היועצת המשפטית לממשלה הגישה אמש (ג') באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות את תגובת המדינה לבקשת התנועה לאיכות השלטון להוציא צו ארעי שימנע את זימונו של מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי לשימוע על ידי השר לביטחון פנים איתמר בן גביר.
בפתח התגובה מציינת הפרקליטות כי אין למעשה צורך בהוצאת הצו כפי שהתבקש, "נוכח קביעתה הברורה של היועצת המשפטית לממשלה, כי יש מניעה משפטית לקיום השימוע, הרי שלא ניתן היה לקיים את השימוע, כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת של בית המשפט. אף אם השר היה בוחר להמשיך בהליך השימוע הרי שפעולה זו הייתה בניגוד לדין, וממילא המפכ"ל לא היה מחויב להתייצב אליו. לפיכך, הגם שהבקשה לצו ארעי בהחלט מבוססת שכן יש מניעה משפטית לקיום השימוע, מבחינה מעשית, בשלב זה, מתן צו ארעי אינו מחויב".

עם זאת טוענת היועצת כי ניסיונו של בן גביר לקצר את כהונתו של שבתאי "מדגים פעם נוספת את החשש כי עמימותו של תיקון 37 לפקודת המשטרה (המכונה "חוק בן גביר" – ש"פ), מהווה כלי להתערבות אופרטיבית בעבודת המשטרה. התנהלות השר לביטחון לאומי בעניין זימון המפכ"ל לשימוע, מעוררת חשש כבד כי מדובר בהתערבות נוספת בפעילותה האופרטיבית של המשטרה, אגב אירוע קונקרטי, באופן המנוגד להחלטת בית המשפט הנכבד מיום ,19.3.23 ולעקרון שביסוד צו הביניים מיום 10.1.24 בתוך כך מתעורר חשש כבד, כי השימוע הוא בבחינת 'עונש' למפכ"ל על כך שדיווח ליועצת המשפטית לממשלה על הפרת דין לכאורה וחריגה מסמכות לכאורה".
"יתרה מכך, השר הודיע הערב לבית המשפט הנכבד, כי לאור עמדת היועצת המשפטית לממשלה כי השימוע אינו חוקי, בכוונתו לבטל את השימוע הנוכחי באופן שייתר את הבקשה לצו ארעי", ציינה היועצת. "באותה נשימה הודיע השר, כי בכוונתו להביא בתוך 10 ימים לדיון בממשלה את סיום כהונת המפכ"ל, בהמשך לדו"ח ועדת החקירה לחקר אסון הר מירון. הודעה זו מחזקת את החשש הכבד לפיו שיקולי השר שיקולים זרים הם, שכן עד כה, במשך חודשים, השר לא פעל לסיום כהונת המפכ"ל על רקע הדו"ח, והודעתו באה רק לאחר שהמפכ"ל הודיע כי דיווח ליועצת המשפטית לממשלה על פעולת השר שלא בסמכות ובניגוד להחלטת בית משפט נכבד זה. לפיכך, יש מקום לחזור ולהדגיש, כי על השר להימנע מהתערבות בפעולות אופרטיביות של המשטרה, וברי כי אם מפכ״ל המשטרה מתריע נגד התערבות שכזו, הרי שניסיון לפגוע בו על רקע זה הוא פסול מיסודו. זוהי חובתו של מפכ"ל המשטרה להתריע מפני הפרת דין והתערבות פוליטית פסולה בעבודת המשטרה, ואין להרתיעו מלעשות כן".

כזכור, את הבקשה להוצאת הצו הגישה התנועה לאיכות השלטון במסגרת ההליך שכבר מתנהל, בנוגע לתיקון לחוק המשטרה, המכונה "חוק בן גביר". בהחלטת בג"ץ בעקבותיה הוגשו תגובת השר בן גביר וכעת גם תגובתה של היועצת, התבקשו המשיבים להתייחס גם לשאלה האם לבקשה לצו ארעי שימנע מהשר בן גביר לזמן את המפכ"ל לשימוע יש זיקה מספקת לעתירה, כך שניתן להוציא במסגרת הדיון בעתירה צו ארעי שכזה. בתגובה לכך ציינה היועצת כי על אף שמדובר בנושאים הקשורים זה לזה, ישנן גם שאלות נפרדות שקשורות בעתירה, "באשר לשאלת הזיקה בין הצו המבוקש לבין העתירות דנן, כמפורט לעיל מתקיימת כאמור זיקה ביניהם. עם זאת, זימונו של המפכ"ל לשימוע מעורר שאלות גם מתחום סמכות השר למינוי והעברה מכהונה, והתשתית העובדתית הדרושה לשם כך. סוגיות אלה אינן מצויות במוקד ההליכים דנן. על כן, ככל שהעותרת תבקש להמשיך ולנהל הליך שיפוטי בעניין הניסיון להעברת המפכ"ל מכהונתו, נראה כי גם מבחינת שיקולי יעילות ההליך, יש יתרון בקיומו של הליך נפרד".