אל־ג'ועראנה הוא כפר השוכן 25 קילומטרים מצפון־מזרח למכה בערב הסעודית. מביני דבר באסלאם טוענים שהמסגד שבתמונה הוא מקומו של מסגד אל־אקצה "האמיתי", ולא המסגד שנמצא בשולי הר הבית בירושלים. המסגד הניצב כיום באל־ג'ועראנה, על מקומו של המסגד הקדום שהיה שם בימי מוחמד, הוא חדש יחסית ובן כמה עשרות שנים.
"אל־אקצה" פירושו בערבית "הרחוק" או "המצוי בקצה". כל שנכתב על המסגד המסתורי הזה בקוראן הוא משפט עמום אחד: "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו" (סורה 17, 1). לפי ההיסטוריון הערבי בן המאה השמינית אל־ואקדי, ב"ספר ההיסטוריה והמלחמה", מוחמד ביקר בשני אתרי פולחן בג'ועראנה: מסג'ד אל־אקצה ("הרחוק") ומסג'ד אל־אדנה ("הקרוב ביותר"). בעקבות זאת הציע בשנת 1953 חוקר האסלאם הבריטי אלפרד גיום שמסגד אל־אקצה המוזכר בקוראן כיעד המסע הלילי של מוחמד היה ממוקם באל־ג'ועראנה, ולא בירושלים. בשנים האחרונות תמכו בתפיסתו חוקרים נוספים, ובהם גם אנשי דת מוסלמים. לטענתם, שושלת בית אומיה שמשלה בארץ הקודש במאה השביעית לספירה עומדת מאחורי הקישור בין מסגד אל־אקצה לירושלים, שכן ביקשה להתחרות בחשיבותה הדתית של מכה שנשלטה אז בידי יריבם, עבדאללה אבן א־זובייר.
בסתיו 2020 פרסם עו"ד אוסמה יאמאני הסעודי מאמר בעיתון מקומי ברוח הזו, ועורר זעם רב בקרב מוסלמים בעולם. "ירושלים אינה אל־אקצה", כתב יאמאני, "שכן לא היה לה שם זה במהלך שליחותו של שליח הא־לוהים, מוחמד, יברך אותו הא־ל וינוח בשלום. ירושלים היא עיר ומסגד אל־אקצה הוא מסגד". יאמאני מערער גם על התפיסה שירושלים חשובה לאסלאם, כי במשך 17 חודשים מוחמד התפלל לכיוונה ולא לכיוון מכה, והיא מכונה בשל כך "הקיבלֶה הראשונה", או "כיוון התפילה הראשון". "יש המצדדים בדעה שהכעבה (במכה) היא הקיבלה הראשונה, לא ירושלים", כתב יאמאני. "עבד אל־מלכּ בן מרואן בנה את כיפת הסלע בשנת 691 לספירה. הסיבה לכך היא שאנשים התלוננו על כך שמונעים מהם לבצע את החאג' למכה, כי אבן אל־ז'ובייר דרש הצהרת נאמנות לשלטונו מעולי הרגל. לכן עבד אל־מלכ הורה לאנשיו לקיים את החאג' בירושלים במקום במכה. מסגד אל־אקצה (…) ממוקם בג'ועראנה". כך, יאמאני תולה את זיהוי אל־אקצה בירושלים בצעד שננקט "לטובת אירועים פוליטיים, נושאים ועמדות שאין להם כל קשר לאמונה או לפולחן".
