ערב חג מתן תורה הוא הזדמנות טובה לבחון את מצב לימוד התנ"ך במערכת החינוך בישראל. התמונות המחויכות מחידון התנ"ך העולמי לנוער, המתקיים מדי שנה ביום העצמאות, אינן שיקוף מהימן לנעשה בשטח.
למעשה, מחקר חדש מגלה כי בפרספקטיבה של עשרות שנים ניתן לראות כיצד מערכת החינוך הישראלית זונחת יותר ויותר את הוראת התנ"ך בבתי הספר. במקביל למחקר, ארגון מאירים ערך סקר שטח שהעלה כי החל משנת 2020 בעקבות שינויים המתבצעים במערכת החינוך הממלכתית, לימוד התנ"ך צומצם בכ־40 אחוז היקף החומר.
המחקר שערך יאיר קליינבאום, דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, במסגרת מכון המחקר יכין. חושף את השינויים המשמעותיים שחלו בהוראת התנ"ך, המשנה והתלמוד במערכת החינוך הישראלית מאז שנת 1937 ועד 2018, שזו הפעם האחרונה בה נקבעה תוכנית בתנ"ך.
המחקר מתמקד בניתוח כמותי והשוואתי של שעות הלימוד ותוכניות הלימודים בתחום זה, במטרה להבין את המגמות המרכזיות שהשפיעו על הוראת המקצועות היהודים במערכת החינוך הממלכתית.
על פי הנתונים, במהלך השנים באופן עקבי הופחתה כמות החומרים הנלמדים וצומצמו מספר שעות הלימוד המוקדשות לתנ"ך בצורה דרסטית, מה שהוביל להידרדרות במעמדו של המקצוע בקרב התלמידים. מהמחקר עולה כי מערכת החינוך לא מצליחה במשימת שימור והעמקת הוראת התנ"ך בבתי הספר, וכי נדרשים שינויים משמעותיים כדי לשקם את מעמד המקצוע.
המחקר החדש של יאיר קליינבאום מציג תמונה מקיפה ומעמיקה של השינויים שחלו בהוראת התנ"ך במערכת החינוך הישראלית במשך יותר משמונים שנה. המחקר מציין כי במהלך תקופת היישוב ועד שנות ה-70, הוראת התנ"ך הייתה חלק מרכזי במערכת החינוך הישראלית. לתנ"ך הוקדשו שעות לימוד רבות והוא היה חלק משמעותי מהחינוך ההומניסטי-לשוני של תלמידי היישוב. לפי המחקר, בשנים אלו הוקדשו לתנ"ך יותר שעות מכל מקצוע אחר, מלבד אנגלית ומתמטיקה.
מאז שנות ה-70 חלה ירידה משמעותית בהיקף שעות הלימוד המוקדשות לתנ"ך. המחקר מציין כי השינויים במדיניות החינוכית בישראל, כמו יישום מסקנות ועדת שנהר ב-1996, השפיעו על הוראת התנ"ך בבתי הספר. ועדת שנהר, שחרתה על דגלה ללמד את היהדות כתרבות, ביקשה להפוך את בתי הספר הכלליים למוקדים לפיתוח תרבותי יהודי-ישראלי, תוך ביקורת וחידוש. עם זאת, המחקר מציין כי השינויים הללו לא תמיד סייעו להאהיב את המקרא על התלמידים.
אל נתוני המחקר ההיסטורי מצטרף סקר שטח שערכו בארגון מאירים על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות", בניהולו של פרופ' יצחק כץ, בו סקרו מדגם מייצג של 500 מורים בחינוך הממלכתי ו־500 הורים לילדים הלומדים בחינוך הממלכתי. הסקר ביקש לבדוק את עמדות והעדפות ההורים והמורים ביחס לחינוך בנושאים של מורשת העם היהודי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מתוצאות הסקר עולה שכ־80% מהמורים חושבים שתוכנית הלימודים הקיימת כיום במערכת החינוך כלל אינה נותנת מענה בנושאי מורשת העם היהודי. עוד עולה מנתוני הסקר כי 80% מההורים חושבים שבעקבות אירועי המלחמה וה־7.10 יש צורך להכיר וללמוד יותר על מורשת העם היהודי.
"מדינת ישראל ניצבת היום בפני אחת מהשעות הגורליות ביותר בתולדותיה ואם יש שעה שנדרשת זעקה להשבת הכבוד ללימודי התנ"ך, הרי שהיא הגיעה. מה שקורה בשנים האחרונות הוא לעג למורשת ולעבר שלנו – התלמידים שלנו לומדים תנ"ך אבל הוא ריק", אומרת דורית יצחק, מנכ"ל ארגון מאירים ומסבירה כי משנת 2020 היקף החומר הנלמד בתנ"ך צומצם בכ־40% ובחלק מבתי הספר נותר רק כ־25% מהיקף החומר המקורי. בנוסף, מבדיקת הארגון מתברר כי ישנן כיתות בבתי ספר שונים ברחבי הארץ שבהן כלל לא נלמד המקצוע.
"ממש לפני שחבית הפילוג והקיטוב עמדה להתפוצץ לנו בפנים, מצאנו את עצמנו בתוך אירוע נוראי בתולדותינו שהזכיר לנו שכולנו שבט אחים ואחיות, בעלי עבר ועתיד משותפים. שותפי גורל אנחנו, ואם לא נכיר בעברנו ונאחוז במושכות עתידנו תאבד דרכנו. ההיסטוריה והתרבות היהודית נשענות על התנ"ך, המסמך המגדיר את זהותנו הלאומית והרוחנית. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל מדגישה את חשיבות התנ"ך כבסיס לקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל וכמקור לערכים הומניים אוניברסליים", מוסיפה יצחק.
