סוף ינואר, ברק הרשקוביץ העלה לרשת X, טוויטר לשעבר, פוסט קצר ונוקב: "התפטרתי מטיקטוק. אנחנו חיים בתקופה שבה עצם הקיום שלנו כיהודים וישראלים מותקף ובסכנה. בעידן כזה לא יציב, סדרי העדיפויות של אנשים מתחדדים. עם ישראל חי".
הטקסט הזה חולל דרמה של ממש בעולם הרשתות החברתיות. גלי ההדף הגיעו במהרה לכלי התקשורת האמריקניים הגדולים ואפילו לקונגרס. הרשקוביץ הציג את טיקטוק כחברה מוטה באופן בולט נגד ישראל, ועורר מערכה ציבורית נרחבת כלפיה. שיאה הנוכחי הוא חוק אמריקני שקבע שהחברה הסינית בייטדאנס, הקשורה למפלגה הקומוניסטית בסין, צריכה להיפרד מהשליטה בפעילות טיקטוק; אחרת, האפליקציה תיחסם ברחבי ארצות הברית.
רשקוביץ, 38, מתגורר בתל־אביב. אנחנו נפגשים בשרונה, לא רחוק ממשרדי טיקטוק ישראל, שם בילה עד לא מזמן שנתיים שהיו מהטובות בחייו, לפי עדותו. הוא נולד בחיפה למשפחה המוגדרת בפיו "ימין לייט", ואחרי הצבא שהה כמה שנים בארצות הברית ולמד באוניברסיטת ניו־יורק (NYU).
לקראת בחירות 2021 הוא היה מעורב בקמפיין של מפלגת ימינה, וכשנפתלי בנט הפך לראש ממשלה, הרשקוביץ מונה לתפקיד בכיר בהסברת הקורונה.
לאחר מכן החל הרשקוביץ לעבוד כמנהל תחום ממשלה בטיקטוק. חלק מתפקידו שם היה לגרום לכך שמשרדי ממשלה וגופים ציבוריים יפתחו ערוצים משלהם ביישומון. "היו לי שם שנתיים מדהימות, והחוויה של אחרי 7 באוקטובר לא צריכה ולא יכולה לעמעם את זה. הבאנו גופים ציבוריים, עשינו פרויקטים חברתיים והעלינו את היוקרה והאמינות של הפלטפורמה. פתאום טיקטוק הפכה למשהו רציני הרבה יותר. נכון שגם עלינו על גל, כי טיקטוק צמחה באותה תקופה בכל העולם, אבל לא בכל מדינה נרשמה אותה צמיחה כמו פה".
"כולם מספרים שהם התעוררו לקול האזעקות, אני התעוררתי לקול נביחות הכלבלב שלי ששמע את האזעקות. מהר מאוד הבנו מה קורה. כעובדי טיקטוק התחלנו לקבל דיווחים, גם מהממשלה, שיש הרבה מאוד תכנים אלימים בפלטפורמה, כמו סרטונים של חמאס וסרטונים שמראים בלייב את הזוועות מהעוטף. למרות השבת והחג, העובדים הרלוונטיים אספו מהר מאוד את המידע, צלצלו בכל הפעמונים באירופה ובארצות הברית, והחברה התעוררה וטיפלה במצב במהירות ובאגרסיביות. הסרטונים הבעייתיים הוסרו, והייתי גאה מאוד בחברה שאני עובד בה".
הגאווה הזאת חלפה די מהר. "כבר בימים הראשונים למלחמה, כל הקמפיינים של ממשלת ישראל בטיקטוק נחסמו: נטען שהסיסמה 'ביחד ננצח' שליוותה אותם היא אמירה פוליטית, וכך גם דגלי ישראל שהופיעו בהם. אלה ההסברים שקיבלתי מהנהלת טיקטוק באירופה. הסבירו לנו שהחברה לא מוכנה להיכנס לקונפליקטים גם בפרסומות, ולא משנה מאיזה אזור בעולם ומאיזה צד. תיווכתי את זה לממשלה, ובסך הכול ההסבר נשמע לי הגיוני.
"לאחר מכן נפסלו קמפיינים של מטה משפחות החטופים. אלה היו קמפיינים רכים מאוד, בלי תמונות זוועה אלא רק קריאה להחזיר אותם. הסבירו לנו שוב שאי אפשר לפרסם שום דבר פוליטי. ההסכם הלא כתוב שלי עם החברה היה שאני מתווך את המדיניות שלה, והיא מצידה פועלת בהגינות ומחילה את המדיניות הזאת על כולם. אבל פתאום ראיתי בטיקטוק קמפיינים נגדיים, של פלסטינים, ממומנים בכסף רב, שבהחלט מתייחסים לסכסוך. הם עלו לרשת בלי שום בעיה. זה כבר נראה לי מוזר. איך יכול להיות שמה שמותר לפלסטינים, אסור לישראלים?
"העליתי את השאלה להנהלה באירופה, והתשובות שקיבלנו היו מתחמקות. למשל, הם אמרו שהקמפיינים של הפלסטינים הם הומניטריים. בינתיים נפסל גם קמפיין של 'תגלית' שקרא להגיע ארצה כדי להתנדב בחקלאות. סיבת הפסילה: על אחת החולצות היה כתוב 'עם ישראל חי', ובאתר שהפרסומת הובילה אליו נכתב 'אנחנו עומדים בשעה הזו עִם עַם ישראל'. מבחינת ההנהלה זאת הייתה אמירה פוליטית שמצדיקה את הסרת כל הקמפיין. קמפיינים פלסטיניים, כאמור, רצו כל הזמן. הגשתי שוב ושוב שאילתות ולא קיבלתי תשובה".
מטיקטוק נמסר בתגובה, בין היתר: "מאז 7 באוקטובר גייסנו משאבים וכוח אדם כדי לחזק את צוותי בטיחות הפלטפורמה ובדיקת התוכן שלנו, ולתגבר בהם את מספר דוברי העברית והערבית. הטענות של העובד לשעבר, שלא עבד בצוותי בטיחות הפלטפורמה או בדיקת התוכן שלנו, מציגות באופן מוטעה את המאמצים והמשאבים שפרסנו במהירות כדי לשמור על בטיחות הקהילה ומהימנות הפלטפורמה שלנו".
הכתבה המלאה, והתגובה המלאה של רשת טיקטוק, תתפרסם מחר בדיוקן, ובהמשך השבוע באתר מקור ראשון
