מקורות ביטחוניים מצריים מסרו לסוכנות הידיעות רויטרס שקהיר מתעקשת שמעבר רפיח ינוהל בידי רשויות פלסטיניות בלבד, ושהמצרים דחו הצעה ישראלית לתאם בין המדינות את פתיחת מעבר רפיח ולנהל במשותף את פעילותו.
כיבוש מעבר רפיח בלילה בין 6 ל־7 במאי סיים תקופה ארוכה של שלטון מחבלי חמאס בכניסתם וביציאתם של אנשים וסחורות אל הרצועה וממנה. גם במהלך המלחמה, מדי יום ביומו הועברה למצרים רשימה של מי שמורשים לחלוף במעבר, ובהם פעילי חמאס בכירים כמו תאופיק אבו־דקה, היועץ המשפטי של "משרד הפנים" בארגון הטרור, או אשרף אלקדרה, דובר "משרד הבריאות" של חמאס.
לפי המקורות המצריים, נציגים בקהיר שוחחו עם אנשי שב"כ שביקרו השבוע בקהיר על רקע המתיחות הגוברת בין המדינות בעקבות ההשתלטות על המעבר. הישראלים הציגו בפני המצרים מתווה לפתיחת המעבר מחדש, באמצעות "מנגנון כולל" לניהול המעבר לאחר שצה"ל יעזוב את העיר.
מצרים, כאמור, דחתה את המתווה – ובמילים אחרות: היא מוכנה לפתוח את המעבר כשחמאס נמצא מעברו האחר, אך לא מוכנה לכך כשישראל ניצבת שם.
שר החוץ המצרי סאמח שוכרי שוחח השבוע בטלפון עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. לפי דובר משרד החוץ המצרי השניים דנו בסוגיות ביטחון הקשורות בכיבוש רפיח, ושוכרי הביע דאגה ממצבם של 1.4 מיליוני פלסטינים: סגירת המעבר והמשך המבצע, טען, יפגעו ב"הבאת סיוע הומניטרי מספק כדי לענות על הצרכים הדחופים". במקביל הוא גינה את "הניסיונות לעקור את הפלסטינים מאדמתם".
מצרים הודיעה ביום שלישי כי היא שוקלת להוריד את דרג היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, ואף להחזיר את שגרירה מתל־אביב. גורמים בקהיר הבהירו, עם זאת, שאין תוכנית להשעיית היחסים בין המדינות או לביטול הסכמי קמפ־דיוויד. בוול סטריט ג'ורנל דווח עם זאת שהצעד נבחן.
בעקבות פתיחת המבצע ברפיח הצטרפה מצרים לתביעתה של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נגד ישראל, בטענה לרצח עם. משרד החוץ המצרי ציין גם שקהיר "חידשה את קריאתה למועצת הביטחון לפעול מיד להפסקת אש ברצועת עזה".
תצלומי אוויר מאזור מעבר רפיח פורסמו השבוע ברשתות החברתיות וחשפו שיירת משאיות עמוסות סחורה הממתינות להגיע לרצועה. בכל חודשי המלחמה שימש מעבר רפיח כמסדרון העיקרי לכניסת סיוע וצוותים בינלאומיים לעזה, וגם כנקודת יציאה של חולים, מפונים ואנשי חמאס נמלטים אל מחוץ לרצועה. ישראל הבהירה כי לא תוסיף לאפשר לחמאס לשלוט במעבר.
בחודשי המלחמה הראשונים, תחת חסות המצרים, התגבשה מדי יום כמעט רשימה של מאושרי יציאה ששילמו סכומי עתק כדי להימלט. חברת הלא, שניהלה את אישורי המעבר, מצויה בבעלות איש העסקים המצרי אברהים אל־ערג'ני, מנהיג שבט בסיני, נציג הבדואים בצפון חצי האי, ובן בריתו של הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי. בינואר 2022 מינה א־סיסי את אל־ערג'אני לחבר ברשות לפיתוח סיני, גוף ממשלתי בעל שליטה בלעדית על פעילויות הפיתוח והבנייה בחצי האי – כך לדברי מוהנד צברי, מומחה מצרי לענייני סיני. לאתר הבריטי "מידל איסט איי" אמר צברי שהרשות קשורה לצבא מצרים.
לפי דיווח של האתר הבריטי, חברת הלא גבתה תמורת כל אישור יציאה 5,000 דולר למבוגר ו־2,500 דולר לילד מתחת לגיל 16. לפי ההערכות, בשלושת החודשים האחרונים הרוויחה החברה 118 מיליון דולר. 58 מיליון דולר מתוכם התקבלו באפריל בלבד. הרווח הממוצע מאישורי יציאה עמד על 2 מיליוני דולרים ביום.
בריאיון לרשת סקיי ניוז הבריטית הכחיש שוכרי את הטענה שהלא קיבלה "עמלות" תמורת אישורי היציאה מהרצועה, אך גם חודשיים לאחר הריאיון המשיכה החברה לבקש תשלום מופקע מכל מי שביקשו ממנה אישור לעזוב את הרצועה.
