בארגון הטרור חמאס מבינים היטב כי האווירה הבינלאומית, ויש להודות – גם הפנימית הישראלית כבר נעה לאותו כיוון – עומדת כעת בנקודה לפיה כל דחייה שלהם את הצעת העסקה, נענית בסופו של דבר בהצעה טובה יותר עבורם.
לאחר שבמסיבת עיתונאים קצרה שקיים ערב חג השבועות בתל-אביב אישר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי ראש ממשלת ישראל נתניהו ישיב בחיוב לעסקה, אתמול בקטאר, לכאורה אמור היה בלינקן לפרט מה יארע בשל דחיית חמאס את ההצעה. או לכל הפחות, בשל העובדה כי ארגון הטרור הציב בתגובה להצעה האחרונה, תנאים חדשים שלא הציב קודם מעולם.
אבל שום איום כלפי ארגון הטרור לא נשמע שם. שום אצבע מורה לא הונפה מולו. שום הודעה כי אם ימשיך בסרבנותו, ימים קשים מצפים לו. אפילו להיפך.
כך, סיכם בלינקן את המציאות כרגע: "על השולחן עמדה עסקה שהייתה כמעט זהה להצעה שהציע חמאס ב-6 במאי, עסקה שכל העולם עמד מאחוריה, עסקה שישראל קיבלה, וחמאס יכול היה לענות במילה אחת: כן. במקום זאת, חמאס המתין כמעט שבועיים ואז הציע שינויים נוספים, שחלקם חורגים מהעמדות שנקט בעבר וקיבל. כתוצאה מכך, תימשך המלחמה שבה פתח חמאס ב-7 באוקטובר, עם ההתקפה הברברית שלו על ישראל ועל אזרחים ישראלים. עוד אנשים יסבלו. יותר פלסטינים יסבלו; יותר ישראלים יסבלו", תיאר מזכיר המדינה בתוגה.
האם העובדה כי ישראלים או פלסטינים ימשיכו לסבול, תשפיע על חמאס להתקדם לקראת עסקה? התנאים המחודשים של ארגון הטרור, כוללים בין היתר דרישה כי ישראל תפסיק את האש ותסיג את כוחותיה מריכוזי אוכלוסייה כבר ביום הראשון להסכם, ותבצע נסיגה מלאה מרצועת עזה בתוך שבוע. תנאים שמטרתם להעמיק את תמונת הניצחון שלו. תנאים שמעידים על עמדה של העזה. שום סבל אנושי, לא מהווה שיקול.
בלינקן הוסיף בדבריו אתמול, כי ארה"ב מתעתדת בימים הקרובים להמשיך ללחוץ כדי להגיע לעסקה. וכן, כי בנוסף להפסקת אש, יש לדון בתכניות ל"יום שאחרי". "במשך חודשים אנחנו עובדים עם שותפים בכל האזור על תכנית כזו. בשבועות הקרובים נעלה הצעות למרכיבים מרכזיים, כולל רעיונות קונקרטיים כיצד לנהל ממשל, אבטחה, שיקום. תכנית זו היא המפתח להפיכת הפסקת האש לסיום מתמשך לסכסוך, אך גם הפיכת סיום המלחמה לשלום צודק ובר קיימא, ושימוש בשלום הזה כבסיס לבניית אזור משגשג יותר", הפריח בלינקן תקווה לחלל.
כמעט מיותר לציין, שגם בהבטחה הזו אין דבר שמאיים על חמאס, מעודד אותו לקבל עסקה. יציבות אזורית היא אנטי תזה לשאיפותיו. ההתקרבות להסכם בין ישראל לסעודיה, הייתה אחד הגורמים שדחף אותו מלכתחילה לצאת למתקפה הברברית.
"אני לא יכול לדבר בשם חמאס או לענות עבור חמאס, ובסופו של דבר, אולי זו לא הדרך שחמאס רוצה ללכת בה, אבל חמאס לא יכול ולא יורשה להחליט על העתיד של האזור הזה ואנשיו", סיים בלינקן אתמול.
לו וושינגטון הייתה רוצה לסיים את הסבל הכרוך במלחמה, לו אכן הייתה נחושה שלא לתת לחמאס לעצב את עתיד האזור, צריכה הייתה הדחייה של חמאס להתקבל באיום כי הלחץ הצבאי מולו יתחזק. כי המתקפות מולו רק יגברו. כל עוד זה לא מתרחש, יודעים בארגון הטרור, אין להם סיבה למהר.
