העימות בין מבקר המדינה אנגלמן לרמטכ"ל הרצי הלוי וצמרת צה"ל נמשך. אחרי שהאשימו במשרד המבקר כי בצה"ל לא משתפים פעולה עם חקירת מחדלי ה-7 באוקטובר, בעיצומו של יום הזיכרון בג"ץ קיבל את עמדת המבקר, שמיהר לדרוש שוב שיתוף פעולה.
מוקדם יותר היום (ב'), בתגובה לעתירה של התנועה לאיכות השלטון, החליטה השופטת גילה כנפו שטייניץ כי אין מניעה לקיים את הבדיקות בהם החל מבקר המדינה הנוגעות להתנהלות צה"ל וגופי הביטחון האחרים. עם זאת, לצה"ל ושב"כ נתונה האפשרות להגיש חומרים חסויים שיסבירו מדוע לא ניתן לפתוח בבדיקת הכשלים.
מבקר המדינה פנה שוב להרצי הלוי וכתב: "נוכח החלטת בג"ץ מהיום לדחות את הבקשה להוציא צו ארעי כלפי הביקורת בצה"ל, מבקר המדינה מצפה מהרמטכ"ל ומכלל הגורמים המבוקרים להורות לאנשיהם לקיים את החובה המוטלת עליהם מכוח חוק-יסוד מבקר המדינה ולשתף פעולה באופן מלא עם נציגי משרד מבקר המדינה, בדומה לגופי הביטחון האחרים".
"כפי שהודיע המבקר אנגלמן, ביקורת המדינה מתבצעת על כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי. מתכונת הביקורות בצה"ל נקבעה באופן מדורג לאחר שיח של חודשים רבים עם הרמטכ"ל ונקבע מנגנון המתאים עצמו להתפתחויות מלחמתיות, הוסיפו במשרד מבקר המדינה".
בניסיון לשכנע את בג"ץ כי אין זה הזמן הנכון לפתוח בבדיקת כשלי צה"ל, הרמטכ"ל וראש השב"כ אמרוט לבג"ץ כי הם מתנגדים לעמדת מבקר המדינה לפיה יש להתחיל את הביקורת על התנהלות מערכת הביטחון במלחמת חרבות ברזל באופן מידי.
המשיבים טענו כי יש להציג בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית, לרבות חומר חסוי, על מנת להבין לעומק את המשמעויות של פתיחת הליך ביקורת בעת לחימה פעילה. זאת בטרם תתקבל כל החלטה או ייעשה שינוי במצב הנוכחי בשטח.
עוד נטען כי בניגוד להצהרות מבקר המדינה, גם שלב א' המתוכנן של הביקורת צפוי להשפיע על מגוון רחב של גופים ובעלי תפקידים בצה"ל, ולא רק על ההיבטים האזרחיים. במכתב ששלח הרמטכ"ל למבקר המדינה ב-3.5.24, הוא הזהיר במפורש כי התחלת הביקורת בעיתוי הנוכחי, במתווה המוצע, תפגע ביכולות הלחימה ותסיט את תשומת הלב וקשב הפיקוד של המפקדים הבכירים ביותר המנהלים את הלחימה בפועל.
בצה"ל ובשב"כ הדגישו כי הם אינם מתנגדים עקרונית לעריכת ביקורת על התנהלות מערכת הביטחון במבצע, אך סבורים שיש לעשות זאת בעיתוי מתאים יותר מבחינה ביטחונית ומבצעית, שלא יסכן את המשך ביצוע המשימות הלחימתיות החיוניות.
