יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ: 30 שמות חדשים נוספו

ביום ירושלים יצוין יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ, עם טקס המרכזי בהר הרצל וטקס במינהל הקהילתי שונטל קראי שבתלפיות

צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי

You have access.

כמדי שנה ביום ירושלים, יצויין מחר (ד') בטקס ממלכתי בנוכחות ראשי המדינה והעדה האתיופית, יום הזיכרון ליותר מ-4,000 יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ. משרד העלייה והקליטה הוסיף בימים האחרונים לאנדרטת שמות הנספים שבהר הרצל את שמותיהם של 30 נספים חדשים שנבדקו בקפידה על ידי ועדה מיוחדת של המשרד.

השנה יציינו גם 40 שנה למבצע משה, להעלאת כ-8,000 יהודים מאתיופיה לישראל, זאת לאחר שצעדו אלפי קילומטרים ברגליהם.

מנתוני משרד העלייה והקליטה עולה כי מתוך כלל העולים שהגיעו ארצה במסגרת מבצע משה, 6,617 עדיין חיים היום, ולכל עולי המבצע נולדו 7,645 צאצאים. רוב העולים היו ילדים וצעירים –  34 אחוזים עד גיל 10, 25 אחוזים מגיל 11 ועד 20, ורק ארבעה אחוזים, 279 אנשים, היו מעל גיל 71 בעת עלייתם ארצה. 51 אחוזים מעולי מבצע משה היו בנים. רוב העולים מפוזרים בין עשרה ערים ויישובים: 725 בנתניה, 535 בפתח תקוה, 532 באשקלון, 454 בחדרה, 364 בבאר שבע, 355 ברחובות, 352 בראשון, 319 בעפולה, 312 באשדוד ו-281 ברמלה.

אביחי כהנא, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה מסר כי "מבצע משה הוא פרק היסטורי מרגש בתקומת עם ישראל בארצו. העולים מאתיופיה עלו בגבורה, וגם נקלטו ונקלטים בישראל בצורה המעוררת כבוד  והשתאות. שדרת ההנהגה בישראל כוללת כיום בתחומים רבים את העולים מאתיופיה, ואני סמוך ובטוח שמגמה זאת תתעצם עוד בשנים הקרובות. משרד העלייה והקליטה ממשיך ופועל לקדם מהלכים נרחבים ואמיצים לעליה לישראל, בפרט בתקופה מיוחדת זאת".

הערב, בשעה 17:30, תקיים עיריית ירושלים אירוע זיכרון קהילתי בהשתתפות נציגי ציבור וקסים. האירוע יערך במרכז הקהילתי שונטל קראי בתלפיות ויכלול טקס זיכרון קצר ולאחריו עדות מפי משתתפי מסע העלייה לארץ.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר: "יום ירושלים הוא לא רק יום בו אנו מציינים את איחודה של ירושלים, אלא יום בו אנו זוכרים את הקורבנות שהוקרבו במסע לאיחודה של ירושלים עם בניה השבים אליה מכל קצוות תבל. קהילת יוצאי אתיופיה בירושלים היא קהילה מפוארת, המזכירה לנו בכל יום שהמסע לירושלים עוד לא נגמר. השנה נזכור לא רק את אלו שנספו בדרכם לירושלים, אלא גם את אלו שחיו בירושלים וממנה יצאו ונפלו במאבק על הגנתה. בשנה האחרונה, הקריבה העדה האתיופית בירושלים ובארץ כולה את טובי בניה שנפלו במאבק על הזכות לחיות בירושלים. אנו מרכינים ראש לזכרם ומבטיחים שקרבנם לא היה לשווא".