הקשב הישראלי והמערבי בכלל בכל הנוגע לאפריקה נע על הספקטרום שבין קטן לבלתי קיים. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות בניז'ר הן חלק מרצף אירועים שעשוי להשפיע לא רק על היבשת כולה, אלא גם על העולם המערבי וישראל.
בשנים האחרונות מתחוללות הפיכות רבות במדינות מרכז ודרום יבשת אפריקה. השינויים הטקטוניים ביבשת השחורה לא יכולים להיות רחוקים יותר מ"אביב אפריקאי", הכוח שמניע אותם הוא לא רצון עממי פנימי לחירות, אלא רק חלק מניסיון השתלטות גלובאלי של אחת המעצמות הגדולות בעולם, רוסיה.
מהן ההתפתחויות האחרונות בניז'ר ובמדינות האזור? מהו המהלך הגיאופוליטי שמוביל הקרמלין? וכיצד הוא מאיים על שלמות היבשת כולה ועל העולם המערבי?
העריקה של ניז'ר
בשנת 2011 הפכה ניז'ר לדמוקרטיה וקיבלה תמיכה אמריקנית מאסיבית, לרבות השקעה של למעלה מחצי מיליארד דולר בצבא ניז'ר. ניז'ר הרוויחה רווחה וארה"ב קיבלה בעלת ברית כחלק מהמאבק נגד רוסיה וסין על ההשפעה הגלובאלית. נשיא ניז'ר, מוחמד באזום, נחשב לבעל ברית מרכזי של מדינות המערב במאבקן בטרור האסלאמי באזור ומיקומה הגיאוגרפי הפך אותה לבעלת ברית חשובה של האמריקנים.
ביולי 2023, ביצע הצבא של ניז'ר הפיכה והפיל את הממשלה הפרו-מערבית. החונטה עצרה את הנשיא וכיום הוא יושב במאסר, הכריזה על ביטול החוקה וכוננה משטר צבאי שבראשו העמידה את הגנרל עבדורחמן טצ'יאני.
מאז שנת 2013 הקימה ארה"ב שלושה בסיסי כטב"מים בניז'ר, לרבות הבסיס באגדז שעלותו הוערכה בכ-100 מיליון דולרים והציבה למעלה מאלף חיילים במדינה. הבסיסים נועדו לתמיכה בכוחות הביטחון המקומיים הפועלים נגד קבוצות טרור המזוהות עם אל-קאעדה ודאע"ש, לרבות במדינות האזור כמו צ'אד ובורקינה פאסו, בהן נעסוק בהמשך.
במפגן תמיכה בחונטה הסתערו אלפים על שגרירות צרפת בעיר הבירה ניאמיי, בעודם מניפים דגלי רוסיה וקוראים בשבחו של פוטין.
בשלב הראשון קיבלה החונטה החלטה אסטרטגית להימנע מעימות עם האמריקנים ולאפשר להם להמשיך ולהפעיל את הבסיסים, אך במארס, לאחר שביססה את שליטתה במדינה, הורתה לה להתפנות באופן מיידי. נוסף עליהם, היו בניז'ר כ-1,500 חיילים צרפתים שגורשו, כאשר את העמדות והבסיסים המערביים שהתפנו מאיישים כעת חיילים רוסים.
הברית האדומה-ירוקה-שחורה
על הסיפור של ניז'ר צריך להסתכל בפרספקטיבה רחבה.
הפגיעה הפתאומית בקשרים הכלכליים של רוסיה עם המערב מאז פלישת רוסיה לאוקראינה הביאה להעצמת מאמצי השפעה של רוסיה באפריקה ובעיקר במדינות הסאהל, אזור גאוגרפי העובר לרוחבה של אפריקה ומפריד בין אזור צפון היבשת לבין אפריקה שמדרום לסהרה.
מי שייצגה את האינטרס הרוסי באפריקה היא לא אחרת מהמיליציה הידועה לשמצה, קבוצת וגנר. יחד עם גורמים במדינות אפריקניות שונות הם הובילו השתלטות על משאבי טבע, אבטחו אנשי ממשל המקורבים לקרמלין ועוד ובכך קירבו בין הממשל המקומי לזה הרוסי וחיזקו גורמים שפוטין חפץ ביקרם.
ביוני האחרון יזמה הקבוצה מרד נגד פוטין שלאחריו העביר נשיא רוסיה את המושכות ל"כוחות אפריקה" של הצבא הרוסי.
רוסיה לא מבזבזת זמן ולאחר גירוש האמריקנים, העבירה לניז'ר מערכות הגנה אווירית, ציוד צבאי והטיסה כמאה יועצים צבאיים ומדיניים כדי לשמר את שליטת החונטה במדינה.
המלחמה החמה
בדומה לניז'ר, גם בבורקינה פאסו הובילה הפיכה צבאית לכך שכוחות מערביים נאלצו להסיג את כוחותיהם, כאשר צרפת עשתה זאת בתחילת השנה. המדינה מתמודדת עם גל טרור עצים ומתמשך מצד קבוצות ג'יהאדיסטיות מאז 2015, כאשר השנה נרצחו במדינה 1,907 איש בפעולות טרור, מה שהופך אותה למדינה בה שיעור ההרוגים כתוצאה מטרור הוא הגבוה בעולם, נושא עליו יורחב בהמשך.
בחודשים האחרונים הסיגו הצרפתים כוחות גם מהרפובליקה המרכז אפריקאית וממאלי, בה הם נכחו על-מנת לסייע למשלחות האו"ם והאיחוד האירופי לשמור על השלום במדינה. בד בבד עם היחלשות ארה"ב וצרפת במדינות הללו, הידקו הרוסים, שמעורבים גם במלחמות במוזמביק, את אחיזתם בהן.
בשבת האחרונה הצהיר עוזרו של מפקד צבא סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן בראיון לתקשורת הסעודית כי רוסיה הציעה להם אמצעי לחימה בתמורה להקמת נקודת הצטיידות רוסית, הצעה לה צפויה סודאן להשיב בחיוב.
ארה"ב מבינה את חשיבות דריסת הרגל שלה באזור. עוד ב-2007, השקיעה חצי מיליארד דולר למשך שש שנים ביוזמת הלוחמה בטרור חוצה סהרה (TSCTI). הפעילות הצבאית האמריקנית ביבשת השחורה מתבצעת תחת פיקוד אפריקה של צבא ארצות-הברית, שתקציבו השנתי נאמד במאות מיליוני דולרים ונוסף על הבסיסים בניז'ר, לארה"ב חיילים ובסיסים רבים במדינות האזור.
הנוכחות האמריקנית והמערבית במדינות האפריקניות מיועדת לסייע למדינות האזור להתמודד עם טרור ומצליחה לעשות זאת במידה מסוימת, בעוד המציאות החדשה באזור משנה את כללי המשחק.
לצד המעורבות הרוסית, בשנים האחרונות הזרימה סין מיליארדי דולרים לפיתוח כלכלי ברחבי אפריקה. רוסיה וסין מרוויחות בכמה חזיתות.
ראשית, הן מקשות על ארה"ב להקים בסיסים צבאיים באפריקה ומאידך מחזקות את כוחותיהן ויוצרות הזדמנות לפרוס כטב"מים באזור כדי לאיים על האגף הדרומי של נאט"ו בעתיד.
שנית, הן משתלטות על משאבי טבע ועל משאב אחד במיוחד. לפי ארגון הגרעין הבינלאומי (WNA) ניז'ר היא אחת משבע המדינות המשופעות ביותר באורניום בעולם. מעבר של ניז'ר מהצד של שתיים ממעצמות הגרעין של המערב, ארה"ב וצרפת, לידי מדינות ציר הרשע שגם להן יש גרעין, רוסיה וסין, עשוי להיות דרמטי במיוחד.
שלישית, רוסיה תחזיק ביכולת להציף את אירופה בכמויות גדולות אף יותר של מהגרים בדרכים שונות, מציאות שרק צפויה להחמיר בעקבות הבעיה הגדולה של האזור בשנים האחרונות: הטרור.
העתיד העגום
לפי דו"ח הטרור העולמי לשנת 2024 של המרכז לכלכלה ושלום, 59 אחוזים ממקרי המוות מטרור בשנת 2023 היו באזור זה, כאשר 47 אחוזים במדינות הסאהל בלבד, לרבות עליה של 2,860 אחוזים בחמש-עשרה השנים האחרונות. זוהי השנה השביעית ברציפות שבה אזור הסאהל ואפריקה שמדרום לסהרה הוא האזור מוכה הטרור ביותר בעולם.
הדו"ח גם מגדיר שש-עשרה מדינות בעולם המצויות ברמה גבוהה עד גבוהה מאוד מבחינת השפעת הטרור על המדינה, כאשר לא פחות משמונה מהן הן מדינות מהאזור, בין היתר ניז'ר. ישראל, אגב, זינקה השנה למקום השני בעולם, כאשר המדינה היחידה שנמצאת לפנינו היא בורקינה פאסו שנמצאת גם היא באזור הסאהל.
לאחר שיצאו מניז'ר, הכוחות הצרפתיים עברו לצ'אד וייתכן שגם האמריקנים יעשו זאת. הנשיא, מחמוד דבי, שזכה לכהונה נוספת בבחירות שנערכו בתחילת החודש, הוא אומנם פרו-מערבי ואשתקד אף הגיע לישראל לכבוד פתיחתה של שגרירות ברמת-גן, אבל גם בזוות הזו יש סיבות לדאגה. בינואר נפגש דבי פוטין עם דבי בקרמלין ובאפריל אמר נשיא צ'אד לערוץ תקשורת צרפתי כי הוא מעוניין להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי והדיפלומטי עם רוסיה. כשנשאל לגבי נוכחות החיילים הצרפתים בשטחי צ'אד, התחמק מלהשיב האם ייתן להם להישאר שם.
עתידם של אזרחי ניז'ר והסאהל מבשר רעות ויתכן מאוד כי ההשלכות יהיו חמורות גם עבור מדינות רבות מחוץ לגבולותיה של אפריקה.
