כאשר לפני כחודש התקיים כנס קטן בלב האזור התנ"כי של ישראל בנושא הדינים הקשורים לפרה האדומה, הן חמאס והן חיזבאללה פרסמו את המודעה לאירוע בדפי הטלגרם שלהם. חודשים ספורים קודם לכן, בחר דובר חמאס בעזה את היום ה-100 למלחמה כדי לציין את העברתם של חמש פרות אדומות לישראל מטקסס כסיבה לטבח ב-7 באוקטובר.
"נראה שכל העולם מדבר על הפרות האדומות חוץ מישראל", אמרה מוריה שפירא, דוברת שילה העתיקה, שבה עמד בעבר המשכן המקראי. בחצי השנה האחרונה שילה משמשת גם כביתם של העגלות המובחרות בצבע חום-אדמדם שמהוות תנאי מוקדם לבנייה מחדש של בית המקדש, ומעוררות עניין בעולם הנוצרי והמוסלמי. "הם הבינו את החשיבות של פרות אדומות יותר מאיתנו", אמר שפירא.
משדרגים את הלינה שלהם
כאשר החקלאי מאינדיאנה, לארי בורנטראגר, בן 76, נתקל לראשונה בפרות היקרות במהלך המסע שערך בישראל בתחילת המלחמה, המחשבה הראשונה שלו הייתה מצב הרפת שלהן. הסככה המאולתרת באתר ההיסטורי הייתה רחוקה מסידורי הלינה מהם נהנו בעלי החיים כשהוטסו במחלקה הראשונה של חיות המחמד מעל האוקיינוס האטלנטי לפני שנתיים.
"אם הן הולכות לשמש למטרה קדושה כזו, אז הן צריכות לפחות להיות ייצוגיות", אמר ל-JNS בראיון בשבוע שעבר, וסיפר על התרשמותו הראשונה מהפרות. אז בורנטראגר התחיל לעבוד. החוואי בדימוס, שגדל בחוות בקר בצפון אינדיאנה התיידד במהירות עם החיות, ניקה את הסככה הקטנה שלהם, שיפץ את התאים ואפילו התקין מאווררים לקראת חום הקיץ הקרוב. בחודשים שחלפו מאז, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מחייהם כשהוא מטפל בהם כמה פעמים בשבוע.
במקום נבנה מרכז מבקרים חדש, בו יוכלו הסקרנים לצפות בסרט על ההיסטוריה של הפרות האדומות, לדברי שפירא. בניית המרכז אמורה להסתיים בסתיו הקרוב. בינתיים, שלוש מתוך חמש הפרות – שנבדקות באופן שגרתי על ידי קבוצת רבנים לאיתור פגמים העלולים לפסול אותם לטיהור טמאים – נפסלו ויטופלו בשבועות הקרובים באמצעות הזרעה מלאכותית כדי לייצר צאצאים מבטיחים יותר, אמרה.
מסע לא שגרתי
חמשת העגלות החביבות, שזכו לשמות תקווה, גאולה, סגולה, תחיה ונחמה, שמחו לראות את החקלאי מאינדיאנה, בזמן שהן מתענגות על חציר במקומות הלינה המשודרגים שלהם, כשנכנס לאסם שלהם ביום חמישי. בורנטראגר מכיר את כולן בשמן, ושומר פנקס קטן בכיס החולצה שלו עם סקיצות של המאפיינים המובהקים של כל אחת.
בורנטראגר, שגדל בקהילת אמיש, מגדיר עצמו כבן נח, ואף הצהיר בפני בית דין רבני בירושלים כי הוא מקיים את שבע מצוות בני נח. בית הדין נתן לו רשות מיוחדת לטיפול בעגלים, אך הוא עדיין לא קיבל אישור לשהייה ארוכת טווח בישראל.
המשיכה שלו לישראל החלה עוד בשנות ה-70, כאשר הוא ואשתו שירתו כמיסיונרים מנוניטים במרכז אמריקה. בורנטראגר אומר כי לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הוא הרגיש שהוא נמשך למדינת היהודים במה שהוא מכנה "קריאה פנימית". הוא נזכר שהרגיש התרוממות רוח כששמע חדשות טובות על ישראל, ומדוכדך כשהחדשות היו רעות.
הוא בילה באזור הערבה בישראל עם אשתו ושלושת בניו בשנות ה-80, כששמע לראשונה על הפרות האדומות, והתחבר לחפירה במערות קומראן בחיפוש אחר אפר הטקסים שהתקיימו לפני למעלה מאלפיים שנה בזמן שבתי המקדש עמדו בירושלים.
תוכניותיו להמשיך בחפירות נקטעו בעקבות פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. במקום זאת, הוא התנדב ביישוב חקלאי ליד גבול עזה. במהלך ביקורו בישראל שנמצאת במלחמה נודע לו כי הפרות האדומות עליהן שמע לראשונה כרבע מאה קודם לכן נמצאות בפועל בישראל וחבר לקח אותו לראות אותם בשילה.
ממדינת הכוכב הבודד למדינת היהודים
גם העגלות, עברו מסע יוצא דופן. הן נולדו בטקסס לזן מיוחד של פרות המכונה רד אנגוס (Red Angus). הן היו רק בנות חודש בערך כשהבעלים שלהם התחבר לקבוצת אנשים מירושלים שפרסמו מודעה במגזין חקלאי אמריקני בחיפוש אחר הזן האדום החמקמק, שלא נראה אלפיים שנה. הם הציעו סכום עתק של 15,000 דולר לפרה (התעריף היה 300-1,000 דולר), לדברי שפירא.
לאחר שקיבלה מבול של תשובות, הקבוצה ערכה תחילה בדיקות מעבר לאוקיינוס האטלנטי באמצעות זום כדי לראות אם הפרות מתאימות לפני שנסעו למדינת הכוכב הבודד (טקסס) כדי לבצע את הבדיקות המורכבות באופן אישי. חווה אחת הייתה מעניינת במיוחד; הבעלים הנוצרי אמר להם בטלפון שהוא אכן בחר את הגזע מתוך מחשבה שהן יכולות לשמש בבית המקדש.
בסופו של דבר, נבחרו חמש עגלות שבגלל נגיף הקורונה לא נוקבו באוזניהן – מה שהיה פוסל אותן לפי ההלכה. לאחר מכן, כדי לעקוף מגבלות על יבוא בעלי חיים, הם קיבלו אישור מיוחד לטוס לישראל כחיות מחמד במחלקה הראשונה. למרות הסערה שיצרה נוכחותם בישראל בחו"ל, הרעיון שהם באמת יוקרבו טקסית נראה מופרך, גם אם קבוצה קטנה של רבנים לומדת כעת את חוקי הדת הרלוונטיים.
הפרה האדומה מוזכרת לראשונה בספר במדבר ואפרה משמש לטיהור טמאים. בעלי חיים כאלה היו נדירים אפילו בעת העתיקה. מקורות יהודיים מציינים שרק תשעה פרות אדומות נשחטו מתקופת משה עד חורבן בית שני, בשנת 70 לספירה. "הטקס הזה לא נערך כבר אלפיים שנה", אמרה שפירא, והמעיטה בחששות ממלחמת דת. "הרעיון הוא להיות מוכנים עם מה שאנחנו יכולים".
לעת עתה, הציטוט מהפסוק המקראי, עם דוגמה של עץ הארז והאזוב ששימשו בטקס העתיק, הם הדברים היחידים שמעידים על ייעודן האפשרי של הפרות ויכול להיות שהן יישארו בביתן החדש ויזכו לאריכות ימים. עבור בורנטראגר, זה לא משנה. "הדבר הקטן הזה שאני עושה הוא התרומה שלי", אמר. "זה הכי מהנה בשבילי לטפל בהם. אני מרגיש שזה מתגמל".
