ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, נשא הבוקר (ב') נאום במושב הפתיחה של כנס לשכת עורכי הדין הנערך כמדי שנה באילת. פוגלמן בירך בדבריו את הלשכה על ההחלטה לערוך את הכנס על אף המלחמה בה נתונה מדינת ישראל, "ההחלטה לקיים את הכנס, גם בימים הקשים שעוברים על החברה הישראלית בעת הזו, אינה החלטה פשוטה. ואולם, אני סבור כי הבחירה לערוך אותו, במתכונת מותאמת ותוך התייחסות למכלול האירועים המשפיעים בעת הזו על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, תורמת להגשמת אחת ממטרותיה העיקריות של הלשכה, כפי שהוגדרה בחוק לשכת עורכי הדין: לפעול "למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל". ואכן, לשכת עורכי הדין אינה רק התאגדות מקצועית של עורכי דין. יש לה תפקיד ציבורי חשוב בשמירה על שלטון החוק במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. מתוך תפישה זו – לפיה שלטון החוק הוא הבסיס לקיומנו המדיני והחברתי – מתקיימים מאז הקמתה של הלשכה, לפני למעלה מ-60 שנים, שיח ושיתוף פעולה ארוך-שנים בין לשכת עורכי הדין לבין הרשות השופטת, הממלאת גם היא מדי יום את חלקה במשימה לאומית זו".
השופט פוגלמן הוסיף והעלה על נס את תפקוד המערכת בראשה הוא עומד בזמן המלחמה, "לכל אורך המלחמה הקפידה מערכת בתי המשפט לשמור על דלתותיה פתוחות עבור הציבור הישראלי כולו. הדבר דרש התאמה של הנחיות העבודה ושל מתכונת פעילותם של בתי המשפט, בפרט אלו שממוקמים באזורים שעמדו במוקד מתקפות טילים מתמשכות – אך אנו ברשות השופטת רואים חשיבות עצומה בשמירה, עד כמה שאפשר, על פעילותם התקינה והרציפה של בתי המשפט ובתי הדין ברחבי הארץ. זאת, מתוך ההבנה שמערכת בתי המשפט ממלאת תפקיד חיוני בשמירה על זכויות אדם, על שלטון החוק ועל ערכי היסוד שעומדים בבסיס קיומה של מדינת ישראל. דווקא בעתות חירום, לפעילותם התקינה של בתי המשפט ולביקורת השיפוטית שמקיימים שופטיה נועדת חשיבות גדולה, לא פחות מאשר בעתות שגרה".
בהמשך לכך התייחס פוגלמן לטענות שעלו נגד החלטות שיפוטיות שניתנו על ידי מספר שופטים בזמן המלחמה, וטען כי מדובר במתקפות לא לגיטימיות, "לצערי, בתקופה האחרונה אנו עדים למתקפות אישיות בלתי-לגיטימיות כלפי שופטים בישראל, בעקבות החלטות שיפוטיות שנתנו בהליכים משפטיים. בהקשר זה חשוב לזכור כי יכולתה של מערכת בתי המשפט לבצע את תפקידה בשירות הציבור הישראלי – ובכלל זה לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית – נשענת, בין היתר, על עיקרון העצמאות השיפוטית. כפי שנקבע בחוק-יסוד: השפיטה, מהרגע שבו ממונה אדם לכהונה במשרה שיפוטית ועוטה עליו את גלימת השיפוט, בענייני שפיטה אין עליו מרות "זולת מרותו של הדין".[1] מתוקף כך רשאי השופט – ולמעשה חייב – לפסוק אך ורק בהתאם להוראות הדין, ללא השפעות חיצוניות. אני מבקש להדגיש כי הרשות השופטת עומדת מאחורי כלל השופטים והרשמים, העושים את מלאכתם נאמנה בבתי המשפט ובבתי הדין ברחבי הארץ, ואשר מכריעים בהליכים שמובאים לפתחם מתוך תחושת שליחות ומסירות לשירות הציבור הישראלי. להבדיל מביקורת לגיטימית על תוכנן של החלטות, אין מקום להתקפות אישיות שנועדו להטות את פסיקותיהם של שופטי ורשמי ישראל. ניסיון זה לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית באמצעות מתקפות ולחצים אישיים – לא יצלח".
פוגלמן בירך על הצלחתה של הוועדה לבחירת שופטים לבחור מספר גדול של שופטים לערכאות השונות, אך בחר להדגיש דווקא את העובדה שטרם נבחר נשיא קבוע חבית המשפט העליון, "לאחרונה עלה בידינו להשיג התקדמות במישור זה ויש לברך על כך: כידוע, לאחר פרק זמן ארוך שבמהלכו לא כונסה הוועדה לבחירת שופטים, בחודשים האחרונים נבחרו מאה ארבעים ושישה (146) נושאי משרה שיפוטית לכהונה בערכאות השונות ברחבי הארץ. נציגי לשכת עורכי הדין נוטלים חלק משמעותי בהליך המינוי על כל שלביו, ותרומתם של נציגי הלשכה בוועדה – עו"ד מוחמד נעאמנה ועו"ד יונית קלמנוביץ, וקודם לכך עו"ד אילנה סקר, שסיימה לאחרונה כהונה ארוכה ומשמעותית בוועדה – הייתה ניכרת. אני מבקש להודות להם כמו גם לחברי הוועדה האחרים. עם זאת, לא אכחד, דיוני הוועדה לבחירת שופטים בחודשים האחרונים לא היו חפים ממחלוקות ומקשיים: בתקופה זו אף נרשמו אירועים חמורים של הדלפות מטעות ומגמתיות מדיוני הוועדה, והמלאכה טרם הושלמה ביחס לכלל מחוזות השיפוט וביחס לבתי הדין לעבודה. זאת ועוד, מאז פרישת הנשיאה לשעבר, השופטת בדימוס אסתר חיות, לפני למעלה משבעה חודשים, טרם התקיימה בוועדה הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון, וכן טרם נבחרו שופטים לבית המשפט העליון במקומן של הנשיאה לשעבר והשופטת בדימוס ענת ברון. מכיוון שקיימת עתירה תלויה ועומדת בסוגיה זו, מטבע הדברים לא אוכל להרחיב בנושא – אך כפי שהדגשתי במספר הזדמנויות בעבר, המצב שבו לא ממונה לבית המשפט העליון נשיא קבוע הוא חסר תקדים בתולדות המדינה".
