בתוך מכונת MRI ענקית, היא חובשת קסדה. כשהיא מציצה דרך משקפי היי-טק, היא רואה תמונות שנועדו לעורר את התשוקות הנוראיות והמוכרות שהרסו את חייה.
שאריות הרואין על נייר כסף, שורות של אבקת קוקאין וכדורי כאב מפוזרים על שולחן.
במקביל, מדענים נעים בתוך חדר תצפית קטן, בודקים סריקות מוח במסכי מחשב, מכיילים מדידות, משנים נקודות נתונים. קרני גלי אולטרסאונד נורות לתוך חלק זעיר במוח של האישה – טיפול ניסיוני שחוקרים מקווים שיאפס את מוחה ויקל על החשק שלה לצרוך סמים.
הניסוי הקליני שנערך במכון רוקפלר למדעי המוח של אוניברסיטת מערב וירג'יניה פותח צוהר למחקר מתפתח המוצא שימוש חדשני בכלי מדעי בדוק, אולטרסאונד, בצורה ממוקדת יותר. השימוש בגלי קול בתדר גבוה מותאם לטיפול במחלת אלצהיימר, גידולים והפרעות פסיכיאטריות. כעת, חוקרים בודקים האם ניתן להשתמש באולטרסאונד כנגד אויב עיקש במיוחד: התמכרות לאופיואידים וחומרים אחרים.
"זה בעצם לעשות ניתוח מוח בלי הניתוח", אמר עלי רזאי, מנהל מכון רוקפלר למדעי המוח.
החוקרים מסיימים את השלב הראשוני של הניסוי הקליני, הממומן ברובו על ידי המכון הלאומי לשימוש בסמים. בחודש מאי הם מקווים להתחיל את השלב הבא, שיכלול מטופלים שיקבלו את טיפול האולטרסאונד, ובעיקר, משתתפים שנחשפו רק לפלצבו, כדי לאמוד טוב יותר את השפעות הטיפול.
מדענים מזהירים כי מחקר על אולטרסאונד ממוקד – כולל למחלות נפש, כגון הפרעת שימוש בחומרים – עדיין בחיתוליו. הם מבהירים שאולטרסאונד לא ישמש ככלי טיפולי יחידני בהתמכרויות, אלא שייעזרו לצדו גם בטיפולים אחרים. גם אם הניסוי יעבוד כמצופה, עשויות לחלוף שנים עד שמנהל המזון והתרופות יאשר אולטרסאונד לטיפול בהתמכרות.
הסיכונים עבור האישה בת ה-20 המכורה לפנטניל הודגשו הודגשו במהלך הפגישה עמה. השימוש בטכנולוגיה באופן הזה לא היה פשוט מפני שהתוכנה, מכשיר האולטרסאונד וה-MRI המשמשים להנחיית הגלים לא תוכנתו לשימוש מעין זה, כך שהחוקרים נאלצו להתאים את ההגדרות מחדש.
בין הצפצופים שהשמיעה המכונה, רזאי וחברי צוותו ניתחו ממצאים.
"אנחנו לא מקבלים מספיק מינון", אמר להם רזאי.
בכל חמש דקות במהלך הבדיקה, דירגה האישה את התשוקה לסמים בסולם שנע בין אפס לעשר, הערכה גסה אומנם אך כזו שניתנת בזמן אמת של השפעת האולטרסאונד. בשלב מוקדם, הרצון שלה להשתמש בהרואין עמד על 6.5. עבור כדורים, היא סימנה הייתה 9.
אנרגיה זמינה
במשך עשרות שנים, חוקרים שמטרתם לטפל במצבים נוירולוגיים ופסיכיאטריים רתמו אנרגיה ממקורות שונים כדי לעורר את המוח.
הטיפול הוותיק ביותר בעוויתות החשמל – ECT – מטפל בדיכאון קליני עמוק, סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית על ידי שליחת זרמים חשמליים דרך המוח, המעוררים התקפים. טיפול אחר, גירוי מגנטי טרנס-גולגולתי, ו-TMS, משתמש בפולסים מגנטיים כדי לעורר תאי עצב במוח.
עם גירוי מוחי עמוק או DBS, מנתחים משתילים נוירוסטימולטור המספק פולסים חשמליים למוח, טיפול המאושר במצבים הכוללים רעידות, מחלת הפרקינסון והפרעה טורדנית-קומפולסיבית.
במהלך מחקר אחד שנחשב מאוד שכלל גירוי מוחי עמוק, חוקרים במכון רוקפלר השתילו ממריצים לקומץ חולים המכורים לאופיואידים. התוצאות נראו מבטיחות, אבל המרכז התרחק מהמחקר הזה מכיוון שניתוח מוח פולשני הוא מסוכן ומכיוון שאולטרסאונד ממוקד עשוי להתברר בטוח יותר ובמחיר סביר יותר, אמר רזאי.
בסך הכל, מנהל התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA, העניק אור ירוק לטיפול באולטרסאונד ממוקד בתשעה מצבים, כולל רעד חיוני וגידולי רחם לא סרטניים. הרגולטורים אישרו אותו ל-32 שימושים ברחבי העולם, על פי הקרן לאולטרסאונד ממוקד, המממנת מחקר בתחום.
אולטרסאונד ממוקד נחקר ומפותח עבור יותר מ-180 שימושים, אמר ניל קאסל, מייסד ויו"ר הקבוצה ויו"ר משותף למחלקה לנוירוכירורגיה באוניברסיטת וירג'יניה לשעבר. "לפני עשר שנים, היו רק שלושה שימושים שנחקרו", אמר. "זה נותן לך פרספקטיבה באיזו מהירות התחום צומח."
מכון רוקפלר מעורב גם בניסויים באמצעות אולטרסאונד בעצימות נמוכה כדי לעזור למוח לספוג טוב יותר תרופות לאלצהיימר.
במרחק של כ-2,000 מיילים ממערב וירג'יניה, חוקרים משתמשים גם באולטרסאונד בעצימות נמוכה אך ללא ה-MRI הענק.
באוניברסיטת יוטה, חוקרים המציאו מכשיר בסגנון אוזניות המספק את אותם גלים בעוצמה נמוכה ללא שימוש ב-MRI. הם בודקים זאת על חולים שסובלים מדיכאון קליני עמוק ומצפים להתחיל בקרוב ניסויים הכוללים התמכרות לאוכל, אופיואידים, פוסט טראומה ואלצהיימר.
המכשיר, המכונה DIADEM, יהיה זול יותר מאשר שימוש ב"מכשירי ה-MRI היקרים והלא יעילים" בכדי להנחות את גלי הקול, אמר יאן קובאנק, מדען מוח ביוטה שסייע להוביל את המחקר.
המשתתפים אינם צריכים לגלח את ראשם כפי שהם עושים בטיפולים המשלבים MRI, זאת על מנת לעזור לגלי הקול לחדור טוב יותר את הגולגולת, אמר קובאנק.
באוניברסיטת וירג'יניה טיפלו מדענים בשישה חולים בעזרת אולטרסאונד ולא דיווחו על תופעות לוואי מזיקות, אמרה נסימה אייט-דאוד טיורירין, מנהלת המרכז המוביל לחקר התמכרות באוניברסיטה. בניגוד למחקר האופיואידים במערב וירג'יניה השכנה, המרכז פונה למשתמשים שמעדיפים קוקאין. "אין תרופות לקוקאין", אמרה. "ממש קשה לטפל בזה."
החוקרים מתמקדים בחלק במוח המכונה קליפת המוח האיסולירית, אשר מאמינים כי הוא ממלא תפקיד מפתח בהגברת התחושה שנוצרת כתוצאה מצריכת סמים. חוקרים במרפאת נוירומודולציה, אפנון עצבי, מהמרכז הרפואי VA בוושינגטון בודקים כיצד אולטרסאונד ממוקד משפיע גם על אזור זה במוח אצל מכורים ותיקים לניקוטין.
לעומת זאת, החוקרים ממערב וירג'יניה מכוונים לגרעין האקומבנס, חלק ממעגל התגמול של המוח. חוקרים טוענים ששימוש חוזר בסמים יכול לשנות מבחינה חשמלית וכימית את גרעין האקומבנס.
עדיין לא ברור מה עושים גלי הקול בתוך המוח. רזאי חושד שהרעידות משנות את קרום הגרעין, משנים את תפקוד התאים ובעצם מאפסים את המוח. "לא משנה מה המנגנון", הוא אמר, "התפרצויות של גלי הקול במשך 15 עד 20 דקות מראים הפחתה מהירה בתשוקה".
רזאי אמר שהמטופלים לא דיווחו על תופעות לוואי מההליך.
האזור החם
סיפורה של אם בת 29, שדיברה בעילום שם בגלל רגישות מצבה, מוכר עד כאב במערב וירג'יניה, מהאזורים שסובלים במיוחד ממשבר האופיואידים שמציף את המדינה.
כנערה, היא לקחה כדורי אופיואידים לבילויים עם חברים, ולאחר מכן קוקאין, יחד עם חומרים אחרים. בשנות ה-20 לחייה, היא עברה להרואין ולפנטניל שאותו מעכו כדי שייראה כמו כדור נגד כאבים. בעודה מתמודדת עם בעיית הסמים, היא ילדה תינוק, איבדה את המשמורת על הילד לשירותי הרווחה והגיעה לגמילה, שם הוצעה לה משבצת במחקר האולטרסאונד.
"אני מוכנה לעשות הכל. אני רוצה את המשפחה שלי בחזרה", אמרה על ההחלטה להתנדב. "אני לא רוצה להשתמש יותר. אני רק רוצה להיות שמחה ובריאה, להיות אמא טובה ולהיות אדם טוב".
כמו כל משתתפי המחקר, היא הייתה יציבה ונטלה תרופות – במקרה שלה, בופרנורפין – שנועדו להפחית את התשוקה ולהדוף תסמיני גמילה. חוקרים מכירים בכך שיכול להיות קשה להפריד בין ההשפעות הנפרדות של התרופות ושל גלי הקול.
עבור מטופלים שמקבלים תרופות בלבד, תמונות שמראות שימוש בסמים עדיין מפעילות את התשוקה להשתמש, אמר ג'יימס מהוני, נוירופסיכולוג קליני מאוניברסיטת מערב וירג'יניה שעובד על המחקר.
האם נזכרה שראתה במחקר תמונות שהראו שקיות של פנטניל ואנשים מעשנים הרואין. "הייתי מרגישה בכל הגוף שאני עומדת לקפוץ מתוך העור שלי כי כל כך רציתי לעשות את זה", אמרה.
במהלך הניסוי שנמשך כשעתיים במכשיר ה-MRI היא אמרה שלא הייתה בטוחה מתי בוצע האולטרסאונד. אבל לקראת הסוף, הגוף שלה פתאום "הרגיש חם ומטושטש, והרגשתי רגוע".
בשעות ובימים שלאחר מכן, היא אמרה, התמונות כבר לא הפעילו אותה. היא חששה שהתשוקות יחזרו. יותר משמונה חודשים לאחר מכן, היא אומרת שהן לא שבו. החרדה המשתקת שלה התפוגגה. היא גרה עם החבר שלה והתאחדה עם בנה הפעוט.
עבור מטופלת בת 19, אישה שעברה את ההליך באפריל, התוצאות לא נראו ברורות בהתחלה.
פייר ד'האז, מנהל ניתוח הדמיה, הציץ במודל תלת-ממדי המכונה טרקטוגרפיה, המציג צרורות של קווצות ניאון ורוד, ירוק וסגול בתוך ראשה, המתארים חיבורים עצביים מהירים המחברים בין חלקי המוח. המודל עזר להם למקד את גרעין האקבנס, הקבור תשעה סנטימטרים בעומק הגולגולת. "דיוק היה הכרחי: סטייה קלה עלולה לגרום לפעילות בחיבור המווסת את החרדה", אמר.
בתוך חדר הבקרה הפעילו רזאי וצוותו את המכשיר בעזרת מהנדסים מיצרנית מכונות האולטרסאונד הישראלית אינסייטק שניטרו אותו מרחוק. תמונות של שימוש בסמים הבזיקו במשקפי האישה. שישים וואט, שבעים, שמונים. במהלך הפגישה האחרונה, הם מיקדו את המטרה במוח באופן מדויק יותר והפולסים הגיעו ליותר מ-90 וואט באופן עקבי. בהתאם, התוצאות היו טובות יותר. מתוך מכשיר ה-MRI ציינה האישה שהתשוקה שלה להרואין ירדה ל-3 בלבד ולכדורים ל-6.
זה לא יוצא דופן שחולים מדווחים על ההשפעה הגדולה ביותר רק ימים לאחר מכן. החוקרים ישאלו את האישה מגוון שאלות ויסרקו את מוחה במשך ימים, שבועות וחודשים. הפעם יצאה המטופלת מה-MRI מחויכת – משהו שמהוני, הנוירופסיכולוג שמלווה את הטיפול שלה, לא ראה בפגישות הקודמות שלהם.
"אחרי ההליך, היא בהחלט נראתה הרבה הרבה יותר חיובית", הוא אמר.
