כשוולודימיר זלנסקי הושבע לנשיאות אוקראינה ב-20 במאי 2019, ספק רב אם שיווה בנפשו שהכהונה שלו תהא כה סוערת. כבר ביולי אותה שנה התפוצצה פרשת טראמפ-אוקראינה והקפאת הסיוע הצבאי של ארה"ב למדינה, לאחר מכן הגיעה הקורונה ולבסוף הפלישה הרוסית לאוקראינה שהובילה למלחמה שנמשכת כבר למעלה משנתיים. הקדנציה של זלנסקי אמורה הייתה להסתיים מחר, בתום חמש שנות כהונה, אבל הוא לא מתכוון לקיים בחירות באמצע המלחמה.
אך הסאגה הפוליטית היא ודאי לא ההתפתחות הדרמטית היחידה באוקראינה, לאחר שבתקופה האחרונה העלתה רוסיה הילוך ונחלה מספר הצלחות בשדה הקרב, כשהשבועות והחודשים הקרובים עומדים להיות משמעותיים במיוחד. מהן התמורות במלחמה? מה הופך את התקופה הקרובה למכרעת? והאם ההישארות של זלנסקי על כס הנשיאות תואמת את החוק האוקראיני ואת דעת הקהל במדינה?
הכיבוש הרוסי
זלנסקי ואוקראינה מצויים בלבה של התקופה הקשה ביותר שלהם במלחמה עד כה. ב-10 במאי חידשה רוסיה את המתקפה על אזור חרקוב, כולל כנגד יעדים חדשים, בעוד ראש מועצת הביטחון הרוסית, סרגיי שויגו, אומר שהצבא מתקדם לכל הכיוונים. מאז חידוש המתקפה, התקדמה רוסיה במהירות עם כ-50 אלף חיילים שכבשו כתשעה כפרים באזור ואף נכנסו לוולצ'אנס'ק, פעולה לה מטרה הגנתית של יצירת אזור חיץ ובלימת ההתקפות חוצות הגבולות של אוקראינה וכן מטרה התקפית כחלק מ"מתקפת הקיץ" הרוסית, בה נעסוק בהמשך.
לפי סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, פוטין כבש למעלה מ-278 קמ"ר במהלך המתקפה הנוכחית ו-800 קמ"ר מתחילת השנה, עלייה משמעותית ביחס להישגיו אשתקד. את עיקר כיבושיה השיגה רוסיה בשלביה הראשונים של המלחמה וכיום היא שולטת בכ-12% מכלל שטחי אוקראינה לא כולל את חצי האי קרים.
מתקפת הקיץ
יתרון בכל החזיתות
הכוחות הרוסיים שתוקפים את אוקראינה התרחבו כעת לכ-510,000 חיילים, מה שיתן לה עליונות מספרית ניכרת על הצבא האוקראיני. הרחבת הכוחות עשויה להיות מכרעת.
דר' ג'ק ווטלינג, עמית מחקר בכיר ללוחמת קרקע ב"מכון המלכותי המאוחד" הבריטי (RUSI) ועמית מחקר ברכז ווילסון בוושינגטון, פרסם מאמר באתר המכון ובו כתב על התוכנית הרוסית שתכניס את אוקראינה לבעיה קשה, אותה הוא מכנה "מתקפת הקיץ".
לדבריו, רוסיה תמשיך להגביר את התוקפנות בגזרת חרקוב. הכוח הרוסי המשמעותי באזור יחייב את אוקראינה להציב די חיילים, ארטילריה ואמצעים להגנה אווירית כדי להגן על העיר השנייה בגודלה במדינה. קו העימות נפרש על-פני כמעט 1,200 ק"מ ולאחר הזרמת הכוחות האוקראינים לחרקוב, רוסיה תפעיל לחץ על הקצה השני של הקו, באזור זפוריז'יה, שם נרשמו כמה מההישגים המשמעותיים ביותר של אוקראינה בתחילת המלחמה. הוא סבור כי בשלב זה אוקראינה אמורה להיות מסוגלת להקהות את ההתקפה הזו, אבל זה ידרוש גיוס של יחידות מילואים נוספות.
עם זאת, ברגע שאוקראינה תשלח את העתודות שלה לשני הכיוונים המנוגדים, יגיע המאמץ העיקרי מכיוון מחוז דונבאס, באזור דונצק, שם מתקדמים הרוסים באופן איטי אך יציב, כאשר המטרה המרכזית תהא לחתוך קווי אספקה אוקראינים העוברים בקראמאטורסק ומחברים בין הגזרות השונות. במפה ניתן לראות את קו העימות הנוכחי, כאשר האזור שמימין לקו מצוי בשליטה רוסית, אם כי בכמה מהאזורים קיימות מובלעות אוקראיניות.
הרוסים מקווים שברגע שאוקראינה תאבד את הצירים הללו יהיה להם קל בהרבה לכבוש שטחים בכלל החזיתות, תוך שהם מונעים מהרק"ם, הארטילריה והשריון האוקראיני לעבור מגזרה אחת לאחרת. יש לציין שאזורי לוהנסק ודונצק נמצאו בשליטה של שתי ישויות פרו רוסיות עוד לפני המלחמה.
בניסיון להתמודד עם הנחיתות המספרית הורה זלנסקי לשחרר אלפי אסירים אוקראינים שהסכימו להישלח לחזית.
אוויר דליל
לפי ווטלינג, פרט לפערים בסדרי-הכוחות, בעיה משמעותית נוספת של הצבא האוקראיני הוא התדרדרות ההגנה האווירית שלו. מצבת טילי הקרקע-אוויר (SAM), שהיעדרן היחסי כבר אפשר למטוסים, מל"טים וכטב"מים רוסיים לנוע במרחב באופן חופשי יותר ולהפגיז עמדות אוקראיניות, הולכת ומתדלדלת. באופן הזה הרוסים תוקפים בביטחה מטרות צבאיות ואף מרוקנים עיירות אוקראיניות מיושביהן.
באוקראינה אומרים כי גם בעניין תחמושת כנגד ארטילריה קיים מחסור חמור באזור חרקוב, כאשר מראש היה לרוסים יתרון גדול במספר הקנים הארטילריים.
פוטין אומנם אמר לאחרונה כי "נכון להיום אין תוכניות לכבוש את חרקוב", אבל גם אם לוקחים את המילה של פוטין בעניין, מה שברור הוא כי ההגנה האווירית על חרקוב הסמוכה לגבול אינה מספקת. אולכסנדר מוסיינקו, ראש המרכז האוקראיני למחקרים צבאיים ופוליטיים, אמר בנושא: "המטרה האסטרטגית של החיילים הרוסים היא כיתור חרקוב", כך שגם אם לא יכבשו אותה בשלב זה, ניתוקה של העיר המרכזית משאר המדינה יפגע באוקראינה בשלב הראשון ויאפשר לרוסים לכבוש אותה ביתר קלות מאוחר יותר.
"התחזית עבור אוקראינה עגומה", חותם ווטלינג. "עם זאת, אם בעלות בריתה של אוקראינה יתערבו כעת כדי לחדש את מלאי התחמושת האוקראינית, לסייע בהקמת שדרת אימונים חזקה, ולהשקיע את בתעשייה הצבאית, אזי ניתן להקהות את מתקפת הקיץ של רוסיה, ואוקראינה תקבל את מרווח הנשימה הדרושה לה כדי להחזיר לעצמה את היתרון".
משרת העם
במארס 2019 עלתה העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה האוקראינית "משרת העם", קומדיה המגוללת את סיפורו של מורה להיסטוריה שהפך לנשיא, כאשר תפקיד הנשיא מגולם בידי מי שהיה אז השחקן והקומיקאי המפורסם, וולודימיר זלנסקי. שלושה ימים לאחר שידור הפרק האחרון בסדרה, נבחר זלנסקי לנשיא אוקראינה, הפעם בתפקיד עצמו ובגרסת המציאות.
זלנסקי נכנס לתפקידו ב-20 במאי ובהתישב בכך שחוקת אוקראינה קובעת כי אורך כהונת הנשיא הוא חמש שנים, הוא היה אמור לסיים את כהונתו מחר, אך לא רק שבמדינה מוכת המלחמה לא התקיימו בחירות לנשיאות, זלנסקי כלל לא מתכוון לקיים אותן בזמן המלחמה.
מתנגדי זלנסקי טוענים כי הוא מנצל לרעה את סמכויותיו וכי עליו לקיים בחירות באופן מידי.
עם זאת, הפלישה הרוסית בפברואר 2022 הובילה להחלתו של החוק הצבאי שאוסר, בין היתר, על קיום בחירות בזמן מלחמה, ולכן חרף העובדה שהחוקה נמצאת מעל החוק – מדובר בחריג ספציפי הגובר על החוק הכללי.
סגן ראש הממשלה לשעבר, רומן בסמרטני, שהתמודד בבחירות האחרונות מול זלנסקי היה אחד ממחברי החוקה. הוא הגיב לסאגה ואמר שבחוקה נתונה אפשרות להרחיב את הכוח הנשיאותי, סעיף שלדבריו נוצר עבור מצבים כאלה בדיוק: "זלנסקי ממשיך בשלטון כל עוד החוק הצבאי חל… החוקה נוסחה מתוך מחשבה על פלישה רוסית". עם זאת, הוא קרא לזלנסקי לפנות לבית-המשפט החוקתי במדינה ולבקש את הכרעתו בסוגיה בכדי למנוע מחלוקות בנושא, עניין שנשקל על-ידי הנשיא שלבסוף החליט שלא לעשות זאת.
הסקרים האחרונים באוקראינה מראים שרק 22% מהאזרחים תומכים בקיום בחירות בזמן המלחמה, זאת למרות שהאמון בזלנסקי עצמו התרסק מ-71% אשתקד ל-26% כיום. האוקראינים אומנם נותנים לו קרדיט על תפקוד הצבא במלחמה ועל רוח הלחימה שהפגין בעצמו, אך ממגוון סיבות, בין היתר חשדות בשחיתות שהולכים ונערמים, פגעו באמון בו.
את העונה השלישית של "משרת העם", פתחה הדמות אותה גילם זלנסקי בכלא. זו עשויה להיות סגירת מעגל אירונית ועגמומית במיוחד אם סיפורו הפוליטי של הקומיקאי שהוביל בעוז את מדינתו בשעת המשבר הקשה ביותר שלה יסתיים באופן דומה.
