השבוע "השיקה" חברת דל מונטה האמריקנית את הפיתוח החדש שלה, האננס רוביגלו (Rubyglow) אותו היא מתארת כ"פרי יוקרתי במיוחד שפונה לצרכנים ברמה גבוהה". לא מדובר בעוד אננס כי אם בזן חדש שצבעו אדום.
עם ההודעה על תחילת המכירה שלו בארה"ב, הרוביגלו עורר עניין רב בקרב הציבור האמריקני, אלא שלאכזבת ההמונים הפרי החדש יהא, לפחות בשנים הקרובות, מוצר אקסקלוסיבי במיוחד שיימכר בלא פחות מ-400 דולרים ליחידה.
רוביגלו, נעים להכיר
לוקח שנים לפתח זן חדש של פרי. "לאננס רוביגלו שגדל בקוסטה ריקה לאחר תקופת פיתוח של 15 שנה, יש פטנט צמח רשום בארצות הברית", על פי הודעה לעיתונות של דל מונטה. על-מנת ליצור את האננס, השתמשו בטכניקות הכלאה מסורתיות לשילוב אננס קונבנציונלי עם זן אדום-סגול כהה בשם או מורדה, שנמצא בעיקר בוונצואלה וקולומביה.
הייצור המצומצם שלו הוא שעומד בבסיס תג המחיר הגבוה שלו. רק 8,000 ממנו ייווצרו השנה ובשנה הבאה גם יחד בשל העובדה שכל פרי גדל מאספקת זרעים מוגבלת וכן שלוקח לו כשנתיים לגדול.
הרוביגלו יהיה זמין לרכישה בקרבו בכל רחבי ארה"ב, כאשר על-מנת להצדיק במעט את תג המחיר והמעמד הכה יוקרתי, הרוביגלו ארוז בקופסה נאה ש"נפתחת כמעט כמו אוריגמי".
פיתוחים נוספים של דל מונטה כללו את המיני Honeyglow, אננס קטן ומתוק מהרגיל שעולה כ-12 דולרים ואננס Pinkglow – שהושק בשנת 2020, זן של אננס ורוד – במחיר של כ-29 דולר. ב-2020 הם החלו למכור את האננס "Grandissimo Gold", שלטענתם הם מתוקים פי שניים מאשר האננס המסורתי.
עוד בתחילת 2017 החלה דל מונטה לשווק אננס ורוד שהיה בעצם גירסה מהונדסת של זן מתוק במיוחד של האננס הצהוב שלו החדירו פיגמנט ורוד בשם "ליקופן", אותו אתם עשויים להכיר מהזן של עגבניית השרי הרוויה בו.
פעילות וולקנית
מדעני חקלאות ומהנדסי מזון מנסים ליצור זנים ושילובים חדשים כל הזמן.
פירות חדשים שפותחו לאחרונה בארה"ב הם פטל שחור ללא קוצים, עגבניית "צוללת צהובה" שצורתה דומה לבוטן ואבוקדו לונה, הגדל על עץ קטן בהרבה ונוח יותר לקטיף, כך שבשטח מטע אבוקדו יוכלו המגדלים להפיק תוצרת גבוהה משמעותית.
ישראל נחשבת למעצמה בתחום פיתוח זני פירות וירקות חדשים, כאשר הזן המפורסם ביותר שיצא מארצנו הקטנטונת הוא עגבניית השרי הפופולארית.
הגוף הישראלי הגדול ביותר שעוסק במחקר חקלאי ובמחקרים בתחום הנדסת המזון הוא מכון וולקני, מכון המחקר היחיד בישראל שהוא ציבורי במלואו, הקרוי על שמו של יצחק אלעזרי-וולקני, מיסד תחנת הניסויים החקלאיים.
בהסברון שהוציא המכון, מסביר דר' גיורא בן-ארי, מנהל המחלקה למטעים, כי כל תוכנית השבחה מתחילה מגרעין גנטי שלוקחים מהצמח וככל שהגרעין גדול יותר, כך קל יותר לבסס שונות גנטית בקרב ה"צאצאים", קרי הפירות החדשים שיפותחו.
במכון עובדים כיום על לא פחות מ-700 פיתוחים בתחום החלקאות, לרבות זנים של רימונים בעלי ערך בריאותי גבוה יותר ועגבניות ותאנים שחיי המדף שלהן ממושכים יותר ולאחרונה פיתחו מיני מלון במשקל של כ-75 גרם, בעל קליפה וזרעים אכילים.
המכון לא מתעסק בחקלאות בלבד, ופיתוחים נוספים עליהם עובדים במכון כוללים ניסיון ליצור תרנגולת שמטילה רק נקבות, בכדי למנוע את ההרג ההמוני של תרנגולים זכרים בתעשיית הביצים, אמצעי שיבדוק בכל זמן נתון מדדים פיזיולוגיים וכאב של פרות, שמן צמחי לטיפול במחלת הפרקינסון ומחלות שונות הקשורות לנוירונים במוח ועוד.
לפני כשבוע, ולאחר שלוש שנים ללא ניהול קובע, מונה לתפקיד מנהל המכון פרופ' בני חפץ.
חפץ נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד, כשהמכון מצוי בוואקום ניהולי מתמשך ולאחר שבפברואר הודיעה הממשלה כי תקצץ 66 מיליון ש"ח מתקציב המכון. שר החקלאות, אבי דיכטר, אומנם העביר למכון כספים נוספים על חשבון משרדו ודרש מהממשלה להשלים את התקציב החסר, אך עדיין חסרים לו כ-23 מיליון ש"ח ביחס לתקציב המקורי.
