העצרת הכללית של האו"ם תצביע ביום שישי על החלטה שתעניק לפלסטינים זכויות חסרות תקדים, אחרי שנים ארוכות בהן מועצת הביטחון דחתה בקשות של הפלסטינים לחברות מלאה באו"ם. אם ההצבעה תעבור, היא תספק דחיפת תמיכה בפלסטינים לקראת הכרה אוניברסלית בהם כמדינה.
מלבד בקשה ממועצת הביטחון "לשקול מחדש את העניין בחיוב", ההחלטה, שצפויה לזכות ברוב של שני שלישים בגוף המונה 193 חברים, קובעת כי המדינה הפלסטינית כביכול היא "שוחרת שלום", דרישת האמנה.
המבקרים כמובן חלקו על כך נחרצות, והצביעו בין השאר על המדיניות המוצהרת של הרשות הפלסטינית של תשלום קצבאות חודשיות למחבלים ומשפחותיהם המבצעים פיגועים נגד ישראלים (הידועה בשם "Pay for Slay"), כאשר הקצבאות גדלות ככל שאכזריות הפיגוע גבוהה יותר.
נספח להחלטה, אותה ניתן לתקן לפני ההצבעה ביום שישי, יעניק גם זכויות חסרות תקדים למדינה משקיפה שאינה חברה – הסיווג של הפלסטינים באו"ם מאז ההצבעה בעצרת הכללית ב-2012.
הטבות אלו יכללו את הזכות להיבחר לוועדות האסיפה הכללית, להגיש הצעות ותיקונים להחלטות, להעלות הצעות פרוצדורליות ולהיות מושב בין המדינות החברות בסדר אלפביתי – כל ההרשאות שלא ניתנו למדינה המשקיפה האחרת שאינה חברה באו"ם, הוותיקן (תחת השם הרשמי "הכס הקדוש"), וגם לא לאיחוד האירופי – המחזיק באותו מעמד.
לפלסטינים עדיין לא תהיה זכות הצבעה באסיפה הכללית, והם גם לא יוכלו להציג מועמדות לארגונים גדולים של האו"ם כמו מועצת הביטחון, המועצה הכלכלית והחברתית (ECOSOC) או מועצת זכויות האדם.
אך בעוד שתנאי החברות במועצת הביטחון וב-ECOSOC מוגדרים באמנת האו"ם, מועצת זכויות האדם מסתמכת במקום זאת על החלטת העצרת הכללית, המספקת באופן תיאורטי את האפשרות – באמצעות החלטה מתוקנת או חדשה של העצרת הכללית – לחברות פלסטינית עתידית במועצת זכויות האדם, לה כידוע כבר יש נטייה אנטי-ישראלית חזקה ביותר.
בחודש שעבר, הטילה ארצות הברית וטו על החלטת מועצת הביטחון של אלג'יריה להעניק לפלסטינים חברות מלאה באו"ם. זה קרה לאחר שוועדת הקבלה לחברות במועצה לא הצליחה להגיע להסכמה על המלצה על מתן חברות מלאה, כאשר מספר חברות הצביעו על פגמים בתנאי הפלסטינים לכך, כולל היעדר גבולות מוגדרים שלהם, פיצול שלטון וחוסר יציבות של הרשות הפלסטינית.
גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם, קרע ביום שני את הצעת ההחלטה של העצרת הכללית, בטענה שהיא תעניק לפלסטינים מעמד דה פקטו כחברה מלאה באו"ם, בניגוד לאמנת האו"ם. "אם זה יאושר, אני מצפה מארה"ב להפסיק לחלוטין לממן את האו"ם ומוסדותיו, בהתאם לחוק האמריקני", אמר ארדן, וציין כי העברת ההחלטה בעצרת הכללית "לא תשנה דבר בשטח".
על פי החוק האמריקני, וושינגטון חייבת להפסיק לממן כל ארגון של האו"ם המעניק חברות מלאה לכל ישות לה חסרות "התכונות הנדרשות עם הכרה בינלאומית" עבור מדינה. וושינגטון הפסיקה לממן את אונסק"ו, סוכנות התרבות של האו"ם, לאחר שהעניקה מעמד של חברה מלאה לפלסטינים ב-2011.
"יש תהליך מבוסס להשגת חברות מלאה, והחשש שלנו הוא שזה עשוי להיות מאמץ לעקוף את מועצת הביטחון", אמר רוברט ווד, סגן שגריר האו"ם האמריקני. "הבהרנו זאת לחברות המועצה, ולפלסטינים. זה יהיה תלוי בהם להחליט מה הם רוצים לעשות עם זה, אבל אנחנו מאוד מודאגים מהתקדים שהחלטה מסוג זה תיצור".
בסוף החודש שעבר, הדיפלומטית הבכירה של מחלקת המדינה במזרח התיכון, מתחה ביקורת על הדחיפה המתמשכת לחברות פלסטינית באו"ם. ברברה ליף, עוזרת מזכירת המדינה לענייני המזרח הקרוב, אמרה כי "המאמץ להציע חברות למדינה שאינה קיימת למעשה – שבה הגבולות לא הוגדרו ושורה שלמה של סוגיות של מעמד סופי לא הוגדרו באמצעות משא ומתן – פשוט לא הגיוני".
שר החוץ ישראל כץ צייץ בטוויטר כי הכרה במדינה פלסטינית לאחר הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר "תתגמל" את ארגוני הטרור, תוך "מתן פרס למשטר האיראני" ו"אפשרות ל-7 באוקטובר נוסף”.
