כשבעה חודשים לאחר הטבח הברברי שביצע חמאס בשבעה באוקטובר באזרחי ישראל, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) קארים חאן, הודיע על בקשות לצווי מעצר שהגיש ללשכת קדם משפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כנגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, כמו גם כנגד ראשי ארגון הטרור חמאס: יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה.
כנגד נתניהו וגלנט נטען כי הם "נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות", ובהם – "הרעבת אזרחים כשיטת לחימה", "גרימת סבל רב במזיד, או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות", "הרג מכוון", "הכוונה מכוונת של התקפות נגד אוכלוסייה אזרחית כפשע מלחמה", "השמדה ו/או רצח, לרבות בהקשר של מקרי מוות שנגרמו מרעב, כפשע נגד האנושות".
כנגד ראשי חמאס נטען כי "על בסיס ראיות שנאספו ונבדקו על ידי משרדי, יש לי יסוד סביר להאמין כי הם נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ובהם: רצח, לקיחת בני ערובה, אונס ומעשי אלימות מינית, עינויים ויחס אכזרי. אנו טוענים כי הפשעים נגד האנושות היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל על ידי חמאס וקבוצות חמושים אחרות בהתאם למדיניות ארגונית. חלק מהפשעים הללו, להערכתנו, נמשכים עד היום", כותב התובע. התובע מזכיר את ביקורו בקיבוץ בארי ובקיבוץ כפר עזה, כמו גם באתר פסטיבל המוזיקה נובה ברעים, ומודה לניצולים ולמשפחות הקורבנות וחטופים על עדויותיהם.
ההודעה הדרמטית יוצאת בעוד בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, אמורה להתקבל החלטה האם להוציא כנגד ישראל צו להפסקת הלחימה ברצועת עזה.
התובע מפרט כי פשעי המלחמה לכאורה של ישראל, התרחשו באמצעות "הטלת מצור מוחלט על עזה שכלל סגירה מוחלטת של שלושת מעברי הגבול, רפיח, כרם שלום וארז, החל מה-8 באוקטובר 2023 לתקופות ממושכות ולאחר מכן על ידי הגבלה שרירותית של העברת אספקה חיונית – לרבות מזון ותרופות. המצור כלל גם ניתוק צינורות מים חוצי גבולות מישראל לעזה – המקור העיקרי של תושבי עזה למים נקיים – לתקופה ממושכת החל מה-9 באוקטובר 2023, וניתוק והפרעה של אספקת החשמל מ-8 באוקטובר 2023 עד היום לפחות. זה התרחש לצד התקפות אחרות על אזרחים, כולל אלה שעומדים בתור לאוכל; חסימת העברת סיוע על ידי סוכנויות הומניטריות; והתקפות והרג של עובדי סיוע, שאילצו סוכנויות רבות להפסיק או להגביל את פעילותן בעזה.
"משרדי טוען כי מעשים אלה בוצעו כחלק מתוכנית משותפת לשימוש ברעב כשיטת מלחמה ופעולות אלימות אחרות נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה כאמצעי לחסל את חמאס; להבטיח את השבתם של בני הערובה שחמאס חטף, ולהעניש באופן קולקטיבי את האוכלוסייה האזרחית בעזה, שאותה תפסו כאיום על ישראל".
ח"כ דן אילוז (ליכוד)מסר בתגובה: "ההצהרה של התובע הראשי בבית הדין הבינלאומי על בקשתו לצווי מעצר נגד מנהיגי ישראל היא מעשה מביש של פשיטת רגל מוסרית. השוואת ישראל – דמוקרטיה שמוקירה ומגינה על חיי אזרחים – למחבלי חמאס שמבצעים זוועות ומפארים את המוות, היא עיוות שערורייתי ומביש של הצדק. הצהרה זו מתעלמת בבוטות מהמציאות האכזרית של טבח ה-7 באוקטובר על ידי חמאס, בו נרצחו יותר מ-1,100 ישראלים, כולל ילדים ואזרחים זרים, באכזריות קרה. להשוות בין מדינה שמגנה על אזרחיה לבין טרוריסטים שמבצעים מעשי זוועה היא לגלוג גס על העובדות ועיוות חמור של הצדק. יש לגנות את הביזיון הזה בכל תוקף ולא ניתן לו לעבור ללא תגובה חריפה".
אן הרצברג, מומחית למשפט בינלאומי והיועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor מסרה: ״במשך שנים, משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג עיוות את אמנת רומא כדי לרדוף ישראלים, למרות שאין זה בסמכותו. הדבר קרה בעיקר בעקבות לחצים אדירים ממגישי התלונה המקורית – ארגונים פלסטיניים הממומנים על ידי ממשלות אירופה הקשורים קשר ישיר לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין – ארגון טרור שהשתתף בטבח ה-7/10. מחליא לראות כיצד בית המשפט בוחר לרדוף את אלו שמגנים על עצמם מהטבח של החמאס על בסיס טענות שקריות וחוקים מומצאים. אין זה סביר שישראל תשתף פעולה עם משפט השדה הזה, שכן הוא ממחיש כיצד פורומים בינלאומיים מנוצלים בידי אג׳נדות קיצוניות. יעשה טוב התובע כארים ח׳אן אם יקדיש את המשאבים שלו לחקור את איראן ואת ארגוני הפרוקסי הרצחניים שלהם, במקום לסייע להם בניסיון להשמיד את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון״.
