שר הביטחון יואב גלנט הנחה לממש את החוק לביטול ההתנתקות גם על היישובים שא-נור, גנים וכדים שבצפון השומרון, בהמשך לצו הראשוני מהשנה שעברה שהכיל את היישוב חומש. עם זאת, אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס חתם היום (ד') על צו סגירה לשטח אותם היישובים, כך שלמרות ההחלטה – ישראלים לא יכולים להגיע לשם.
ממשרד הביטחון נמסר כי החלת הצו מגיעה לאחר שיח ממושך שקיים גלנט עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן וגורמי צה״ל. גלנט מסר היום כי "לאחר העברת חוק ביטול ההתנתקות בכנסת ובתום עבודת המטה שבוצעה, הצלחנו להשלים את המהלך ההיסטורי. האחיזה היהודית ביהודה ושומרון מבטיחה ביטחון והחלת חוק ביטול ההתנתקות תביא להתפתחות ההתיישבות ותקנה ביטחון לתושבי האזור". דגן הוסיף כי מדובר ב"רגע היסטורי של תיקון היסטורי – נחוץ ערכית וביטחונית מהמעלה הראשונה למדינת ישראל, בוודאי אחרי ה-7.10. מדינת ישראל תיקנה היום באופן ממלכתי ורשמי את העוול והאיוולת של הגירוש מצפון השומרון".
לפני למעלה משנה, במרץ 23, עבר בכנסת החוק לביטול ההתנתקות שהובילו חברי הכנסת יולי אדלשטיין, ח"כ לימור סון הר מלך (שהתגוררה בעבר בחומש עם בעלה שולי, שנרצח בפיגוע טרור) והשרה אורית סטרוק. סטרוק בירכה היום על החלטת שר הביטחון "ליישם חוק שהכנסת חוקקה לפני שנה וחודשיים".
על פי חוק ההתנתקות, שהייה בצפון השומרון הייתה עבירה פלילית עבור אזרחים ישראלים. בעטיו, הוגשו בין היתר כתבי אישום כנגד ראש הישיבה בחומש, הרב אלישמע כהן, כמו גם נגד כמה מהתלמידים בישיבה על עצם העובדה ששהו במקום. העברת חוק הביטול, הביא כמה שבועות אחר כך לסגירת התיקים נגדם.
כחודשיים לאחר חקיקת החוק, בחודש מאי אשתקד, חתם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס בהוראת שר הביטחון יואב גלנט על צו לביטול חוק ההתנתקות בחומש. הצו הפך את החוק למציאות ראשונית בשטח, שהושלמה לכאורה עכשיו. כך, לפני שנה, המחסום אל חומש וצפון השומרון שהיה סגור במשך שנים – זה שהמעבר בו היה מותר רק לבעלי היתר מיוחד – נפתח.
בחומש, הצורך לבטל את החוק היה דוחק יותר, שכן הוא נדרש למדינה מול עתירה שהגישו פלסטינים שטענו לבעלות על חלק מהשטח עליו ישבה הישיבה.
הביקורת הבינלאומית, בזמנו, לא איחרה להגיע. שגריר ישראל בארה"ב, מייק הרצוג, זומן לפגישה עם סגנית מזכיר המדינה האמריקני, וונדי שרמן, בה הביעה שרמן את "דאגתה של ארה"ב" מביטול חוק ההתנתקות בכנסת, "לרבות האיסור על הקמת התנחלויות בצפון הגדה המערבית".
האמריקנים תלו את ביקורתם במכתב הערבויות של אריאל שרון. במסגרת ההחלטה על עקירת ארבעת היישובים בצפון השומרון בהתנתקות בשנת 2005, סוכם מול ארה"ב כי ישראל תפנה את היישובים, אך לא תשנה את הסטטוס של השטח שנותר כשטח סי. "מכתב הנשיא בוש", נחשב לתמורה המדינית לכאורה שקיבלה ישראל על עקירת אלפי תושביה והרס בתיהם. במכתב הביעה ארה"ב תמיכה בעמדה הישראלית בשני נושאים – השארת גושי ההתיישבות הגדולים ביו"ש על כנם, ומניעת שיבתם של פליטים פלסטינים אל תוך מדינת ישראל.
ב־14 באפריל 2004 נמסרו המכתבים ההדדיים בין שרון לבוש בבית הלבן. מתכתובות הדואר האלקטרוני של הילרי קלינטון שנחשפו ב־2015, עלה כי ממשל אובמה התנער מהתחייבויות קודמו בתפקיד כלפי ישראל. בהתכתבות בין מזכירת המדינה קלינטון לבין היועץ שלה דאז, מסכימים השניים כי מכתב הנשיא בוש מעולם לא הפך למדיניות אמריקנית מוצהרת, ולכן גם לא הועבר כמסמך רשמי בעת חילופי הממשל בתחילת 2009.
לאחר המחאה האמריקנית בשנה שעברה מול ביטול חוק ההתנתקות, נמסר מלשכת ראש הממשלה כי חוק ההתנתקות היה חוק מפלה ומשפיל שטוב כי בוטל, אולם לממשלה אין כוונה להקים יישובים חדשים באזורים אלה.
