרגיעים תינוק, נשאה אותו קרוב לליבה בדיוק כפי שגורי קופים תלויים על בטן אימם ובמשך שנים שמרה עליו מכל משמר. בפעמים היחידות שהיא שכחה אותו בבתי הלילה היא נראתה היסטרית ולחוצה בחצר, עד שדלתות בתי הלילה נפתחו והיא הייתה רצה פנימה כדי לקחת את הכדור לחיקה – ונרגעת. לאחר מותה השימפנזים עשו את מה שסביר שהיו עושים בטבע ו"אימצו" את הכדור שהועבר בין פרטי הקבוצה עד שלבסוף הוא אצל אביגיל, אחת הנקבות בקבוצה וכעת הוא "מטופל" על ידה.
