המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אישרה ביום שלישי את הפיכתה של המכללה תל־חי לאוניברסיטה, והיא תיקרא "אוניברסיטת קריית־שמונה בגליל", תוך מיזוג מלא עם מכון מיגל למחקר מדעי יישומי בגליל. שר החינוך יואב קיש הודיע כי את תהליך הפיכת המכללה לאוניברסיטה הצפונית בישראל תלווה ועדת היגוי.
בשנת 1965 יזמה המועצה האזורית גליל עליון את הקמת ה"אוניברסיטה לבני משקים", מרכז אזורי להשכלה גבוהה בתחומי החקלאות, המזון והכלכלה, שלימד גם מכונאות ואגרו־מכניקה. המרכז, שלדברי מייסדיו הוקם להכשרה מקצועית של בני המשקים "לקראת תפקידים שימלאו לאחר מכן במשקים" ולא "לשם דיפלומה", החל לפעול בתוך בית הספר לאומנויות תל־חי מחוץ לשעות הפעילות שלו. שלוש שנים לאחר זכה המרכז להשכלה לתמיכת ידידי תנועת הבונים בארצות הברית.
זו הייתה נקודת התפנית, ובחורף 1969 הוכרז שהמרכז להשכלה גבוהה יהפוך למכללה אזורית אקדמית בחסות אוניברסיטת תל־אביב. באותה שנה למדו 650 תלמידים בשני המוסדות יחד, המרכז להשכלה גבוהה ובית הספר לאומנויות. בתחילת דרכה כמכללה, ניתן היה ללמוד בתל־חי עד 60 אחוזים מלימודי התואר הראשון במדעי החברה ומדעי הרוח, ולימודים חלקיים במדעי הטבע. את שאר נקודות הזכות היה צריך להשלים בלימודי שנה שלישית באוניברסיטת תל־אביב. לימודי החקלאות במכללה הוכרו על ידי הפקולטה לחקלאות ברחובות כמקבילות לשנת לימודים אקדמית אחת. במכללה התקיימו גם לימודי טכנאים והנדסאים בחסות הטכניון.
בגלל שהמכללה נבנתה טלאי על טלאי, ללא תמיכה ממשלתית ובעיקר בזכות יוזמות מקומיות, מתחמי הלימודים היו נפרדים: חלק מהתלמידים למדו בבית אנה פרנק, אחרים באכסניית הנוער תל־חי. אלו שנזקקו לשירותי מעבדה לצורכי לימודיהם עשו זאת בקיבוץ כפר־גלעדי. רק בהמשך נבנה קמפוס אחוד חדש בזכות תרומה נדיבה, מהלך שהוביל לשינוי שם המוסד מ"המכללה האזורית הגליל העליון תל־חי" ל"המכללה האזורית תל־חי ע"ש גרטרוד ומוריס רודמן".
באמצע שנות השבעים עברה המכללה לחסות אוניברסיטת חיפה. בהמשך הוקמה בה מכינה קדם־אקדמית לחיילים משוחררים, ובשנת 1976 הוקמה שלוחה נוספת של המכללה, "המכללה הטכנולוגית תל־חי למדעים, תקשורת ועיצוב", מכללה־בת בחסות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע. הצלחת המוסד והישגיו הלימודיים הביאו לכך שבשנת 1982, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, הוא קיבל את פרס החינוך מידי נשיא המדינה יצחק נבון.
בשנת הלימודים תשנ"ד (1993) החלה המכללה האקדמית תל־חי לפעול כמוסד אקדמי הפועל בהיתר המל"ג, עדיין בחסות אוניברסיטת חיפה, ומשנת הלימודים תשנ"ז (1996) הוכרה המכללה על ידי המל"ג כמוסד עצמאי להשכלה גבוהה, אשר רשאי להעניק תואר ראשון בחוגים לביו־טכנולוגיה ומדעי הסביבה, מדעי המחשב, חינוך, כלכלה וניהול, עבודה סוציאלית ולימודים רב־תחומיים.
השגשוג נמשך: בתשס"א (2000) הוסמכה המכללה להעניק תואר ראשון גם במדעי התזונה. בתשס"ו (2006) הייתה תל־חי למכללה הראשונה בארץ שפתחה חוג לפסיכולוגיה. באותה שנה נפתחו בה גם חוג מדעי המזון וחוג מדעי הסביבה. בתשס"ט (2008) נפתח חוג שירותי אנוש, והתקבל היתר מהמל"ג להעניק תואר שני בחוג עבודה סוציאלית וחוג ביוטכנולוגיה. בתשע"א (2011) נפתח במכללה חוג למדעי החי, בשנה שלאחר מכן חוג ללימודי מזרח אסיה ותוכנית לתואר שני בדרמה־תרפיה, ובשנת תשע"ג (2013) – תוכניות לתואר שני במדעי התזונה ובלימודי גליל.
ההתרחבות לא עצרה כאן. ב־2015 נפתחו התוכניות לתואר שני בחוגים לחינוך ולפסיכולוגיה חינוכית. ב־2016 נפתחה התוכנית לתואר שני במדעי המים, וב־2017 נפתחה התוכנית לתואר שני בטיפול באמצעות אומנויות. בשנת 2021 התמזגה המכללה להוראה אוהלו עם המכללה האקדמית תל־חי. המיזוג נערך כחלק מתוכנית כלל־ארצית לאיחוד מכללות שיצאה לדרך ב־2015, במסגרת הסכם שנחתם בין משרד החינוך לבין המל"ג.
למשוך חברות ענק
בימי שגרה לומדים במכללה האקדמית תל־חי מעל 5,000 סטודנטים בשלושה מתחמים: הקמפוס המערבי הוותיק, כשני קילומטרים מצפון לקריית־שמונה ו־350 מטרים מפסל האריה השואג בכפר־גלעדי, שבו שוכנת הפקולטה למדעים וטכנולוגיה; הקמפוס המזרחי החדש יותר, שנחנך בתחילת תשס"ט (2009) וממוקם ממזרח לכביש 90, אשר בו שוכנת הפקולטה למדעי החברה והרוח; וקמפוס אוהלו לחדשנות בחינוך והוראה, הממוקם בקצרין. במכללה פועלים כיום 17 חוגים אקדמיים לתואר ראשון, 17 מסלולים לתואר שני, מגוון תוכניות לימוד חוץ־אקדמיות נוספות וגם מכון ללימודי אמנות.
האולפן הקטן לאמנויות הפך למעצמה אקדמית, ובקרוב, כאמור, הוא יהיה גם לאוניברסיטה של ממש. נשיא המכללה פרופ' אליעזר שלו מספר כי "ההחלטה על הקמת האוניברסיטה התקבלה כבר לפני עשרים שנה כמעט, אך זכתה לדחיפה חזקה קדימה תחת שרת החינוך הקודמת ד"ר יפעת שאשא־ביטון ושר החינוך הנוכחי יואב קיש, שמבינים את החשיבות הרבה של האוניברסיטה לקידום הצפון ושיקומו, ועשו הכול כדי שהמהלך יקרום עור וגידים".
המהלך לא קשור אפוא למלחמה בצפון, אך פרופ' שלו מודה כי "בזכות" המלחמה קיבל המהלך דחיפה נוספת. "זה היה עניין של כמה חודשים לכאן או לשם, כשהשאלה הייתה אם צריך להתקדם עם המהלך הזה למרות המלחמה. התשובה, מבחינתנו וגם מבחינת שר החינוך, הייתה ברורה. הקמת אוניברסיטה בצפון היא ניצחון של חברה בריאה ואמיצה, שמאמינה בדרך שלה ובערכי החינוך, המוסר, ההשכלה והדאגה לתושבים.
"אין ספק שבמצב שבו רבים פונו למרכז הארץ ויתקשו אולי לחזור לצפון לאחר המלחמה, הקמת האוניברסיטה היא עוגן מרכזי ואבן שואבת לצעירים. במצב המורכב שאנחנו נמצאים בו, צעד כזה הוא קרן של תקווה לאנשי הצפון ושל אמונה בעתיד חבל הארץ הזה.
"נרצה להיות מנוע לחיזוק הגליל ורמת הגולן, להיות מובילים במחקר בתחומי האגרו־פודטק, ולהוות מרכז אקדמי שימשוך לצפון חברות ענק ומכוני מחקר. זה החזון. הצפון בכלל, ואצבע הגליל בפרט, הם אזורים יפהפיים שיש בהם הרבה אנשים טובים, ואני מקווה שבזכות האוניברסיטה יגיעו לפה עוד הרבה אנשים טובים. כך אחרי המלחמה תהיה הגירה חיובית ויחזרו לכאן אנשים רבים יותר מאלה שעזבו".
