שר המשפטים יריב לוין הגיע הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים על מנת להעיד מטעם התביעה במשפט נתניהו בנוגע לתיק 2000 (פרשת מוזס-נתניהו), ובאופן ממוקד על האירועים סביב אישורו בטרומית של "חוק ישראל היום".
את חקירתו הראשית של לוין ניהל פרקליט מחוז מיסוי כלכלה, עו"ד יונתן תדמור. במענה לבקשתו של תדמור, לוין תיאר בפתח העדות את התפקידים הראשונים בהם כיהן. "תפקיד יו"ר הקואליציה הוא תפקיד רב עוצמה וגם קשה מאוד. יש לו שני נדבכים, הראשון הוא ניהול העניינים השוטפים של הקואליציה כך שנגיע להצבעות בצורה מתואמת, והשני הוא לדאוג שהח"כים מגיעים להצבעות".
"פורמלית יו"ר הקואליציה הוא יו"ר הסיעה ונבחר בסיעה", המשיך לוין, "אבל בפועל ראש הממשלה ממנה. ועדת הכנסת יושבת על הברז שמנתב לאן הולכות ההצעות השונות, הצעות לחוק, הצעות לסדר וכו'. יש לה עוד תפקידים, אבל לעניין שפה החשיבות היא לסמכות לקבוע. היו מחלוקות גדולות, הניהול של העניין היה מאוד קשה ומורכב. הסיכום היה שאני לוקח על עצמי את התפקיד הזה לשנה ואחרי שנה סוכם בהצעה שהיוזם שלה היה זאב אלקין, שאני והוא ניקח ביחד את ראשות הקואליציה, ראשות ועדת חו"ב וראשות ועדת הכנסת".
במענה לשאלתו של תדמור, ציין לוין כי מרבית פגישותיו באותה העת עם נתניהו היו לא מתוכננות מראש, "בכל פעם שמתעוררת בעיה או מתעורר עניין שמצריך הנחיות אני מגיע אליו ללשכה בכנסת או לכל מקום אחר".
לוין נשאל על מערכת היחסים שלו עם נתניהו והשיב כי "אני יכול להעיד רק מהזווית שלי ואני יכול לומר שהיא מערכת יחסים טובה מאוד, מבוססת על הערכה עצומה. אני חושב שזכינו. אני לא בוחן כליות ולב, אני חושב שיש הרבה דברים שבהם נתניהו סומך עלי, ויש תחומים שבהם הוא סומך על אנשים אחרים".
עם זאת, חידד לוין, "לא כל מה שאני רוצה אני מקבל, למרות שבאותה קדנציה הגעתי לעשירייה הראשונה והייתי אמור לכאורה להתמנות לשר – זה לא הסתייע".
בהמשך נשאל לוין על נוהל החקיקה בהצעות חוק פרטיות. "כאשר הצעת חוק פרטית לא עוברת", אמר לוין, "זאת אומרת שאי אפשר להעלות הצעה זהה במשך חצי שנה, אבל צריך להגיד שזה לא תמיד מוחלט כי השאלה היא מה זו בדיוק הצעה זהה. הייעוץ המשפטי ממליץ לאיזו ועדה זה אמור לעבור. אחר כך יש לכל ח"כ סמכות להציע ועדה אחרת, לא חייב להיות קשר. אם יש אפילו הצעה אחת נוספת זה עובר לוועדת הכנסת והיא כבר לא כבולה לשום דבר".
"ומה יכול לעשות יו"ר ועדת הכנסת?", שאל תדמור, ולוין השיב כי "הוא יכול להכניס את ההצעה למגירה. אם הייתי בתפקיד בקדנציה של 2009, לא קרה לי מעולם שאם הייתה הצעה שאני או הקואליציה רצינו לעצור – היא לא נעצרה". תדמור הוסיף ושאל מה קורה אחרי הקריאה הטרומית. לוין השיב כי "הקריאה הטרומית היא רעיון כללי. לפעמים מוסיפים מרכיבים ומורידים מרכיבים. בין הטרומית לראשונה האפשרות לשינויים היא רחבה מאוד".
בהמשך לכך נשאל לוין על יחסיו עם אנשי "ידיעות אחרונות", והשיב כי "את נוני מוזס עצמו פגשתי 3 פעמים; פעם אחת כשנכנסתי לכנסת, פעם שנייה בשנת 2013 ועוד פעם ב-2016. מעבר לזה היה לי הרבה מאוד קשר עם עיתונאים בידיעות אחרונות. בכל הפגישות האל הנושא שהכי הטריד אותו זה סוגיית ישראל היום. הוא הניח על השולחן את זה שלדבריו זו תחרות לא הוגנת שתביא לסוף של "ידיעות". אני אמרתי לו, כמו לכל מי שדיבר איתי על הנושא הזה, שאני מחויב להחלטות של ראש הממשלה בנושא כי התפקיד שלי הוא במידה רבה משרת אמון. אם הייתי צריך להשוות בין ידיעות אחרונות לישראל היום, בידיעות אחרונות באתי לידי ביטוי קצת יותר מאשר בישראל היום. לתחושתי הסובייקטיבית, העשייה שלי אז באה פחות לידי ביטוי בישראל היום".
בהמשך לכך העיר לוין כי "באופן אישי, חשבתי שיש בטענות של מוזס לא מעט צדק"
תדמור הוסיף ושאל את לוין, "מה ידעת על שיחות בין נתניהו למוזס?". לוין השיב כי "לא ידעתי כלום, שמעתי על זה בתקשורת". "בשיחות עם נתניהו עלה מר מוזס?", שאל תדמור ולוין השיב: "הוא תמיד טען שאנחנו עושים יותר מדי חשבון לידיעות אחרונות. אמרתי לו תמיד 'מה לעשות, בידיעות אחרונות אני לא קיים'". "כיצד הגבת כשנודע לך על הקשר?", תהה תדמור ולוין השיב: "בהפתעה, בתוך עמי אני חי, אני מכיר את הדם הרע. תמהתי מאוד גם על האפשרות לממש את ההצעות, גם אם ההסכמות היו מושגות".
לוין השיב במענה לשאלתו של תדמור כי הוא זה שביקש מכבל לעכב את ההצבעה על חוק "ישראל היום". "הצעות החוק הפרטיות מוגשות על ידי חברי הכנסת אבל יש מכסה לכל סיעה. הסיעה מחלקת את המכסה. כאשר חבר הכנסת מקבל מכסה הוא כמעט תמיד מגיש הצעה לוועדת שרים לחקיקה. ואז מגיע ח"כ כבל והחליט שאת הדבר הזה הוא מביא מהיום למחר, בלי לעבור דרך עדת שרים. זה היה דבר חריג שאנחנו ודאי לא רצינו בו. אנחנו, כלומר זאב אלקין ואני, הצבנו יעד שנגיע מוכנים עם ההצעות כאשר אנחנו עם עמדה מוסכמת. אני לא הופקדתי על הנושא".
"הקשר שלי עם איתן כבל הוא הדוק", המשיך לוין, "כאשר ההצעה הוגשה ניגשתי אליו ואמרתי אליו 'ככה אנחנו לא עובדים'. עשיתי את זה על דעת עצמי, ובסופו של דבר איתן כבל גם נענה. אנחנו עשינו הכנה לפתיחת מושב וידענו שזה יעשה לנו בלגן. זה דבר לא מקובל לעשות דבר כזה. לי היה נראה טבעי שכשאני מבקש ממנו ללכת בדרך המלך, הוא נענה. לא הייתה לי מעורבות בוועדת שרים, זה התפקיד של יו"ר הקואליציה".
תדמור שאל את לוין עד כמה חופש הצבעה הוא החלטה נדירה והשיב כי "החלטה על חופש הצבעה זו פרקטיקה מקובלת, יש הרבה מאוד מצבים כאלה. הוא בדרך כלל לא מכשיר יעיל כדי למנוע מהצעת חוק לעבור. קשה מאוד להעריך מה יקרה. היה ברור מראש כי לפי הצהרות הסיעות היו הרבה מאוד סיעות שהתכוונו לתמוך. הסיכון בהבאה היה גדול אבל זה לא בהכרח מה שהיה קורה. לפעמים יש שינויים".
לוין הוסיף בתשובה לשאלת תדמור כי "זה לא היה סוד שראש הממשלה התנגד להצעה הזאת מכל וכל, הוא נתן לי הנחיה ברורה שגם אם החוק הזה מגיע לוועדת הכנסת אני עוצר אותו שם ולא נותן לו להתקדם. אני חייב להגיד שלא ראיתי בהצעה הזאת עניין דרמטי. צבר הבעיות שלנו היה גדול. ההצעה הזו הגיעה לוועדת הכנסת ואני לא עשיתי כלום. בפועל, מאחר שנפלה הממשלה, כל העניין הפך ללא רלוונטי".
לוין נשאל על קשריו עם ארי הרו והשיב כי הם היו "קשרי עבודה לא מאוד קרובים. הוא היה בלשכת רה"מ אבל לא היה לי יותר מדי מגע איתו. בביתו הייתי פעם אחת, במקומות אחרים אני לא יכול להגיד. קשה לי למקם את הזמן המדויק, לדעתי זה היה פחות או יותר בסוף הזמן שהייתי בחופשת מחלה".
"איזה מסר התבקשת להעביר להרו?", שאל תדמור, ולוין השיב: "לא התבקשתי". "איזה מסר העברת ממנו?", המשיך תדמור לשאול, ולוין ענה: "לא העברתי שום מסר". "על מה היתה הפגישה?", שאל תדמור, ולוין ענה: "על הבעיות בקואליציה. היו אז כל מיני הצעות שעלו אבל אני לא חשבתי שיש סיכוי שהעניין הזה ייפתר בגלל שהממשלה ממילא הגיעה לסוף דרכה. אני לא זוכר שהוא אמר לי איזו שהיא תובנה או שהוא חידש לי משהו בנושא. שמעתי את הרעיונות גם מארי הרו אבל זה לא היה דבר שנאמר בחדרי חדרים, אלו היו רעיונות שהסתובבו".
לאחר כשעה ורבע של חקירה ראשית, נפתחה החקירה הנגדית על ידי סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד. במענה לשאלתו של חדד, ציין לוין את הקושי בהתמודדות עם הרצון לשמור על קשר טוב עם עיתונאי "ידיעות" מצד אחד ועם נתניהו מצד שני: "ההתנגשות הזו היא לא התנגשות שנעים להימצא בתווך שלה".
לוין הדגיש במענה לשאלתו של חדד כי "אני לא משוכנע שנתניהו באמת משפיע כל כך על ישראל היום, גם אז לא הייתי בטוח שזה נכון וגם היום אני לא בטוח שזה נכון". "תאשר לי שנתניהו אמר לך שהוא לא שולט בישראל היום וששלדון עצמאי?", שאל חדד, ולוין השיב: "לא, הוא לא אמר לי". "אבל זו הייתה דעתך", אמר חדד, ולוין השיב כי "דעתי הייתה שקשה לי לקבל שמישהו יכול לשלוט מבחוץ על עיתון של מישהו אחר". "תאשר לי שבאופן כללי היית מודע למערכת היחסים הקשה בין סביבתו של ראש הממשלה לידיעות אחרונות?", שאל חדד, ולוין השיב כי "אני לא יודע מה זה סביבתו, אני יודע שידיעות אחרונות תקף באופן עקבי את ראש הממשלה".
"הכרת את יחסי הטינה בין מוזס לנתניהו?", נשאל לוין, שהשיב כי "היה פה הרבה אגו ויצרים. ברור, לא רק אני, אני חושב שאין אדם במדינה שלא ידע את זה". "זה לא נדיר שאתה לא יודע על מהלכים מסוימים של ראש הממשלה", ביקש חדד מלוין לאשר, וזה אישר: "ודאי. אני מתערב במה שהוא מבקש את התערבותי ומשתדל לא להתערב במה שהוא לא מבקש את התערבותי. זה לא נדיר שבנושא מסוים אני לא מתערב".
חדד שאל עד כמה המצב שבו גורם בעל עניין יוזם הצעת חוק הוא נפוץ, ולוין השיב כי "זה קורה הרבה מאוד פעמים, במיוחד בהצעות חוק פרטיות, שמגיע גורם, מכין לך איזה נוסח של הצעה, מסביר לך, ואתה מנסה לקדם מה שנראה לך נכון. היה מדי פעם שיח בנושא הלוביסטים, אבל לא לעצם התופעה". אתה ידעת שנתניהו מתנגד באופן חריף לחוק ישראל היום?", שאל חדד, ולוין השיב: "נתניהו נתן לי הנחיה חד-משמעית לתקוע את החוק ומאז הוא לא שינה את ההנחיה".
בהמשך התייחס שר המשפטים לעדותו במשטרה ואמר: "לא הייתי צריך הרבה כוחות כדי לומר את האמת, יחד עם זאת – הרגשתי שמנסים בכוח להוציא ממני דברים באופן שגרם לי להרגיש מאוים".