שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, הוציא צו ארעי המונע את הכינוס המתוכנן של הוועדה לבחירת דיינים שנועד להתקיים השבוע, במהלכו אמורים היו להתמנות דיינים לבית הדין הרבני הגדול ולבתי הדין הרבניים האזוריים. הצו הוצא בעקבות עתירה שהגישה עו"ד בתיה כהנא דרור, עמיתה במכון הרטמן, פעילה לזכויות נשים וחברת מפלגת ישראל ביתנו. השופט שטיין אף קבע כי המשיבים לעתירה ובהם השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, חברי הוועדה לבחירת דיינים, היועמ"שית והרבנים הראשיים יגיבו לעתירה תגובה מקדמית עד ל-26 ביוני.
בעתירתה טענה כהנא דרור כי המצב הקיים מעלה שאלות רבות לגבי הצורך במינויים הנוכחיים, במיוחד לאור העובדה כי מספר הדיינים החסרים אינו גדול: חסר דיין אחד בלבד בבית הדין הגדול ו-14 דיינים בבתי הדין האזוריים. בנוסף, הרבנים הראשיים שמסיימים את תפקידם ב-1 ביולי מבקשים לקבוע את המינויים באופן שיותיר מעט מאוד מקום להשפעה לרבנים הראשיים הבאים. הרבנים הנוכחיים, שמחזיקים בתפקידם מכורח השעה, היו אמורים לסיים את כהונתם כבר במאי 2023. הממשיכים בתפקידם רק מכוח הוראת שעה, יקבעו למעשה כיצד יראו בתי הדין בעשרות השנים הבאות.
כהנא דרור מצביעה בעתירה גם על חשש חמור לנפוטיזם וניגוד עניינים חריף בהליכי הבחירה של הוועדה: הרב לאו, לדוגמה, מתכוון למנות את חתנו בן ה-33, כשגיל הפרישה הוא 70. ארבעה מחברי הוועדה למינוי דיינים הם קרובים מדרגה ראשונה של מועמדים פוטנציאליים. הערכות מצביעות על כך ש-30% מהמועמדים הם קרובים ומקורבים, מה שעלול להוביל למצב שבו כל הנבחרים יהיו קרובים. שכן המינויים יתבצעו ללא מנגנון מוסכם למניעת ניגוד עניינים.
לאחר שהגישה את העתירה מסרה כהנא דרור, "לצערי, בחסות המלחמה, נעשה מחטף מביש, ע"י אותן מפלגות מגזריות, שאינן שותפות למאמץ המלחמתי, אך מחלקות ביניהן את עור הדוב, וקובעות באופן לא דמוקרטי ובהתאם לשיקולים אישיים, משפחתיים ופוליטיים את צביון בתי הדין הרבניים לשנים הבאות. משפחות לאו, רלב"ג, דרעי ויוסף נוהגות בבתי הדין הרבניים כנחלה פרטית שלהן. והנפגעים הם אזרחי ישראל הנזקקים לשרותי ביה"ד מכוח החוק". עוד הוסיפה כהנא דרור, את דברי חז"ל שאמרו: "כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה".
בארגון רבני צהר בירכו על ההחלטה לעצור את הליך מינוי הדיינים. מהארגון נמסר כי "מערכת הדין הרבני צריכה לשמש אות ומופת לצדקה ומשפט. כל מנוי שלוקה בחשש של נפוטיזם חוטא לתפקיד ההיסטורי והיהודי של מערכת המשפט. מערכת רבנות שיש בידה להשפיע השפעה חיובית ולהביא טוב לעולם מותנית בראש ובראשונה בהיותה מופת מבחינה מוסרית. רק בשעה שהמינויים נעשים משיקולים ענייניים יש לבתי הדין יכולת לטעון כי הפונה אליהם יקבל שרות שעיקרו צדק, ולא פוליטיקה ונפוטיזם".
