בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג זוכה בצדק לגינויים רבים בשל בקשת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, אך מאחוריו עומדים עשרות ארגונים לא ממשלתיים שדוחפים אותו לנהוג בעוינות כלפי ישראל כבר שנים רבות.
"אין ספק שארגונים לא ממשלתיים היו מניע משמעותי של פעילות ה-ICC", אמרה אן הרצברג, יועצת משפטית ב-NGO Monitor, מכון מחקר בירושלים. "ארגונים אלה היו מעורבים בהקמת בית הדין הבינלאומי, לחצו על ממשלות להצטרף אליו ובילו יותר מ-15 שנים בעבודה עם משרד התובע כדי לעקוף את אמנת רומא המאפשרת לפלסטינים להצטרף לבית המשפט וליצור תיקים נגד בכירים ישראלים, " היא אמרה.
היא ציינה את Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל, הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH), אל-חק והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) כבולטים מבין הארגונים הלא ממשלתיים המעורבים בקמפיין. לשתי האחרונים נמצאו קשרים ישירים לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP). ארגונים אחרים בעלי קשרים לחזית העממית המניעים את פעילות ה-ICC, כוללים מרכז אל-מזאן לזכויות אדם, אדמיר והאגודה הבין-לאומית לזכויות הילד – פלסטין.
"מכחישים את הראיות"
כל הארגונים הללו נהנים ממימון נדיב מהאיחוד האירופי וממדינות שונות באירופה. לדוגמה, אל-חק, שמוביל קמפיינים רבים נגד ישראל, קיבל תרומות מהאיחוד האירופי, נורבגיה, אירלנד, איטליה, צרפת וספרד.
NGO Monitor פנה למממנים באירופה כדי להסביר להם את האמת על ארגונים לא ממשלתיים אלה, אך התגובה הייתה מאכזבת. "בכירים אירופים רבים מכחישים בתחילה את הראיות. אפילו כשהוצגו בפניהם ראיות מצולמות של נציגי ארגונים לא ממשלתיים שהשתתפו בפגישות ובאירועים של החזית העממית, הבכירים הללו מסרבים לקבל זאת", אמרה הרצברג.
חלק מהמממנים החלו לעצור את המימון לאחר רצח רנה שנרב ז"ל ב-2019, כאשר נחשף כי מספר גורמים לא ממשלתיים אנטי-ישראליים היו מעורבים בפיגוע בפועל. אבל פקידים באיחוד האירופי עזרו לארגונים הללו לעקוף את תקנות האיחוד וממשלות אירופיות רבות המשיכו לעבוד איתם. גם לאחר 7 באוקטובר, כאשר NGO Monitor הציג הצהרות של גורמים בארגונים אלו "המצדיקים או אפילו חוגגים את מעשי הטבח של חמאס", רק חלקם נותקו על ידי ממשלות שוויץ וגרמניה. "אבל רובם עדיין מקבלים מימון", אמרה הרצברג.
היא כינתה את המשך המימון "שערורייה" וציינה כי "אף אחת מהארגונים הללו לא תומך בשתי מדינות לשני עמים. בנוסף לכך, אם אתה מזוהה עם טרוריסטים, אתה בהגדרה לא תומך בזכויות אדם. רוב הארגונים האחרים עוסקים באופן שגרתי באנטישמיות, תומכים בחיסול ישראל ומתעלמים מהזוועות הפלסטיניות. גם פעולות אלו צריכות למנוע מהם להשיג מימון ציבורי".
"הצביעות האולטימטיבית"
תופעת ארגונים לא ממשלתיים המתחזים לארגוני "זכויות אדם", אמרה הרצברג, היא "הצביעות האולטימטיבית". רבים מהם היו "שותפים פעילים" לטבח 7 באוקטובר, היא אמרה, לאחר ששמרו על שתיקה במשך יותר מ-20 שנה כשהסיוע הועבר לחמאס וסוכנות אונר"א הכניסה ילדים ערבים פלסטינים לאינדוקטרינציה שלה. "[הם] יצרו כמויות אדירות של דיסאינפורמציה המאשימה את ישראל האשמות שווא בפשעים בינלאומיים. הם הציתו את הסכסוך והם חייבים גם לשאת באחריות", היא אמרה.
למרות שארגונים לא ממשלתיים אלה משפיעים על המדיניות באמצעים לא דמוקרטיים, בעיקר על ידי פנייה לבתי הדין כמו במקרה של ה-ICC, הם ממשיכים ליהנות מתמיכה ציבורית רחבה. הם משמרים את הפופולריות שלהם "בהתבסס על מה שאנו ב-NGO Monitor מכנים 'אפקט ההילה'. מכיוון שארגונים כאלה נחשבים לארגונים שעוסקים בפעילויות אלטרואיסטיות (זכויות אדם, עבודה הומניטרית), הם זוכים לאמינות אוטומטית – גם אם בפועל הרקורד שלהם לא תומך בטענותיהם", היא הסבירה.
הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם היא "לחשוף את האג'נדות שלהם", אמרה הרצברג. "מתברר מהר מאוד שהמטרה האמיתית של רוב הארגונים הללו היא חיסולה של ישראל". במונחים של התמודדות ספציפית עם מתקפת בית הדין בהאג, על ישראל לסרב לכל שיתוף פעולה איתו, ובמקום זאת להתמקד בבית הדין של דעת הקהל – תוך מתן עובדות כדי להתמודד עם הטענות הכוזבות של בית הדין, היא טענה. "ישראל צריכה לעבוד גם עם בעלות ברית המוכנות לגנות את בית הדין הבינלאומי ולדרוש את הרפורמה בבית המשפט עצמו. בהיעדר רפורמה, מדינות צריכות לנתק סיוע פיננסי ושיתוף פעולה".