לאחר ששה חודשים בהם הפוליטיקה ההולנדית הייתה תקועה, אמש (ד') הגיעה לבסוף הבשורה שהפיחה חיים במדינה האירופית הקטנה, לאחר שארבע מפלגות הימין-מרכז בהולנד הגיעו להסכמות בנוגע להקמת הממשלה החדשה.
בעוד זהותו של ראש הממשלה טרם הוחלטה בידי מפלגות הקואליציה החדשה, מה שכן ידוע הוא כי מי שלא יכהן בתפקיד הוא ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט ההולנדי, חירט וילדרס. עם זאת, ניתן לומר שבכל מקרה וילדרס הוא המנצח הגדול של הבחירות בהולנד.
מיהו חירט וילדרס ומדוע הוא מוגדר כאחד הפוליטיקאים הקיצוניים באירופה? כיצד נוצרה הממשלה לאחר מו"מ שנמשך חצי שנה? ומהו הקשר המיוחד שלו לישראל?
איך אומרים סנסציה בהולנדית?
בשעות הלילה של ה-22 בנובמבר, עת החלו לזרום תוצאות הבחירות שנערכו בהולנד באותו יום, הערפל התפזר אט-אט והמציאות הפוליטית החדשה התגלתה: מפלגת PVV זכתה במספר אסטרונומי של 37 מושבים בפרלמנט בהאג. PVV ("למען החירות"), המשויכת לימין הקיצוני במדינה, אומנם הובילה בכל הסקרים, אך לא רבים האמינו שתנצח בפער כה משמעותי של שנים-עשר מושבים מהמפלגה שהגיעה למקום השני. מדובר בעלייה של 20 מושבים ביחס לבחירות האחרונות שנערכו רק שנתיים וחצי קודם לכן, אז הייתה PVV המפלגה השלישית בגודלה עם 10.8 אחוזים מקרב המצביעים. הפעם היו לה 23.5%.
במוקד תוצאות הבחירות עמד כצפוי מייסד המפלגה המנצחת והעומד בראשה, חירט וילדרס.
במהרה פתח וילדרס במגעים עם מפלגת VVD ("מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה") המשויכת לימין-מרכז, BBB ("תנועת האזרח החקלאי") הימנית, ועם מפלגת המרכז-ימין, NSC ("החוזה החברתי החדש"). בפרלמנט ההולנדי 150 מושבים, כך שעל-מנת להקים ממשלה נדרשת קואליציה של 76 חברים, בעוד לארבע המפלגות יחד יש 88 מושבים.
וילדרס ידע כי ניצחון לא יבטיח לו את ראשות הממשלה, מפני שלדעת רבים הוא נחשב כדמות לא לגיטימית – לרבות בעיניו של רה"מ המכהן, מארק רוטה.
בכלל, מלאכת הרכבת הממשלה בהולנד מורכבת והחוק מאפשר למפלגות לעסוק בנושא במשך תקופה ארוכה בלא צורך ללכת לבחירות חוזרות, כך שבמקרים רבים אורך המו"מ חודשים רבים עד שלבסוף עולה העשן הלבן. לצורך העניין, את הממשלה בשנת 2021 הקימו רק לאחר תשעה חודשים.
במהלך חודש מרץ, לאחר כמעט ארבעה חודשים של מו"מ, הודיע וילדרס בחשבונו ברשת X כי המגעים להקמת ממשלה בראשותו תמו, לאחר שהמפלגות השותפות להקמת הקואליציה שלו לא הסכימו להצטרף לממשלה כזו. היה נראה אז כי חרף ההישג המרשים בבחירות, וילדרס כלל לא יהיה חלק מהממשלה.
אך המגעים לא פסקו ואמש פורסם כי הם נשאו פרי וכי בקרוב תוקם ממשלה שתורכב מארבע המפלגות כאמור, אך מי שיעמוד בראשה לא יהיה וילדרס.
קרוליין ואן דר פלאס, ראש מפלגת החקלאים, נתנה את הקרדיט על הצלחת המו"מ לווילדרס ואמרה שהיה מקצועי מאוד. הבוקר כתב וילדרס עצמו ב-X: "השמש תזרח שוב בהולנד" וצירף תמונות משערי כמה מהעיתונים המובילים במדינה, שאת כולם עיטרה תמונתו לצד ידיעות על הקמת הממשלה החדשה.
עדיין לא ידוע מי יעמוד בראשות הממשלה ולפי הפרסומים בהולנד ארבע המפלגות לא החליטו זאת בעצמם. נתון מעניין בהקשר זה הוא שמעולם לא עמדה אישה בראשות ממשלת הולנד, מה שעשוי להשתנות, כאשר מי שעומדת בראש המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה עם 24 מושבים היא דילן יסילגוז, שמכהנת היום כשרת המשפטים ולפי דיווחים מצויה ביחסים חמים עם וילדרס.
"טראמפ של אירופה"
וילדרס נולד למשפחה ממעמד הביניים וגדל בפנלו שבדרום-מזרח הולנד, בסמוך לגבול עם גרמניה. הוא למד משפטים וב-1981 הגיע לישראל, כאן התנדב במושב תומר שבבקעת הירדן במשך כשנה וחצי. וילדרס מספר כי היו שלושה אירועים מכוננים בחייו ואחד מהם היה הגעתו לישראל, בה התאהב ומאז הפך לידיד אמת שלה.
משם נדד וילדרס בין מגוון מדינות בעולם הערבי והמוסלמי, כשבין היתר ביקר באיראן, סוריה, ירדן ומצרים. לאחר מכן חזר להולנד, שם התרחשו שני האירועים האחרים שהשפיעו על חייו. עם שובו להולנד החל וילדרס לעבוד בענף ביטוחי הבריאות, שם נחשף לביורוקרטיה ההולנדית המסורבלת והיחס הבלתי הולם לעובדים.
וילדרס התגורר אז בעיר אוטרכט, ושם חזה לדבריו כיצד הופכות השכונה שבה חי ממקום שליו שבו מתגורר מעמד הביניים לשכונה שבה התיישבו יותר ויותר משפחות טורקיות ומרוקניות שדרדרו את השכונה והעלו את רמות הפשיעה בה.
שלושת האירועים הללו עיצבו במידה רבה את משנתו הפוליטית והביאו אותו להיכנס לפוליטיקה.
בשנת 1997 הוא נבחר למועצת העיר אוטרכט כחבר ב-VVD ושנה לאחר מכן נבחר לפרלמנט ההולנדי. בשנת 2004, לאחר שלא קיבל תפקיד שר, החליט לעזוב את VVD והקים סיעה עצמאית, שאותה הרחיב מאוחר יותר למפלגת PVV.
האידיאולוגיה של וילדרס
בשנת 2008 הפיק את הסרט האנטי-איסלאמי "פיתנה", אלים בערבית, שעורר סערה עולמית. בסרט טען וילדרס שהקוראן הוא ספר פשיסטי שמסית לשנאה. ב-2012 כתב ספר בשם: "נדון למוות: מלחמת האסלאם במערב ובי".
במסע הבחירות האחרון, מיתנה מפלגתו את הטון האנטי-אסלאמי במעט, אך לא שינתה את עמדתה בנושא ההגירה. כיאה למי שהסרט הדוקומנטרי שעסק בו נשא את הכותרת "EuroTrump" רצה מפלגתו תחת הסיסמה "Netherlands First" (הולנד תחילה). וילדרס מתכוון לעצור את "צונאמי ההגירה", כאשר שבין השאר הוא מתכוון לעשות זאת באמצעות עצירת מתן מקלט לפליטים, החלת מדיניות החזרת פליטים סורים למולדתם והגבלת מספר הסטודנטים הזרים היכולים ללמוד במדינה.
הבוקר פורסם במקור ראשון מאמר שעסק בחזון של עמנואל מקרון לאיחוד האירופי, במסגרתו רוצה נשיא צרפת להקים חזית אירופית בעיקר בתחומי הביטחון והכלכלה.
החזון של מקרון היה שאפתני דיו עוד לפני ההודעה על הקמת הממשלה ההולנדית, שהספיקה לעלות על מסלול התנגשות עם האיחוד כבר בהצהרה על הקמתה: "נחריג את הולנד ממדיניות ההגירה וקליטת הפליטים [של האיחוד האירופי] בהזדמנות הראשונה". האיחוד האירופי טרם הגיב לעניין, אך הוא צפוי להביע את התנגדותו.
לווילדרס ומפלגתו מחלוקות רבות עם האיחוד והם שואפים לקדם את עזיבתה של הולנד לאיחוד אותו במה שמכונה "Nexit".
גם ישראל עלתה על הפרק במסגרת ההצהרה, כאשר הממשלה החדשה הודיעה כי תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים, אך עם זאת לא התחייבה על תאריך ואמרה כי המהלך יעשה "בתזמון הראוי". כמו כן, בעבר הצהיר וילדרס כי הוא תומך בסגירת הנציגות ההולנדית ברמאללה. בשנת 2010 טען וילדרס כי "ירדן היא פלסטין" וכי "שינוי שמה של ירדן לפלסטין יסיים את המשבר במזרח התיכון ויספק מולדת חלופית לפלסטינים".
כאמור, עדיין לא ידוע מי יחזיק במשרת ראש-ממשלת הולנד, אך מה שבטוח הוא כי וילדרס עומד להיות הגורם המרכזי בה. ומה לגבי העתיד? בסקר שערך העיתון "פוליטיקו" לפני כשבועיים, נמצא כי התמיכה בווילדרס מאז הבחירות רק התחזקה וכיום זוכה מפלגתו לתמיכה בשיעור של 32%, כך שייתכן כי בבחירות הבאות יצליח וילדרס להגיע אף לפסגת שאיפותיו ולהפוך לראש ממשלת הולנד.
