56 אחוזים מבני הציבור הדתי־לאומי חושבים שאי גיוס חרדים לצה"ל אינו בעיה "מבצעית וביטחונית" משמעותית ו־36 אחוזים חושבים שהבעיה כן משמעותית, כך עולה מסקר עומק שערך לאחרונה ד"ר מנחם לזר מאוניברסיטת בר־אילן.
בפילוח לפי מגזרים ניכרת מחלוקת מובהקת בציבור: בקרב הזרם ה"חרד"לי" 22 אחוזים רואים באי־גיוסם של החרדים בעיה מבצעית וביטחונית משמעותית, אך בציבור הסרוג ה"מרכזי" ובציבור הדתי הליברלי יותר היה שיעור התומכים באמירה 39 ו־50 אחוזים בהתאמה.
הסקר נערך בחודש אפריל בהשתתפות 500 משיבים בני 16 עד 60 המגדירים עצמם דתיים־לאומיים. בין השאר נשאלו המשיבים אם לימוד התורה הגן לתפיסתם על המדינה מפני התקיפה האיראנית ב־14 באפריל. 49 אחוזים השיבו שהם מסכימים לכך מאוד, 31 ענו כי הם מסכימים לכך במידה בינונית והשאר אמרו כי מסכימים במידה מעטה. בקרב הציבור החרד"לי שיעור ההסכמה במידה רבה היה הגבוה ביותר, 68 אחוזים, לעומת הזרם המרכזי (43 אחוזים) והליברלי (33 אחוזים).
כמו כן 51 אחוזים מכלל המשיבים אמרו כי הם מסכימים מאוד עם הקביעה שהחרדים "שומרים על זהותה היהודית של המדינה", לעומת 38 אחוזים שענו שהם מסכימים במידה בינונית ו־11 אחוזים מסכימים במידה מעטה. בציבור החרד"לי 74 אחוזים הביעו הסכמה רבה, לעומת הזרם המרכזי (42 אחוזים) והליברלי (36 אחוזים).
לאמירה שההתבדלות החרדית היא בעיה "משמעותית" למדינה ולחברה נרשמה הסכמה גבוהה בקרב 31 אחוזים מהמשיבים, לעומת 44 אחוזים שהסכימו במידה בינונית ו־25 אחוזים מהמשיבים שהסכימו עם האמירה במידה מועטה.
רבים במגזר מזהים שהעיסוק בגיוס החרדים הוא "ספין תקשורתי": 53 אחוזים בקרב כלל המדגם מסכימים עם הטענה. בפילוח לפי זרמים, הציבור החרד"לי מסכים בשיעור של 74 אחוזים, והזרם המרכזי והליברלי מסכימים בשיעור של 47 אחוזים ו־40 אחוזים בהתאמה; רק בציבור הליברלי נרשם רוב למי שחולקים על הטענה: 52 אחוזים אמרו שהעיסוק בגיוס החרדים אינו ספין תקשורתי.
הסקר נערך לקראת כנס מרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א) באוניברסיטת בר־אילן, ולמען פרופ' אודי לבל מהתוכנית לניהול סכסוכים ומו"מ באוניברסיטה. "באופן כללי הציבור הדתי־לאומי לא רואה בעיה חמורה באי גיוס החרדים, מקבל את האמונה שלימוד התורה מגן על המדינה, ומכיר בכך שהחרדים שומרים על יהדות המדינה", מסיק פרופ' לזר מתוצאות הסקר. "הם מסכימים שיש צורך בשינוי ושיש לגייס את מי שלא לומד, אבל לא רואים בכך דבר שעומד בראש סדר העדיפויות. גם הזרם המרכזי מקבל את העמדה שיש ערך גדול בלימוד התורה".
במדגם כולו, 20 אחוזים הגדירו את עצמם ליברלים, 28 אחוזים הגדירו את עצמם תוקניים או חרד"ליים, ו־52 אחוזים הגדירו את עצמם בתור אנשי הזרם המרכזי. בכל הזרמים, רוב המשיבים הצביעו בבחירות האחרונות לציונות הדתית, לליכוד, לבית היהודי ולש"ס: בקרב הליברלים הצביעו לארבע המפלגות 63 אחוזים מהמצביעים, בזרם המרכזי 79 אחוזים ובזרם החרד"לי 82 אחוזים.
מתגייסות – כמעט פי שניים
מחקר של עמותת "אלומה", הפועלת לשילוב צעירים בישראל בשירות צבאי או אזרחי, מצביע על עלייה בגיוס בנות דתיות לצה"ל: ב־2021 התגייסו לצה"ל 2,682 בנות דתיות, עלייה ניכרת לעומת 2012, אז התגייסו רק 1,538 צעירות דתיות. שיעור המתגייסות מתוך כלל בוגרות החמ"ד ב־2021 עמד על כ־30 אחוזים, ועלה עוד יותר ב־2022. בתוכנית "משרתות באמונה" שמפעילה העמותה מדווחים כי מדי שבוע הם מקבלים פניות מכ־25 בנות שבחרו לשרת בשירות לאומי אך מבקשות לבחון את ההחלטה מחדש ולבדוק היכן יוכלו להשתלב בשירות צבאי.
סקר שערכה העמותה באמצעות חברת הסקרים אסקריא בחן את יחסו של הציבור הדתי־לאומי לגווניו לסוגיית גיוס הבנות הדתיות לצה"ל. רק 15 אחוזים מהמשיבים הביעו התנגדות גורפת לגיוס בנות, ו־68 אחוזים רואים בגיוס בנות מסלול לגיטימי. בקרב אלו, 35 אחוזים ציינו שהם תומכים בגיוס בתנאי שיהיה במסלול ייעודי לדתיות, ו־17 אחוזים מתנגדים עקרונית אך מוכנים לאפשר במקרים חריגים.
"יש מחסור במענה הלכתי ומעשי הולם לבנות הדתיות שבוחרות להתגייס לצבא", אומרת מנכ"לית אלומה, ד"ר תמי חלמיש־אייזנמן. "אחת משלוש בנות דתיות בוחרת בשירות צבאי, ועל החינוך הממלכתי־דתי לתת לגיטימציה ולחבק את הבנות שבוחרות במסלול זה. יש לעורר שיח ציבורי, להגדיל תקציבים ולהוביל שינוי במדיניות החמ"ד בנושא. הבנות הדתיות משרתות את המדינה ועלינו לתת להן תחושת שייכות בציבור שגדלו בו".
