בית המשפט העליון זיכה השבוע מורשע באונס, נתנאל ניאזוב, בשל מחדלי חקירה רבים של המשטרה.
"מחדלי החקירה משליכים על הכרעת הדין, ורלוונטיים לשאלת החפות או האשמה", פסק השופט נעם סולברג. "אין מנוס מן המסקנה שהמחדלים שנפלו בחקירת האירוע עולים בהצטברותם כדי חשש לקיפוח הגנתו של נתנאל. נפגעה יכולתו להוכיח את גרסתו".
השופט סולברג קיבל בפסק הדין את כל טענותיו של ניאזוב, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר־שבע, וכאמור זיכה את הנאשם. לחוות דעתו הסכים גם השופט עופר גרוסקופף, ובדעת מיעוט נותר השופט ג'ורג' קרא, שסבר כי מחדלי המשטרה לא פגעו ביכולת של ניאזוב להתגונן משפטית.
הפרשה החלה באפריל 2015, כאשר חמישה חברים נסעו לבילוי של סוף שבוע באילת. בשבת מוקדם בבוקר הזמין אחד מבני החבורה נערת ליווי לחדרם בבית המלון, וזו הציעה להם מופע חשפנות. הללו סירבו, ולאחר דין ודברים הסכימו שניים מהנוכחים – נערת הליווי וניאזוב לקיים יחסים תמורת 250 שקלים. השניים נכנסו לחדר, ומכאן והלאה מתפצלות גרסאותיהם: המתלוננת טוענת כי בתחילה קיימה יחסים בהסכמה, ולאחר מכן אנס אותה ניאזוב. עוד היא טוענת כי כשיצאה מהחדר הכו אותה כמה מבני החבורה, מנעו את יציאתה מחדר המלון, ושדדו ממנה את כספה. ניאזוב טוען מנגד שהמתלוננת קיימה עמו יחסי מין חלקיים בלבד, והם הופסקו לפי בקשתה.
בית המשפט המחוזי בבאר־שבע נתן אמון מלא בעדותה של המתלוננת, וקבע שהעברות המיוחסות לניאזוב – אינוס, שוד בנסיבות מחמירות וכליאת שווא – הוכחו מעבר לספק סביר. ניאזוב הורשע ונגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל ו־18 חודשי מאסר על תנאי. עוד חויב ניאזוב לפצות את המתלוננת ב־70 אלף שקלים.
ניאזוב ערער לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד טלי גוטליב, מומחית לעברות מין, וטען כי המשטרה ביצעה מחדלי חקירה שמנעו ממנו את היכולת להתגונן בבית המשפט. למשל, המתלוננת לא נשלחה לבדיקה רפואית מיד לאחר שהתלוננה על האונס, והמשטרה לא בדקה את השיחות הנכנסות בטלפון הנייד שלה.
סולברג הסביר כי על המשטרה להקפיד תמיד על נוהל הטיפול במתלוננת על עבירת מין, "המורה על הפניית הנפגעת לטיפול רפואי ('בדיקת חיים'). אין להותיר את העניין לשיקול דעת החוקר או החוקרת – לעיתים כן, לפעמים לא, אולי; אין לתלוֹתוֹ בטיב החומר שבתיק החקירה; ואין לשכוח עניין חשוב שכזה, שצריך להיות מוכני (אוטומטי). 'בדיקת החיים' נחוצה, לא רק כדי לנסות למצוא על גופה של נפגעת העבירה ראיות המעידות על ביצוע עבירה, אלא גם כדי להעניק לה סעד ותרופה; לא רק בצורכי החקירה עסקינן, אלא בעניין אנושי, בסיסי, ורפואי – רפואת הנפש ורפואת הגוף".
עו"ד גוטליב הגיבה ש"בית המשפט העליון, בהחלטה אמיצה ובזיכוי מהדהד, מזכיר למשטרת ישראל את חובתה לרדת לחקר האמת ולא לזלזל בטענות חפותם של נחקרים".
