חבר הכנסת רם בן ברק (יש עתיד) טען בריאיון נרחב לפודקאסט "על המשמעות", כי המערכה הצבאית מול חמאס בעזה, על אף היותה "צודקת ב-100%", אינה צריכה להוות יעד בפני עצמו. לדבריו, המלחמה ברצועה היא רק "קרב אחד במערכה כוללת, שהיעד הסופי שלה צריך להיות פגיעה בראש הנחש – המשטר האיראני".
"אתה לא יכול להתייחס לעזה בלי לחשוב על לבנון, אתה לא יכול לחשוב על לבנון בלי לדבר על איראן, ואתה לא יכול לדבר על איראן בלי לדבר על השלוחים שלה בתימן, בסוריה ובעיראק", אמר בן ברק, שכיהן בעבר בתפקידי מודיעין בכירים במוסד. הוא הוסיף כי ללא התמיכה האיראנית, "אין כמעט זכות קיום לאף אחד מהאויבים שלנו", שכן איראן "מחמשת את חיזבאללה, את חמאס, את החות'ים, את המיליציות בעיראק ובסוריה, בכסף ובנשק".
בן ברק הציע במהלך הריאיון לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח למול האיום האיראני, דרך הקמת "קואליציה אזורית" שתורכב מישראל, ארצות הברית, ערב הסעודית, מדינות המפרץ הפרסי, מצרים וירדן. בהקשר זה, חשף כי נפגש באחרונה עם נציגים אמריקאים בכירים, שהציגו בפניו רעיון דומה למהלך מדיני מקיף נגד השפעתה של טהראן, שאחת ממטרותיו תהיה "החלפת שלטון חמאס ברצועת עזה".
עם זאת, הדגיש בן ברק, כי היוזמה המדוברת "אינה צפויה להתממש ביום אחד", וכי בסופו של דבר היא תהיה כרוכה גם בהקמת "מדינה פלסטינית". בהקשר זה אמר חבר הכנסת – שהגדיר את עצמו כ"שמאל ביטחוני" – כי הוא עצמו "לא יאפשר מדינה פלסטינית שאנחנו לא יודעים לשמור עליה. אם אנחנו נרצה ונגדיר את הגבולות שלה כמו שצריך, ככה שנוכל לפקח על הנעשה בתוכה, זה משהו שאפשר לדבר עליו".
בן ברק סבור כי רעיון כזה אכן אפשרי, חרף הטענות כי במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל אף גורם פלסטיני שהיה בשלטון לא היה מוכן להכיר בזכותה של ישראל להתקיים, ופעם אחר פעם הגורמים העומדים בראשות הגופים המופקדים על ניהול הרש"פ מעודדים ותומכים בטרור כספית ואידאולוגית.
עוד עלה בראיון הצורך בהשבת אזרחים וחיילים ישראלים המוחזקים בידי חמאס. בן ברק טען כי החזרתם הביתה חייבת להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי, מאחר שלדבריו, מדינת ישראל "כשלה בלשמור עליהם". "מדובר לא בחיילים בשדה הקרב שנלחמו ונפלו בשבי, אלא באנשים שנלקחו מהמיטות שלהם בעוד הם נותנים אמון במדינה שתגן עליהם", הדגיש.
בהתאם לכך, אמר בן ברק, שעל ישראל לפעול להחזרת החטופים "גם במחיר של הפסקת הלחימה הנוכחית, ותוך התכוננות לצעדים הבאים שיש לנקוט" – בראש ובראשונה ריכוז המאמץ מול איראן. "בלי החטופים לא יהיה לנו ניצחון", הצהיר חבר הכנסת, והוסיף כי "הנזק שהפקרתם תגרום למורל ולחוסן של החברה הישראלית יהיה פי 100 מהשחרור של אלף מחבלים תמורתם".
"מדינת חוק חייבת לאכוף את הדין על כולם"
בן ברק באמירה מפתיעה טוען כי למרות מחלוקת אידיאולוגית עם אנשי הימין, אין לו בעיה עם רוב אנשי ההתיישבות ולמרות שלדעתו מפעל הההתנחלויות הוא טעות, הרוב המוחלט של התושבים 'הם אנשים ראויים'. לטענתו, קיימת קבוצה קטנה של אנשים אלימים בקרב ההתיישבות שהיא הבעיה. "קיימת בעיה עם אותו קומץ, ואכן מדובר בקומץ של איזה 200 אנשים, שגורמים נזק אדיר להתיישבות, למדינת ישראל בכלל, וגם מלבים את השטח", אמר. לטענתו, רשויות אכיפת החוק נמנעות מלטפל בעברייני "תג מחיר" ובפעילי ימין קיצוני אחרים, "משום שהן מקבלות איזושהי הוראה מגבוה". לטענתו חוסר טיפול בתופעות אלו הוא חלק מאובדן המשילות של המדינה.
יחד עם זאת, הוא קובע כי מדינה השואפת להיות מדינת חוק "צריכה לדאוג שלא תהיה בנייה בלתי חוקית פלסטינית, בדיוק כפי שהיא צריכה לדאוג שלא תהיה בנייה יהודית בלתי חוקית". בן ברק מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה שלא אוכפת את החוק אל מול התופעות הללו, וטוען כי בזמן ממשלת השינוי נעשו שינויים בתחום זה אך השינויים נמצאים ברגרסיה תחת הממשלה הנוכחית.
חבר הכנסת עמד בריאיון גם על הצורך בבחינה מחודשת של מודל הגיוס הנהוג בישראל, בייחוד על רקע הדיון הנוכחי בכנסת סביב "חוק הגיוס". בן ברק הציע לגבש נוסחה מעודכנת שלפיה כל הצעירים במדינה – למעט אחוז קטן של "עילויים" מתוך כל ישיבה – יחויבו להתגייס לשירות צבאי מלא.
במקביל, הוא הציע גם לקצר במידת מה את תקופת השירות הבסיסית של חיילים שאינם משרתים בתפקידים קרביים, אך בה בעת להעניק תמריצים – בדמות שכר גבוה יותר והטבות נוספות – לחיילים שיחליטו להישאר בצבא תקופה ארוכה יותר, למשל 3 שנים במקום שנתיים. "אני מאוד תומך במודל הזה", אמר בן ברק.
עוד טען חבר הכנסת כי במצב הדברים הנוכחי קיים "חוסר שוויון משווע בין הקרביים ללוחמים, ובין החיילים בעורף לבין אלה שעובדים קשה בתנאים לא קלים". הוא הוסיף: "אני חושב שבכל מקום שבו אפשר לספק לחיילים מיטה חמה ותנאים נוחים יותר זה מה שצריך לעשות. אבל יחד עם זאת, לאנשים שלנו בחזית מגיע הרבה יותר – וחשוב שהמערכת תדע להכיר בכך".
