האם שמן זית באמת מספק יתרונות בריאותיים, או שהוא רק סימן להרגלי אכילה בריאים? מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי ג'מה נטוורק אופן הצית מחדש את הוויכוח הזה. המחקר שהובילו חוקרים בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בדק שתי קבוצות של אנשי מקצוע בתחום הבריאות בארה"ב, ומצא שצריכת שמן זית יומית קשורה לסיכון נמוך יותר למוות מדמנציה.
לפי המחקר, נבדקים שצרכו חצי כף שמן זית ביום סבלו מסיכון נמוך ב־28 אחוז למוות מדמנציה, בהשוואה למי שמעולם לא צרכו שמן זית או שצרכו אותו רק לעיתים נדירות. מצב זה נכון ללא קשר לאיכות התזונה האחרת או להקפדה על דיאטה ים־תיכונית, המורכבת משפע של פירות טריים, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים וכמויות מתונות של דגים ועוף. החוקרים גם מצאו שדי בהחלפת כפית אחת של מרגרינה ומיונז בכמות המקבילה של שמן זית כדי להפחית את הסיכון למוות מדמנציה ב־8 עד 14 אחוזים.
השימוש בשמן זית נקשר לסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם. מחקר אחד שפורסם בשנת 2014 מצא ששמן זית כתית מעולה, באופן פרטני, קשור לסיכון נמוך יותר למחלות לב בקרב מבוגרים. בדיקה משנת 2022 של שתי הקבוצות במחקר החדש מצאה שצריכה גבוהה יותר של שמן זית קשורה לסיכון נמוך בכ־19 אחוז למוות ממחלות לב וכלי דם, לעומת אלה שמעולם לא צרכו שמן זית או שצרכו אותו רק לעיתים רחוקות.
נראה שלשמן זית "יש השפעה מועילה למניעת ירידה קוגניטיבית", אומרת מרתה גאוש־פרה, מרצה לתזונה באוניברסיטת הרווארד, אחת ממחברי המחקרים, "שמן זית עשיר בשומן חד בלתי רווי, ומכיל תרכובות בעלות פעילות נוגדת חמצון, שעשויות למלא תפקיד בהגנה על המוח".
המחקר בחן שתי קבוצות של יותר מ־92 אלף גברים ונשים, כולם אנשי מקצוע בתחום הבריאות בארה"ב, במשך 28 שנים. בערך 65 אחוז מהמשתתפים היו נשים. המשתתפים נשאלו באיזו תדירות הם צרכו מזונות שונים בכל ארבע שנים במשך 28 שנים, משנת 1990 ואילך. בין השאר הם דיווחו באיזו תדירות הם השתמשו בשמן זית ברוטב לסלט ובמזונות אחרים, וכן באפייה או בטיגון ביתי. רופא סקר את תעודות המוות של המשתתפים שמתו במהלך תקופת המחקר כדי לקבוע אם דמנציה היא סיבת המוות, ונקבע כי 4,751 מהם מתו מדמנציה.
המחקר מצא התאמה בין צריכת שמן זית לסיכון נמוך יחסית למוות מדמנציה, אך החוקרים לא קבעו מהו הקשר הסיבתי. לדברי גאוש־פרה, "נדרשים מחקרי התערבות כדי לאשר קשרים סיבתיים ולקבוע את הכמות המיטבית של שמן הזית".
לדבריה, מחקרים עתידיים יכולים לנסות לקבוע את המנגנונים שבאמצעותם צריכת שמן זית קשורה לסיכון נמוך יותר למוות מדמנציה. החוקרים גם אמרו שלא הבחינו בין שימוש בזנים שונים של שמן זית, כגון כתית או כתית מעולה, שיש להם "תרכובות ביו־אקטיביות גבוהות יותר ונוגדי חמצון".
פרופ' דיוויד קנופמן, נוירולוג במרפאת מאיו, אומר שהמחקר התצפיתי "נחמד", אך מי שצורכים יותר שמן זית עשויים מלכתחילה להיות מודעים יותר לבריאותם. "המגבלה הזאת היא אחת הבעיות החמורות באמת בפענוח נתוני תזונה", הוא מסביר. התוצאות תואמות "לדעות הקדומות שלנו לגבי תזונה בריאותית", אבל יש מגוון גורמי אורח חיים שמשפיעים על בריאות הלב וכלי הדם, ולכן על הבריאות הקוגניטיבית – כולל פעילות גופנית, דיאטה, שינה ועישון.
"הדרך היחידה לבסס סיבתיות היא בניסוי אקראי", אומר קנופמן, "למעבר פתאומי מסטייק ופירה וחמאה לנבטי שעועית וברוקולי כנראה לא תהיה השפעה עצומה, אלא אם סבלתם מעודף משקל ואתם יורדים הרבה במשקל".
וסיליס וסיליו, ראש המחלקה למדעי הבריאות הסביבתית בבית הספר לבריאות הציבור של ייל, אומר שהמחקר של הרווארד "נעשה בזהירות רבה", וכי יש מאמץ רחב יותר לנסות "למצוא את המנגנון" שמאפשר לשמן זית להועיל לבריאות הלב וכלי הדם או הבריאות הקוגניטיבית. "אנחנו לא מאמינים שזה רכיב אחד או שניים", הוא אומר, "בשמן זית יש נוגדי חמצון פנוליים, שחשובים מאוד להגנה מפני עקה חמצונית. אבל יש הרבה דברים אחרים שקורים שם".
לדברי גאוש־פרה, שימוש בשמן זית ולא בשומנים מעובדים כמו מרגרינה ומיונז "הוא בחירה בטוחה, ועשוי להפחית את הסיכון לדמנציה קטלנית". טסייר מוסיפה ש"שמן זית כתית מעולה הוא למעשה גבוה יותר בפוליפנולים", היא ציינה, "אלה התרכובות שעשויות להיות מועילות לבריאות המוח, על פני שומנים מעובדים יותר".
לדברי וסיליו, הוא שותה בכל בוקר שתי כפות שמן זית עתיר פוליפנולים, מלבד הבישול עם שמן זית על בסיס יומי. "אתה תצחק עליי", הוא אומר, "אבל לפעמים אני אפילו שם אותו מעל הגלידה שלי".
