התוכנית להעביר סיוע לרצועת עזה דרך מזח צף, נתקלה בקשיים לוגיסטיים וביטחוניים כמעט מיידיים, כך אמרו גורמים אמריקנים אמש (שלישי). לאחר שאנשים בזזו אוכל שיועד למחסן של האו"ם בסוף השבוע, החלו גורמים רשמיים מארה"ב, מישראל ומתחום הסיוע לדון בדרכי גישה חלופיות לרצועת עזה, אמר מייג'ור ג'נרל פטריק ריידר, דובר הפנטגון.
"המטרה, כמובן, היא להעביר את הסיוע ההומניטארי לעם הפלסטיני הזקוק לו ביותר", אמר ריידר לכתבים. הוא ציין כי 569 טון של סיוע, שסופקו על ידי ארצות הברית יחד עם מדינות אירופיות ואחרות, רוכזו בחוף, אך לא ברור כמה מהסיוע הזה יצא מהאתר לחלוקה ברצועה.
כוחות צבאיים אמריקנים השיטו את המזח בים התיכון והרכיבו אותו בשבועות האחרונים, במחיר גבוה. המכשולים העומדים בפני המבצע, שהחל להעביר סיוע לרצועה ביום שישי, הם שיקוף נוסף לתנאים המורכבים שנוצרו עקב המלחמה בין ישראל לבין מחבלי החמאס.
על פי גורמים רשמיים מתוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP), 10 משאיות של מזון נמסרו מהאזור שהוקם על ידי ארה"ב למחסן של האו"ם ביום שישי. עם זאת, בשבת, חלק מהסיוע נבזז במהלך משלוח נוסף למתקני האחסון. מתוך 16 משאיות שהובילו סיוע מהאזור ביום ההוא, חמש הגיעו עם משלוחים שלמים, בעוד שרוב או כל חבילות המזון נלקחו מ-11 משאיות אחרות, אמר ארגון WFP.
פרטים רבים לגבי מבצע הסיוע נותרו לא ברורים, וגורמים רשמיים מסרו גרסאות סותרות לגבי המצב בשטח. בעוד ריידר אמר שאף חלק מהסיוע שארה"ב העבירה לא חולק לאזרחים ברצועה, גורמים מטעם WFP אמרו שחלק מהסיוע הזה הגיע ליעדו.
שאזה מוגרבי, דוברת ארגון WFP, הזהירה כי עבור המבצע דרושים "תנאי תפעול בסיסיים" ו"גישה בטוחה ועקבית" לחלוקת סיוע. "כדי למזער את הסיכון שזה יקרה שוב, אנחנו צריכים כמות סיוע מספקת שתכנס לרצועה ושהבעיות הביטחוניות שלנו יטופלו", אמרה מוגרבי. "קבלה ואמון מצד הקהילה שמדובר לא במשלוח חד-פעמי הם המפתח להצלחת המבצע. יהיה מאוד קשה להמשיך אחרת".
האתגרים העומדים בפני מאמצי החלוקה מגיעים בזמן שממשל ביידן לוחץ על ישראל, כפי שעשה במשך חודשים, לסייע בהקלת התנאים איתם מתמודדים הפלסטינים. בכירים אמריקנים אמרו כי יש לפתוח מעברי גישה נוספים כדי לאפשר כניסת סיוע רב יותר לעזה לאחר סגירת מעבר הגבול רפיח עם מצרים, תוך ציון אתגרים בחלוקת הסיוע בתוך שטח הרצועה. האו"ם ביקש ערבויות ביטחוניות מישראל כדי לאפשר הפצה.
המאמצים להקים מסלול אספקה ימית פונקציונלית הם ביטוי אחד למחלוקות שמעיבות כעת על היחסים של וושינגטון עם בת הברית הקרובה ביותר שלה במזרח התיכון, בנוסף למחלוקת על תוכניתה של ישראל לצאת למתקפה ברפיח ועל סירובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית עתידית.
הצבא האמריקני גם הטיל משלוחי סיוע מהאוויר. אולם ארגוני סיוע טוענים ששתי דרכים אלו לא יענו על הצרכים העצומים בעזה. ריידר אמר כי המורכבות של הפעילות באזור לחימה, ולא תכנון או תיאום לקויים, הובילה לאספקה האיטית. הערכת העלות לממשלת ארה"ב היא כ-320 מיליון דולר, אמרו הגורמים.
"היינו מאוד ברורים מההתחלה שאנחנו הולכים לנקוט בגישה של זחילה, הליכה וריצה כדי לוודא שאנו מיישמים את המערכת הזו הזאת בצורה שבה אנחנו מגבשים… את הנוהל, וכולל התחשבות בתנאי הביטחון", אמר ריידר. "אז אני חושב שאתם הולכים לראות, ככל שנעבוד יחד, שכמות הסיוע תגדל והיכולת לחלק אותו תגדל. אבל אף פעם לא אמרנו שזה יהיה קל".
בוושינגטון, הסנאטור דיק דורבין, הדמוקרט מספר 2 בסנאט, בחן את ההצדקה של ממשל ביידן להזרמת נשק לישראל בזמן שממשלתה מעכבת את אספקת הסיוע ההומניטארי לעזה". "איך נוכל אנחנו, בתום לב, להמשיך לספק לנתניהו נשק למלחמה שבה הוא מגביל את הגישה לסיוע הומניטארי כמו מזון, תרופות ודלק על חשבון נשים וילדים?" שאל דורבין את מזכיר המדינה אנתוני בלינקן במהלך שימוע ביום שלישי. בלינקן הודה שלגבי נתניהו, מתן סיוע "לא היה בראש סדר העדיפויות כפי שהיה צריך להיות", אך טען שישראל לא רודפת אחר אסטרטגיה ספציפית של הגבלת הגישה ההומניטארית, והוסיף שהמלחמה היא באחריות חמאס.
בזמן שבלינקן ניסה להגן על מדיניות החוץ של ממשל ביידן, דורבין גם הטיל ספק בהחלטתו של הנשיא ביידן לבנות את המזח הצף בעלות כה גבוהה כאשר ניתן לפתור את בעיית הגישה לסיוע על ידי הסכמה של ישראל לא להפריע לזרימתו. "זה מכה בי", אמר דורבין, "שאנחנו בונים מזחים זמניים יוצאי דופן בעלות של מיליוני דולרים מכיוון שהישראלים לא פותחים את השערים כדי לאפשר למשאיות להיכנס".
