הממשלה אישרה הבוקר את הצעת ראש הממשלה לדחיית החלטת העצרת הכללית של האו"ם, לשדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם. "לא ניתן פרס לטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ש-80% מהפלסטינים, הן ביו"ש והן בעזה, תומכים בו. לא ניתן להם להקים מדינת טרור ממנה יוכלו לתקוף אותנו ביתר שאת", אמר נתניהו.
במסגרת החלטת הדחייה, נקבע כי "אין בהחלטה האמורה כדי לשנות את מעמד האזורים השנויים במחלוקת, אין בה כדי להקנות כל זכות ואין בה כדי לגרוע מזכויות כלשהן של מדינת ישראל והעם היהודי בארץ ישראל", וכי "ההחלטה האמורה לא תהווה בסיס למשא ומתן עתידי ואין בה כדי לקדם פתרון בדרכי שלום".
ההחלטה על שדרוג מעמדה של הרש"פ באו"ם, אף שהיא אינה מדינה, התקבלה ביום שישי האחרון ברוב של 143 מדינות. זאת, לאחר ששבועות ספורים קודם לכן, במועצת הביטחון, הוטל וטו אמריקני שמנע את שדרוג מעמדם של הפלסטינים.
שגריר ישראל לאו"ם גלעד ארדן תקף בנאומו ביום שישי את ההחלטה שהתקבלה באותו שבוע בו ציינו בישראל את יום השואה. "ב- 1940 העולם התאחד במטרה להרוס משטר רצחני, אולם היום, באירוניה חולנית ומעוותת, אותו ארגון שהוקם כדי למנוע רוע, מקדם בברכה מדינת טרור. בעוד שבישראל עדיין מתאבלים על התינוקות היהודים שנשרפו בקרמטוריום בשואה, אתם, כאן באו"ם, פותחים את הדלת לשותפים לשריפת תינוקות בישראל ב-7 באוקטובר. איך אתם יכולים להיות כל כך עיוורים?", זעק ארדן, וגרס את אמנת האו״ם כאקט של מחאה על ההצבעה שרומסת את כללי האו״ם. יש לציין כי בין היתר, על פי כללי האו"ם כדי לקבל מדינה כחברה, עליה להיות "שוחרת שלום".

ובתוך כך, מחר צפויה מועצת הביטחון של האו"ם לקיים לראשונה דיון מיוחד בנושא מצב החטופים המוחזקים בידי ארגון הטרור חמאס. ביוזמת המשלחת הישראלית הוזמנו לדיון דוקטור שושן הרן שנחטפה מביתה בקיבוץ בארי ושוחררה, ואיילת סמרנו, אמו של יונתן סמרנו ז״ל שגופתו נחטפה בידי עובדי אונר״א לעזה.
מסמך ההכנה לדיון מטעם ארה״ב (שהוכן בשתוף פעולה ותיאום עם ישראל) מטיל את האחריות למצבם של החטופים על ארגון הטרור חמאס וקובע כי ״החזקת החטופים היא בלתי חוקית ומערערת על השלום והביטחון העולמיים", וכי ההשלכות על בריאותם מבחינה פיזית ונפשית של החטופים ושל משפחותיהם הן "קטסטרופליות ולא אנושיות".
הדיון יעסוק בין היתר בפעולות אותן סוכנויות האו"ם ומועצת הביטחון יכולות לנקוט כדי להאיץ את שחרור החטופים וכיצד ניתן להפעיל לחץ על חמאס לשם כך; הדיון יעסוק גם במשאבים העומדים לרשות האו״ם וארגונים בינלאומיים נוספים כדי לתמוך בשורדי הטבח והחטופים המשוחררים מבחינה בריאותית וכלכלית. בנוסף מועצת הביטחון תדון בשאלה כיצד היא יכולה לייצר הרתעה מפני אירוע עתידי של חטיפת אזרחים במצב מלחמה, וכיצד לתבוע דין וחשבון מארגוני טרור על מעשים כאלו.