מערך ההגנה האווירית נמצא בכוננות מיידית 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כדי לתת מענה תוך שניות ספורות לכל איום אווירי על שטח מדינת ישראל. כך אומר היום (ב') גורם צבאי. לדבריו, הכוחות נמצאים בפריסה מלאה בכלל קצוות הארץ ומהווה גורם מרכזי בהתמודדות אל מול האיומים האוויריים המורכבים והמגוונים – מכלי טיס טקטיים ועד רקטות, טילי קרקע-קרקע וטילי שיוט מכלל הזירות. במהלך המלחמה, כלל מערכות הנשק של המערך פעלו ויירטו איומים שונים.
הדברים מגיעים על רקע הירי הגובר של חיזבאללה לעבר ישראל, בדגש על מתקפת הכטב"מים שהתרחשה הבוקר בשמי הצפון. בבתי החולים בצפון דיווחו על לפחות חמישה פצועים באורח קל מפגיעות רסיסים, ושרפות שבו ופרצו ברמת הגולן ובגליל. לפחות 12 התראות של חדירת כלי טיס עוין נשמעו הבוקר והצהריים באזורים שונים בצפון הארץ.
על פי הנתונים שמציג היום גורם בחיל האוויר, 19 אלף רקטות מסוג תלול מסלול שוגרו לישראל במהלך המלחמה, על אף שהחזית הצפונית מתגברת, רובם עדיין מהדרום, אך גם בצפון המספרים עולים.
עוד עולה מהנתונים כי למעלה מ-150 כטב"מים יורטו על ידי לוחמי ההגנה האווירית מהקרקע בלבד, כשמהאוויר יורטו עוד על ידי מטוסי חיל האוויר. נציין כי בצה"ל לא התייחסו למספר הכטב"מים הכולל ששוגרו מלבנון וממדינות נוספות בהן פועלות מיליציות איראניות, כמו עיראק ותימן, מאז פרוץ המלחמה.
כל מערכות הנשק של מערך ההגנה האווירית פעלו במהלך המלחמה: מפטריוט וחץ ועד כיפת ברזל וקלע דוד.
האיום הגדול ביותר: הכטב"מים
בדומה למבצע "מוקד" שפתח את מלחמת ששת הימים, ובו חיל האוויר הישראלי תקף את שדות התעופה ובסיסי המטוסים של צבאות ערב, מתחילת המלחמה הנוכחית בחיזבאללה עושים מאמצים רבים כדי לפגוע ביכולות התצפית וההגנה האווירית של ישראל. במערך ההגנה האווירית עושים כל דבר כדי למנוע את זה: ניידות של הכוחות, הגנות שונות וטקטיקות למול חוליות חיזבאללה שמשגרות את טילי הנ"ט, הרקטות וכטב"מי הנפץ. בכל תזוזה של כוחות בצפון משוחחים הגורמים השונים עם פיקוד צפון כדי לוודא שאין איום נ"ט, מאחר שמדובר בנכס אסטרטגי. כמו כן, היו נפילות ופגיעות בסמוך לאתרי ההגנה האווירית הפזורים.
הכטב"מים הם אחד האתגרים הגדולים ביותר של ישראל בתקופה האחרונה. חיזבאללה, מנתח את השטח בצד הישראלי ויודע באילו נתיבים כדאי לו לחדור ובגובה נמוך, כך שהמכ"מים של צה"ל לא יזהו את כטב"מי הנפץ, בדומה לאירוע בחורפיש בו נהרג רפאל קאודרס ז"ל.
על אף הביקורות הרבות, בחיל האוויר נערכים כבר עשור לאיום הכטב"מים, וגם למדו מצבא אוקראינה את דרכי ההתמודדות שלהם במלחמה המתנהלת שם מאז 2022. אך יחד עם זאת, שום צבא בעולם לא מצא פתרון קסם לאיום הזה, אפשר לצמצם אותו אך לא להעלים, כשמאז תחילת המלחמה הצליחו לשפר באופן יחסי את המענה. אם בעבר האימרה בחיל האוויר הייתה "חודר-יופל", מאחר שהאיום היה מטוסי מיג סורים, היום הסיסמה הנפוצה היא "ללא פגיעה אפקטיבית בשטחנו". נכון לעכשיו יש פגיעות כאלה, ויש נפגעים ונזק.
"הגנה על ההגנה": כך נערכים בצה"ל למלחמה אינטנסיבית בצפון
להגנ"א יש אתגרים רבים, חלקם, כמו כוח האדם והפיקוד הזוטר, הוא עניין רוחבי שמשותף לכל הצבא, וכך גם ההבנה שצה"ל לא הכין עצמו למלחמה כל כך ארוכה בעצימות כזאת. יחד עם זאת, אומרים במערך ההגנה האווירית כי אצלם המוטיבציה היא הגבוהה ביותר, זאת על פי מבדקים של מערך מדעי ההתנהגות.
בנוסף, במהלך החודש האחרון נפתח גדוד חדש במערך, גדוד 139. הגדוד יפעיל את מערכת "כיפת ברזל". הקמת הגדוד תאפשר הגדלת הערכות הסוללות ומעטפת הגנה רחבה, ומספר המתגייסים למערך עלה בכ-50 אחוזים בגיוסים האחרונים.
אתגר נוסף הוא הבעייתיות באימונים בתקופה כזאת. כלל מערכות ההגנה האווירית נמצאות בהפעלה מקסימלית וכרגע אין יכולת להיות בכוננות להפעלה תוך שניות ספורות ובמקביל להתאמן ולעלות את הכשירות לתרחישים נוספים שיגיעו.
בצה"ל גם מזכירים כי שלושה לוחמי מערך ההגנה האווירית נפלו ביום הראשון למלחמה כשהיו בדרכם לסוללת כיפת ברזל, קצינה נוספת שהייתה בשירות מילואים פעיל נפטרה ממחלה תוך כדי המלחמה.
בהיערכויות ההולכות וגוברות שמקיימים בצה"ל למלחמת לבנון השלישית, מבינים היטב כי צפויות פגיעות במערך ההגנה האווירית, אך מדגישים בפני החיילים כי החלק החשוב הוא להתאושש במהירות. במלחמה עם חיזבאללה שנראה כי מתקרבת אלינו במהירות, מעריכים בצה"ל כי יגיעו נחילי כטב"מים מלבנון, סוריה ואיראן.
כלקח מהשבעה באוקטובר, בחיל האוויר חושבים על תרחיש של "בקאי", הטרקטורון המעופף שסייע לפלישת מחבלי חמאס לישראל.
