ארבע עשרה שנות המאסר של תומאס לובנגה דיילו הסתיימו ב-15 במארס 2020. בשנת 2006, מנהיג המורדים הקונגולזים עשה היסטוריה בכך שהיה לאדם הראשון שמורשע בהליך בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) בעבירה של פשע מלחמה שהתבטא בשימוש צבאי בילדים ונערים. עם זאת, הוא לא היה הראשון שמועמד לדין.
לנוכח החלטת התביעה לבקש מבית הדין לפתוח בהליכים כנגד רה"מ נתניהו ושר הביטחון גלנט, חזרנו לאישים שהועמדו לדין בעבר בהאג. מ"צבא ההתנגדות של האל", דרך ועד ולדימיר פוטין. כמה אנשים הועמדו לדין מאז ועד היום ועל אילו עבירות? כמה מהם הורשעו? וכמה מצליחים לחמוק מהדין ולשוטט חופשי במשך שנים?
בחברה טובה
עד היום עמדו 54 בני אדם לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי. מתוכם הורשעו שלושה עשר, כאשר ארבעה מהם זוכו בערעור, שבעה זוכו בערכאה הראשונה, כנגד ארבעה בוטלו האישומים, חמישה עומדים כיום לדין, שבעה עשר מסתובבים חופשי ומוגדרים כפורעי חוק שמתחמקים מהדין ועוד שמונה שמתו לפני תום ההליכים נגדם.
54 נאשמים, 32 שדינם הוכרע ורק תשעה מורשעים. אם הנתון הזה נשמע לכם נמוך, ודאי תידהמו לשמוע שמתוך תשעת המורשעים רק חמישה מתוכם הורשעו בעבירות של פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, העבירות שבעטיין נפתח ההליך מלכתחילה, בעוד ארבעת האחרים הורשעו בביזיון בית הדין וריצו עונשים של 6 עד 11 חודשי מאסר בלבד.

האישומים והחקירות של בית הדין עד היום עסקו באירועים שהתפרשו ב-17 מדינות עד כה: קונגו, אוגנדה, סודן (דארפור), הרפובליקה המרכז אפריקאית, קניה, לוב, חוף השנהב, מאלי, הרפובליקה המרכז אפריקאית, גאורגיה, בורונדי, בנגלדש ומיאנמר, אפגניסטן, הפיליפינים, ונצואלה, אוקראינה וכמובן ישראל.
צבא ההתנגדות של האל וסגן השר הקונגולזי
לאחר הפלת הדיקטטורה הצבאית של אידי אמין באוגנדה, סבלה המדינה מחוסר יציבות פוליטי משווע, שהגיע לשיאו בין השנים 1986-1979, אז התחלפו לא פחות משבעה נשיאים במדינה האפריקנית. שלא במפתיע, גם הדחתו של האחרון שבהם, טיטו אוקלו, והגלייתו בידי יוורי מוסווני, שמכהן כנשיא אוגנדה מאז ועד היום, לא עברה בשקט.
אוקולו היה בן שבט האצ'ולי והדחתו עוררה את זעמם של חברי השבט שלא אהבו את אובדן הכוח הפתאומי. בן השבט, ג'וזף קוני, הציג עצמו כמדיום והחל להסתובב ברחבי המדינה ולהפיץ את משנתו עד שהקים את ארגון הגרילה, "צבא ההתנגדות של האל". במקביל ללחימה שהוא מנהל מאז ועד היום בצבא אוגנדה, הארגון טבח, עינה, אנס וחטף אזרחים רבים לרבות חטיפת אחיו בן ה-70 של הנשיא המנוח אוקולו ותוך שהוא עושה שימוש צבאי ועבירות מין בעשרות אלפי ילדים.
ב-8 ביולי 2005 הוציא בית הדין הפלילי בהאג, צווי מעצר לחמישה ממפקדי הארגון, ביניהם קוני, והחליט להעמידם לדין באשמת ביצוע פשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. הייתה זו הפעם הראשונה בה הועמדו אישים לדין בית הדין הפלילי.
רק אחד מהחמישה, דומיניק אונגוון, הועמד לדין בעוון 70, אישומים והוא מחזיק בשיא של 61 הרשעות בבית הדין, אם כי הוא לא מתקרב לשיאן האישומים אליו נגיע בהמשך. אונגוון מרצה עונש של 25 שנות מאסר במתקן כליאה בנורווגיה. שלושה מהנאשמים האחרים מתו בטרם הגיעו למשפט, כאשר האחרון שנותר בחיים ונמלט מהחוק הוא ראש הנחש, ג'וזף קוני.

באוגוסט 2006 הועמד לדין "המחסל מקונגו", בוסקו נטאגנדה, סגן המפקד של קבוצת המורדים CNDP. הוא הורשע בחמש עבירות של פשעים נגד האנושות: רצח וניסיון רצח, אונס, עבדות מין, רדיפת אוכלוסייה וגירושה אוכלוסייה וכן ב-13 סעיפים של פשעי מלחמה ונגזרו עליו 30 שנות מאסר, אותן הוא מרצה בכלא בבלגיה.
ג'רמיין קטנגה שימש כמפקדה של קבוצת מורדים בקונגו בשם "כוח ההתנגדות הפטריוטי ב-איטורי". הכוח היה מעורב ברצח, אונס ועבדות מינית, הרס רכוש וביזה כלפי אזרחים. ב-2 ביולי 2007 הואשם קטנגה בחמישה אישומים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצע יחד עם ארגונו בטבח שאירע בכפר בוגורו בשנת 2003. במהלך תקופת מאסרו עונשו הומתק והוא ריצה 8 שנות מאסר בלבד.
פרט לתומאס לובנגה דיילו, בו עסקנו בפתיח, האחרון שהורשע בפשע מלחמה הוא אחמד אל מאהדי, ששימש חבר בכיר בארגון הטרור אנצאר א-דין במאלי, המקושר לאל קאעידה. הוא הורשע בהכוונת פיגועים במבני ציבור ודת בעיר טימבוקטו ונגזרו עליו 7 שנות מאסר, אותן סיים לרצות בשנת 2022.
ומה בדבר האחד שהורשע וזוכה בערעור, אתם שואלים את עצמכם? על ז'אן-פייר במבה, ראש "התנועה לשחרור קונגו", נגזרו 18 שנות מאסר לאחר שבערכאה הראשונה הורשע בביצוע פשעים נגד האנושות שכללו רצח ואונס. הוא ישב עשר שנים בכלא בהאג עד שבשנת 2018 זוכה בערעור כאמור. לאחר השחרור חזר לקונגו ואשתקד מונה לתפקיד סגן שר ההגנה במדינה תחת התנועה לשחרור קונגו, שנחשבת היום למפלגה פוליטית לגיטימית במדינה.
שיאן האישומים והמילייה של פוטין
אם השם פטריס אדוארד נגאיסונה לא אומר לכם כלום כנראה שלא הייתם ברפובליקה המרכז אפריקנית בעשור וחצי האחרונים. שר הספורט ויו"ר התאחדות הכדורגל לשעבר במדינה הנחשלת הצטרף לארגון הגרילה "אנטי בלאקה" והפך לאחד ממנהיגיו. ארגון הטרור הינו ברית של מיליציות נוצריות שנוצרה בשנת 2013 לאחר שקבוצת המורדים "סלקה" הדיחה את הנשיא המכהן ומינתה תחתיו את מישל דויטודיה, שהשתייך למיעוט המוסלמי במדינה.
כבר בשנת 2014 דיווח ארגון אמנסטי כי האנטי בלאקה ביצעו כמה מעשי טבח כנגד אזרחים מוסלמים ואילצו אלפים לברוח מהמדינה. ארגון הטרור משלב בין אמונות פגאניות לפרקטיקות אכזריות ויצא לציד מכשפות במובנו המילולי, כשחטף, רצח ושרף המוני נשים אותן האשימו בכישוף בטקסים פומביים. בשנת 2019 מנהיג האנטי-בלאקה רצח ילדה בת 14 בשביל פולחן דתי שהאמין כי יביא לארגון הצלחה כלכלית.
באותה שנה החליט בית הדין בהאג להתחיל בהליך פלילי עם לא פחות מ-111 אישומים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. משפטו החל בפברואר 2021 יחד עם מנהיגו לשעבר של הארגון, אלפרד יקטום והוא טרם הגיע לכדי הכרעה.
מפוטין ועד נתניהו
מאז 2022 פתח בית הדין בהליכים כנגד שמונה אישים שכולם מוגדרים כנמלטים מהחוק. שלושת הראשונים הם מדרום אוסטיה, חבל ארץ בגיאורגיה שמתפקד כמדינה דה פקטו וחמשת הנוספים הם אנשי ממשל וצבא רוסים ובראשם הנשיא, ולדימיר פוטין.
רבים הופתעו כאשר בית הדין הוציא צו מעצר כנגד פוטין ב-22 במארס 2023 בשל המלחמה באוקראינה. כבר אז כתב פרופ' אליאב ליבליך ברשת X כי התעוזה שביטא בית הדין במעשה ועצם המדיניות שלו לפיה לראשי מדינות אין חסינות מהעמדה לדין עשויה בסבירות גבוהה להתגלגל בעתיד גם לפתחם של נתניהו ובכירים ישראלים נוספים.

צילום: PAUL J. RICHARDS / AFP
07.03.2017
אם נחזור לרגע לחמשת האישים שהורשעו בעבירות של פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה נראה כי כולם ניהלו מיליציות חמושות שפגעו במכוון ובאופן שיטתי באזרחים כחלק מהאג'נדה שלהם. בנוסף, הן בוצעו במדינות עולם שלישי, אוגנדה, קונגו ומאלי, מדינות שאינן דמוקרטיות, ללא זכויות פרט ואזרח וללא כל מנגנונים של חקירה עצמאית ופיקוח על הממשל. העניין נכון גם ביחס לכלל הנאשמים שהועמדו לדין עד היום, שאם לא די בכך שהמעורבות הלכאורית שלהם בפגיעה מכוונת בחפים מפשע היא מובהקת, הארגונים והמדינות בראשם הם עומדים ודאי שלא הותקפו באופן האכזרי ביותר בדומה לישראל ב-7 באוקטובר.