מערכת יחסים צבאית מכרעת בין ארה"ב לבין בעלת בריתה הקרובה ביותר במערב אפריקה, ניז'ר, התפרקה באביב האחרון לאחר שבכירה אמריקנית השמיעה איומים במהלך משא ומתן נואש בשאלה אם תותר הישארותם של חיילים אמריקנים בבסיס שלהם במדינה.
בריאיון בלעדי, ראש הממשלה עלי אלאמין זין הטיל את האשמה בקריסת היחסים על ארצות הברית, והאשים את האמריקנים בניסיון להכתיב עם אילו מדינות ניז'ר יכולה להיות שותפה וחוסר יכולת להצדיק את נוכחותם של חיילים אמריקניים, שאמורה להסתיים בחודשים הקרובים.
ניז'ר הייתה מרכזית במאמצים לבלום את ההתקוממות האסלאמיסטית הגוברת במערב אפריקה. הקרע בין בעלות הברית לשעבר יצר הזדמנות עבור רוסיה, שפעלה במהירות כדי להעמיק את יחסיה עם ניז'ר כששלחה כוחות לניאמי הבירה בחודש שעבר כדי לאמן את הצבא הניז'רי ולספק מערכת הגנה אווירית חדשה. כוחות רוסיים ואמריקניים מאכלסים כעת שני קצוות הפוכים של אותו בסיס אווירי.
לאחר שהפיכה צבאית הדיחה בשנה שעברה את הנשיא הנבחר של ניז'ר, ארצות הברית הקפיאה את התמיכה הביטחונית במדינה כנדרש בחוק האמריקני ועצרה את פעילות סיכול הטרור, שכללה איסוף מודיעין על פעילות טרור אזוריות מבסיס רחפנים ענק בצפון המדינה. ארצות הברית החזיקה יותר מ-1,000 אנשי צבא במקום תוך כדי משא ומתן עם ניז'ר על מעמדם ודחקה בחונטה לפעול להשבת הדמוקרטיה.
"האמריקנים ישבו על האדמה שלנו ולא עשו כלום בזמן שטרוריסטים רצחו אנשים ושרפו עיירות", אמר זיינה. "זה לא סימן של ידידות לשבת על אדמתנו אבל לתת למחבלים לתקוף אותנו. ראינו מה ארצות הברית עושה כדי להגן על בעלות הברית שלה, כי ראינו את אוקראינה וישראל".
ההתעקשות של ניז'ר שכוחות אמריקניים יעזבו הגיעה לשיאה בהכרזה של ארה"ב בחודש שעבר כי תסיג אותם. הנסיגה, ששני פקידים אמריקנים אמרו שתתחיל בחודשים הקרובים, מהווה כישלון משמעותי עבור ממשל ביידן ותאלץ אותו להגדיר מחדש את האסטרטגיה שלו למלחמה באיסלאמיסטים קיצונים באזור הסאהל ההפכפך.
אף על פי שדווח בעבר על דיונים מתוחים בין פקידים אמריקנים וניגרים, דבריו של זין חשפו את היקף הפער בין שתי המדינות. בזמן שהאמריקנים לחצו על הניז'רים לשקם את הדמוקרטיה שלהם ולהימנע מקשר עם מדינות מסוימות, ניז'ר ביקשה ציוד צבאי נוסף ומה שנחשבים בעיניה ליחסים שוויוניים יותר בין שני הכוחות. הוא גם חשף כמה זעמו בניז'ר על הדרישות של ארה"ב.
היחסים עם ארה"ב הלכו ונעשו מתוחים מאז עליית החונטה לשלטון, וזין, כלכלן במקצועו, מונה לראש ממשלה שבועיים לאחר מכן. ממשלת ארה"ב גינתה את ההפיכה וקראה לשחרר את הנשיא מוחמד בזום, שנשלח למעצר בית.
לדברי זין מנהיגי הממשלה החדשה של ניז'ר, הידועה בשם המועצה הלאומית לשמירה על המולדת, או בראשי התיבות הצרפתיים שלה CNSP, התבלבלו מכך שארה"ב הקפיאה את התמיכה הצבאית תוך כדי התעקשות לשמור על הכוחות שלה במדינה מבלי להצדיק את המשך נוכחותם. התגובה האמריקנית בעקבות ההפיכה בניז'ר עמדה בניגוד חד לזו של מדינות אחרות, כולל רוסיה, טורקיה ואיחוד האמירויות, לדבריו, שקיבלו את פני המנהיגים החדשים בניז'ר ב"זרועות פתוחות".
לדבריו, מנהיגי ניז'ר זלזלו במיוחד בהתבטאויותיה של מולי פי, הבכירה במחלקת המדינה לענייני אפריקה, שלדבריו במהלך ביקור בניאמי במרץ קראה לממשלה להימנע מיצירת קשר עם איראן ורוסיה בדרכים שפוגעות בוושינגטון אם ברצונה של ניז'ר להמשיך את מערכת היחסים הביטחונית שלה עם ארה"ב. הוא גם אמר שפי איימה בהטלת עיצומים אם ניז'ר תתקדם בעסקה למכירת אורניום לאיראן.
"כשהיא סיימה, אמרתי, 'גברת, אני הולך לסכם בשתי נקודות את מה שאמרת'", סיפר זין, שהוביל את המשא ומתן. "ראשית, באת לכאן כדי לאיים עלינו במדינה שלנו. זה לא מקובל. ואת באת לכאן כדי להגיד לנו עם מי אנחנו יכולים לנהל מערכות יחסים, וגם זה לא מקובל. ועשית הכול בנימה מתנשאת וחסרת כבוד".
בתגובה לטענות של זין, אמר בכיר אמריקני: "המסר ל-CNSP במרץ היה עמדתה המתואמת של ממשלת ארה"ב, שנמסרה בצורה מקצועית, בתגובה לחששות תקפים לגבי ההתפתחויות בניז'ר. ל-CNSP הוצגה בחירה, לא אולטימטום, האם הם רוצים להמשיך את השותפות שלהם איתנו, תוך כיבוד הערכים הדמוקרטיים שלנו ואת האינטרסים הביטחוניים הלאומיים.
"בחודשים הקרובים נעבוד עם ה-CNSP כדי למשוך את כוחות ארה"ב בצורה מסודרת ובסופו של דבר למקם אותם מחדש במקום אחר. לא עם האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב", הוסיף הבכיר, שדיבר בעילום שם בגלל רגישות המצב.
ארה"ב מחזיקה נוכחות צבאית בניז'ר מאז 2012, כאשר רוב הכוחות מוצבים בבסיס הרחפנים אגאדז, שבנייתו עלתה כ-110 מיליון דולר. הבסיס הזה הייתה "השפעה" על מאמצי סיכול הטרור ברחבי האזור, אמר גנרל מייקל לנגלי, העומד בראש המבצעים הצבאיים של ארה"ב באפריקה. בראיון מוקדם יותר השנה הזהיר לנגלי שאם ארה"ב תאבד את טביעת הרגל שלה בניז'ר, זה "ידרדר את היכולת שלנו לבצע צפייה והתרעה אקטיבית, כולל למטרות ביטחון פנים".
לפני ההפיכה ב-26 ביולי, שבה הודח בזום על ידי ראש המשמר הנשיאותי שלו, עבדורחמן צ'יאני, חיילים אמריקנים סיפקו אימונים, מודיעין וציוד לכוחות הניז'רים. לאחר ההפיכה, הפעילות הוגבלה לאלו הדרושים כדי להבטיח את שלומם של החיילים האמריקנים.
זין אמר שניסיונותיו להיפגש עם גורמים רשמיים בוושינגטון נדחו במשך חודשים. לדבריו, סליפו מודי, מפקד צבא לשעבר המכהן כעת כסגן נשיא, ניסח הסכם מעמד כוחות חדש לשלוט בנוכחות החיילים האמריקנים, אך הוא נדחה. ובכל זאת, לדבריו, גורמים רשמיים בניגריה נותרו בתקווה שארה"ב עשויה לספק סיוע נוסף כדי להגיב להתקפות קיצוניות, שעלו בעקבות ההפיכה.
זמן קצר לאחר ההפיכה, הממשלה החדשה של ניז'ר הורתה ליותר מ-1,500 חיילים צרפתים שהוצבו בניז'ר לעזוב אך השאירה פתוחה את האפשרות שהאמריקנים יוכלו להישאר.
כשפי הגיעה לניז'ר לראשונה בדצמבר, אמר זין, הוא הראה לה תמונות של ניז'רים מניפים בדגלי ארה"ב במהלך הפגנות נגד צרפת, המעצמה הקולוניאלית לשעבר של ניז'ר. בזמן שהמפגינים הציתו שריפות וניפצו חלונות בשגרירות צרפת, הוא ציין, הם לא נגעו בשגרירות ארה"ב.
"הניז'רים אמרו, 'אמריקנים הם החברים שלנו, הם יעזרו לנו הפעם להשמיד את המחבלים'", אמר זין. "אבל קיבלנו בתגובה דממת אלחוט". הוא הוסיף שניז'ר לא הייתה פונה לרוסיה ולמדינות אחרות לעזרה אם ארה"ב הייתה נענית לבקשות לתמיכה נוספת, כולל עבור מטוסים, כטב"מים ומערכת הגנה אווירית.
פי אמרה בריאיון קודם שגורמים אמריקנים "עשו את הבחירה הכי ברורה" ככל שיכלו במהלך הפגישה בדצמבר, והדגישו שהסיוע האמריקני ימשיך להיות מושעה עד שניז'ר תקבע לוח זמנים להשבת הדמוקרטיה.
כשפי חזרה לניאמי במרץ, אמר זין, הוא שאל את מודי אם הוא יודע כמה אמריקנים נמצאים במדינה ומה בדיוק הם עושים. "הוא אמר 'לא'", אמר זין, שנזכר שחזר לפי ושאל, "את יכולה לדמיין את אותו הדבר קורה בארה"ב?"
הביקור הזה היווה נקודת מפנה, לדבריו, במידה רבה משום שפי, בדברי פתיחה שארכו כשעה, האשימה את ממשלת ניז'ר בהגעה להסכם למכירת אורניום לאיראן, שתוכל להשתמש בו לתוכנית הגרעין שלה. הוא אמר שמדובר בטענה שקרית. זין, שהתארח אצל הנשיא אברהים ראיסי ובכירים איראנים אחרים בטהרן בינואר, אמר ש"שום דבר" לא נחתם עם איראן, והוסיף שלו הייתה נחתמת עסקה, היא "לא הייתה מתחת לשולחן… אלא מול מצלמות".
הוא האשים את ארה"ב בשימוש באותן טקטיקות שננקטו על ידי הממשל של ג'ורג' בוש הבן לפני הפלישה לעיראק בציטוט מידע מודיעיני שהתברר ככוזב מאוחר יותר, לפיו ממשלתו של סדאם חוסיין ניסתה לקנות אורניום מניז'ר לשימוש בתוכנית נשק גרעיני.
כמה ימים לאחר הפגישה במרץ, הופיע דובר החונטה בטלוויזיה הממלכתית של ניז'ר והכריז שהנוכחות הצבאית האמריקנית בלתי חוקית. מאחורי הקלעים, פקידים אמריקנים המשיכו לנהל משא ומתן בניסיון לקבוע אילו קשרים ביטחוניים יכולים להימשך, אם בכלל.
אך הדאגה גברה בחודש שעבר, כאשר מנהיג בכיר בחיל האוויר האמריקני בבסיס בניז'ר טען שהכוחות שם נותרו בלימבו והיו בסכנה. כשזין נסע לוושינגטון בחודש שעבר, הוא נפגש שוב עם פי וסגן שר החוץ קורט קמפבל, שהבטיח לזין שארצות הברית תיסוג.
אף שניז'ר מתעקשת שצבא ארה"ב יעזוב, זין אמר שממשלתו רוצה להמשיך את היחסים הכלכליים והדיפלומטיים עם ארה"ב וכי "אף ניז'רי לא רואה בארה"ב את האויב".
"אם משקיעים אמריקנים היו מגיעים, היינו נותנים להם את מה שהם רוצים", הוא סיפר שאמר לפקידי מחלקת המדינה. "יש לנו אורניום. יש לנו נפט. יש לנו ליתיום. בואו, תשקיעו. זה כל מה שאנחנו רוצים".
