דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') חושף ליקויים חמורים בניהול וחקר תופעות הלוואי שנגרמו מחיסוני הקורונה במשרד הבריאות. כמו כן נחשפו ליקויים בהנגשת המידע הרלוונטי לציבור תוך מלחמה במידע הכוזב
על פי הדוח, כ-82 אחוזים מהדיווחים על תופעות לוואי שהועברו על ידי גורמים רפואיים, כמו קופות חולים ובתי חולים, לא נקלטו במערכות הממוחשבות של המשרד עקב תקלות טכניות. כתוצאה מכך, משרד הבריאות גיבש את תמונת המצב על אודות תופעות הלוואי, ומכאן על בטיחות החיסונים, בהתבסס על כ-55,000 דיווחים בלבד.
הדוח מציין כי הרוב המוחלט של הדיווחים שקלט המשרד התייחסו לתופעות לוואי קלות, כמו צינון וכאב במקום ההזרקה. עם זאת, היו גם תופעות משמעותיות יותר שנדרשו לתחקור, כמו דיווחים על הפרעות וסת בקרב נשים (כ-200 דיווחים).בנוסף, הדוח חושף כי משרד הבריאות לא עיבד כלל 33,000 דיווחים שהתקבלו מהציבור הרחב על תופעות לוואי בשנת 2021.
הליקויים בטיפול בתופעות לוואי מצטרפים לתקלות בהתמודדות עם המידע הכוזב שהתפשט בנוגע לחיסונים. סקר של לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) מצא כי 25% מהמשתתפים לא סומכים על אף אחד מהגופים שנשאלו עליהם בסקר, ביניהם מומחים במערכת הבריאות, הממשלה ופיקוד העורף.
המבקר ממליץ למשרד הבריאות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שעלו בדוח, ובכלל זה להסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות לוואי. כמו כן, המבקר ממליץ למטה ההסברה הלאומי, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים, לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים.
התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה
על פי המבקר, חיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל בהובלת משרד הבריאות אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו, דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים.
מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחדות עד לסוף מרץ 2021, שבו הגיע שיעור המתחסנים ל-50.9% מכלל האוכלוסייה. זאת לעומת האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%. עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל: עד סוף נובמבר 2022 שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%. מגמה דומה עולה גם בנוגע לחיסון השלישי – בישראל, שהייתה הראשונה שחיסנה בחיסון זה, הייתה עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. בסוף נובמבר 2022 היה שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית 59.6%, לעומת שיעור של 60.6% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 33%.
בביקורת עלה כי שיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני 60 ומעלה ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית הגיע ל-60%-62%, לעומת שיעור של 86% בכלל האוכלוסייה.
המבקר מצא כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו אליו גורמים רפואיים כקופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות):
בנסיבות אלו, משרד הבריאות גיבש את תמונת המצב על אודות תופעות הלוואי, ומכאן על בטיחות החיסונים, בהתבסס על כ-55,000 דיווחים שהתקבלו ונקלטו מגורמים רפואיים וכן על הדיווחים שהתקבלו מערוצי דיווח נוספים מהם אסף המשרד נתונים. הרוב המוחלט מתוך כ-55,000 הדיווחים שקלט המשרד לאחר טיוב מגורמים רפואיים (ובעיקרם הצוותים הרפואיים בקופות החולים ובבתי החולים) היה על תופעות קלות, כגון צינון וכאב במקום ההזרקה, אולם היו גם תופעות משמעותיות יותר שנדרשו לתחקור כגון דיווחים על הפרעות וסת בקרב נשים (כ-200 דיווחים) שלא תוחקרו סמוך למועד הדיווח עליהן. בפועל תחקר המשרד כ-1,000 תופעות לוואי, שכרבע מהן (275 מקרים) היו מקרי מיוקרדיטיס ופרימיוקרדיטיס (דלקת קרום הלב), שהיו ברובם כרוכים באשפוז המטופל. כמו כן, חמישה מתוך 11 בתי החולים הכלליים-ממשלתיים לא קיבלו פניות להיזון חוזר ממשרד הבריאות ומול שלושה אחרים נעשה היזון חוזר במעט מקרים או שנעשה היזון חוזר במיוחד לגבי מיוקרדיטיס. מכאן עולה שהתחקור שעשה המשרד לא היה שלם.
המבקר מצא כי משרד הבריאות לא עיבד את 33,000 הדיווחים שהתקבלו מהציבור הרחב על תופעות לוואי בשנת 2021 ולא ניתח אותם. כמו כן, כוח האדם המצומצם שעמד לרשות האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות לא אִיפשר זיהוי ואיתור של דיווחים שבהם נמסרו פרטים מזהים.
בסקר שערכה לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) ביולי 2022 ציינו 25% מהמשתתפים כי אף אחד מהגופים שהם נשאלו עליהם בסקר (ובהם מומחים במערכת הבריאות, הממשלה ופיקוד העורף) לא נתפס כגוף אמין להעברת הנחיות. בחברה החרדית שיעור זה היה גבוה במיוחד, והוא עמד על 37%.
בביקורת עלה כי משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מה הן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים, לא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו.
המבקר בדק את השפעת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים בשגרה. נמצא כי כ-57% מההורים שהשתתפו בסקר של לפ"ם מאוגוסט 2022 הביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, לעומת כ-46% מההורים בשנת 2016. ואכן, בבחינת נתוני ההתחסנות של ילדים בחיסוני השגרה בשנים 2017 – 2022 עלה כי ניכרת ירידה בשיעור הילדים שחוסנו בשנים אלה.
