הבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי החלו אתמול עם פתיחת הקלפיות בהולנד, התחנה הראשונה בארבעה ימי הצבעה ב-27 מדינות. בבחירות צפויות הצלחות גדולות למפלגות הימין.
הפרלמנט האירופי הוא הבית התחתון באיחוד האירופי וחלק מהרשות המחוקקת בו – אך לא החלק המשפיע ביותר. זהו המוסד היחיד באיחוד שנבחר בבחירה ישירה בידי כל אזרחי מדינות האיחוד. חרט וילדרס מ"מפלגת החירות" (PVV) הימנית, היה בין הבכירים הראשונים שהצביעו. לפני כחצי שנה הוא עורר זעזוע ברחבי אירופה, כשהמפלגה בראשותו הייתה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הלאומי של הולנד, וכעת הוא מעוניין להמשיך לנצל את הפופולריות הזו ולקבוע את הטון לחלק ניכר ממדינות הגוש. וילדרס קורא להשבת סמכויות לבירות הלאומיות ולצמצום הסמכויות של האיחוד האירופי, כך שהמדינות החברות יקבלו עצמאות רבה יותר בנושאים בוערים כמו הגירה.
באופן פרדוקסלי, כמו מפלגות ימין רבות אחרות בגוש, הוא רוצה להעניק סמכויות רבות יותר לפרלמנט כדי להחליש את מוסדות האיחוד מבפנים. "נדרשת נוכחות חזקה בפרלמנט כדי להבטיח שאם נצטרך, נוכל לשנות את החוקים האירופיים, ולהיות אחראים למדיניות ההגירה והמקלט שלנו", אמר וילדרס לאחר שהצביע בקלפי בהאג.
הוא קרא להקמה מיידית של ברית רחבה של מפלגות ימין, שתשבור את הקואליציה המסורתית של הדמוקרטים הנוצרים (מפלגת ימין-מרכז), הליברלים (מפלגת מרכז), הסוציאליסטים והירוקים (מפלגות שמאל). "נוכל להקים קבוצה גדולה יותר בפרלמנט האירופי, שתיתן לנו את הכוח לשנות את כל התקנות האירופיות כדי שנקבל יותר אחראיות עליהן בעצמנו, כאן בפרלמנטים הלאומיים".
וילדרס, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני ומנהיגת האופוזיציה הצרפתית מרין לה-פן עומדים שלושתם נגד רבים מראשי המפלגות השמאל, הקוראים לגישה אירופית מאוחדת יותר בנושאים כמו שינויי אקלים והגנה, וטוענים שלמדינות בודדות לא יהיה כוח ניכר בבמה הבינלאומית. "חשוב שהאיחוד האירופי יהיה שותף טוב וחזק", אומר ג'רארד קרון (66), שעובד בעיריית האג והצביע עבור מפלגת "וולט" הפרו-אירופית. "אנחנו צריכים לעשות דברים יחד. לא רק באירופה, אלא גם בהולנד".
מאז הבחירות לאיחוד האירופי לפני חמש שנים, השתנתה מפת ההנהגה ביבשת. מפלגות ימין מנהיגות כיום את הממשלות בשלוש מדינות באיחוד, יושבות בקואליציות ממשלתיות בכמה מדינות אחרות, ונראה שהן זוכות לתמיכה ציבורית גוברת ברחבי היבשת.
הבחירות לאיחוד האירופי הן האירוע הדמוקרטי השני בגודלו בעולם לאחר הבחירות בהודו, שהתקיימו השבוע. את 720 חברי הפרלמנט האירופי יבחרו כמעט 400 מיליון מצביעים, מהמעגל הארקטי בצפון היבשת ועד ליוון ואיטליה בדרומה. התוצאות ישפיעו על נושאים רבים ובהם מדיניות האקלים, ההגנה הבינלאומית, ההגירה והיחסים הגיאופוליטיים עם סין וארצות הברית.
בחלק מהמדינות התקיימה הצבעה מוקדמת, אך הולנד היא המדינה היחידה באיחוד האירופי שהחלה את יום ההצבעה עצמו אתמול. אחריה יצביעו היום אירלנד והרפובליקה הצ'כית, ושאר מדינות האיחוד האירופי יצביעו מחר ומחרתיים. התוצאות יוכרזו ברחבי היבשת ביום ראשון בערב, לאחר שכל המדינות החברות יסיימו להצביע.
הולנד, ממייסדות האיחוד האירופי, תמכה במשך שנים רבות במדיניותו. עם זאת, מחקר שפרסם מכון "קלינגנדאל" מצביע על חוסר שביעות רצון מהאיחוד בקרב ההולנדים. רבים מאמינים שהולנד צריכה להישאר בגוש, אך הם גם סבורים שהיא צריכה להיות עצמאית יותר. המצביעים צפויים כנראה לפנות ימינה, אך מפלגת הדמוקרטים הנוצרים בראשות נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-ליין היא כיום הגוש הגדול ביותר בפרלמנט האירופי, והיא צפויה להיות ממליכת המלכים בכל קואליציה לאחר שיפורסמו תוצאות הבחירות.
בהולנד, מפלגת החירות של וילדרס יכולה להתבסס על הצלחתה המקומית ולזנק, ואולי אף לעבור את הלייבור והירוקים, שתיהן מפלגות שמאל. הלייבור זכתה בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2019 ב-19 אחוזים מהקולות ושישה מושבים, והירוקים קיבלו 11 אחוזים ושלושה מושבים. מפלגתו של וילדרס השיגה אז רק 3.5 אחוזים ולא קיבלה מושבים.
וילדרס ואחת משותפותיו הקואליציוניות האפשריות, תנועת האזרחים החקלאיים, פופולריים בקרב החקלאים בהולנד. אלה ערכו הפגנות סדירות בדרישה להקלות בחקיקה הסביבתית והכלכלית של האיחוד האירופי, שלטענתם משתקת את פרנסתם. וילדרס קרא בעבר להולנד לעזוב את האיחוד האירופי כפי שעשתה בריטניה, אך המצע שפרסמה מפלגתו לקראת הבחירות אינו מזכיר את מה שנקרא "נקסיט". במקום זאת הוא מפציר בבוחרים לתמוך במפלגת החירות כדי לשנות את האיחוד מבפנים, באופן דומה לתוכניותיהן של מפלגות ימין רבות אחרות בגוש.
מספר החברים הנבחרים בכל מדינה תלוי בגודל האוכלוסייה – משישה נציגים למלטה, לוקסמבורג וקפריסין (כל אחת) ועד 96 לגרמניה. ב-2019 האירופים בחרו 751 מחוקקים. לאחר עזיבת הממלכה המאוחדת את האיחוד ב-2020, מספר חברי הפרלמנט הצטמצם ל-705. חלק מ-73 המושבים שהיו בעבר בידי חברי פרלמנט בריטים חולקו למדינות חברות אחרות.
המחוקקים, חברי הפרלמנט האירופי, יכולים להצביע על מגוון מהלכי חקיקה, ובהם כללי בנקאות, אקלים, חקלאות, דייג, ביטחון וצדק. הם גם מצביעים על תקציב האיחוד, שהוא קריטי ליישום מדיניות אירופית, כולל למשל הסיוע שמועבר לאוקראינה.
לאחר הבחירות, חברי הפרלמנט יבחרו את נשיאם במושב המליאה הראשון, שייערך בין 16 ל-19 ביולי. לאחר מכן, כנראה בספטמבר, הם ימנו את נשיא הנציבות האירופית, בהתאם להצעה שיגישו המדינות החברות. ב-2019 זכתה פון-דר-ליין בקושי בהצבעה, והייתה לאישה הראשונה שעומדת בראש המוסד. כעת היא שואפת לכהונה שנייה.
