בשאלות הנוגעות לגיוס חרדים הצביעו המשיבים על כמה תשובות אפשריות. כאמור, בשאלה "מי אחראי לחוסר הפתרון בנושא גיוס חרדים?" הצביעו רוב המשיבים על הפוליטיקאים החרדים, אך 84 אחוזים מהם ציינו כי לדעתם הרבנים אחראים לכך. 77 אחוזים מהמשיבים תלו את האחריות גם בחינוך החרדי שאינו מחנך לציונות, ורק שני שלישים האשימו את הציבור החרדי עצמו. 60 אחוזים טענו כי האחריות היא דווקא על הפוליטיקאים מהמפלגות הלא חרדיות, 34 אחוזים סברו כי הבעיה היא בצה"ל, שאינו ערוך לקליטת מתגייסים חרדים, ו־30 אחוזים בלבד טוענים כי הציבור הלא חרדי אשם בחוסר השוויון בנטל.
באיזה אופן יכול צה"ל להתאים את עצמו לשירות צעירים חרדים? 68 אחוזים סברו כי יש להקים יחידות בהפרדה מגדרית מלאה, 54 אחוזים תמכו בשילוב תקנים לחרדים בתפקידי כשרות במטבחים, 43 אחוזים סברו כי יש להרחיב את שירותי הדת לחיילים בהכוונה חרדית ישירה, 29 אחוזים סברו כי יש להגדיל את תקציב הביטחון לצורך תשלום לבעלי משפחות, ואילו 28 אחוזים סברו כי יש לתגבר נושאי יהדות בחיל החינוך.
רוב משתתפי הסקר, 80 אחוזים, הסכימו עם האמירה שהוויכוח בדבר גיוס החרדים גורם לפילוג חברתי במדינה. בקרב המשיבים החרדים, רק 38 אחוזים סבורים כך.
הקביעה כי הפסקת תקצובם של מוסדות חרדיים היא צעד הכרחי לטיפול בחוסר השוויון בנטל זכתה להסכמה מצד כשני שלישים (65 אחוזים) מהמשיבים, ומבין החרדים 14 אחוזים בלבד הסכימו עמה. מעט יותר ממחצית מהציבור (55 אחוזים) סבורים שלגיטימי שמכסה מסוימת של מצטיינים בלימוד התורה תקבל פטור, ובקרב המשיבים החרדים הלגיטימציה לכך מזנקת ל־85 אחוזים.
בין פסח לרצח רבין
הסקר בחן גם סוגיות של זהות יהודית וחיבור למסורת ולדת. 73 אחוזים מהמשיבים סיפרו כי מסורת יהודית היא חלק מהזהות שלהם, אך מבין המשיבים החילונים, רק 44 אחוזים ענו זאת. 82 אחוזים הזדהו עם האמירה "אני גאה להיות יהודי", ובקרב המשיבים החילונים 61 אחוזים. לרוב המשתתפים, 77 אחוזים, חשוב לשמור על המסורת במשפחותיהם, אך רק כמחצית מהחילונים, 51 אחוזים, רואים בכך חשיבות. האמרה "ערבות הדדית ועזרה לזולת הם ערכים לאומיים" עוררה הסכמה רחבה בקרב 85 אחוזים מהמשיבים מכל המגזרים, ורחבה מעט פחות בקרב החילונים – 75 אחוזים. ההיגד שזכה לתמיכה הגבוהה ביותר היה "ואהבת לרעך כמוך": 92 אחוזים בקרב הציבור הכללי, ו־88 אחוזים מהחילונים.
החג האהוד ביותר הוא פסח – 91 אחוזים מכלל המשיבים מציינים אותו בתור חג שהם חוגגים. אחריו צועדים ראש השנה, חנוכה ויום הזיכרון – 88 אחוזים כל אחד. 85 אחוזים מציינים את יום העצמאות, ואת יום השואה 83 אחוזים. פורים – 79 אחוזים מהציבור, שבועות – 74 אחוזים, יום כיפור – 70 אחוזים ול"ג בעומר – 54 אחוזים. יום ירושלים ויום הזיכרון לרצח רבין זוכים להתייחסות של 31 אחוזים.
בקרב החילונים זכה יום הזיכרון לחללי צה"ל לציון הגבוה ביותר: 89 אחוזים מציינים אותו. אחריו יום העצמאות עם 85 אחוזים ויום השואה עם 83 אחוזים. החג הדתי שזכה לשיעור הגבוה ביותר בקרב יהודים חילונים הוא פסח – 83 אחוזים. יום רצח רבין ויום כיפור זכו ל־40 אחוזים כל אחד.
המדגם נערך בקרב 1,308 משיבים מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל דרך האינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא 2.71 אחוזים, בהסתברות של 95 אחוזים.
מדד צהר ליהדות ומסורת הוא מחקר מתמשך בחברה היהודית בישראל הנערך בדגימות רבעוניות, בליווי אקדמי של פרופ' נסים ליאון ובליווי סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים. הוא כולל סקר כמותני של מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בצד קבוצות מחקר איכותניות. המדד משלב שאלות קבועות הנוגעות לזהות יהודית בדעה ובמעשה, ושאלות מתחלפות הנוגעות לסוגיות מפתח חברתיות בישראל.
"זהות יהודית משותפת היא הבסיס לאחדות החברה הישראלית", אומר הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר. "לכן החלטנו שהארגון יקבל על עצמו להיות חלק חשוב בחתירה לזהות הזו. המדד מאפשר לנו להיות עם אצבע על הדופק בכל הנוגע לתפיסת הזהות היהודית בחברה הישראלית ולכוון את הפעילות שלנו למקומות הנכונים".
