על רקע המלחמה באוקראינה, שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס הציג אתמול (ד') הצעה חדשה להחייאת גיוס חובה, יותר מעשור לאחר שהמדינה ביטלה את השירות הלאומי. ההחלטה התקבלה בזמן שיותר ויותר מדינות אירופיות שוקלות להחזיר בצורה כזו או אחרת חוקי גיוס חובה בתגובה לתוקפנות הרוסית.
מדובר בדרך נוספת שבה המדינה האירופית מאמצת סדרי עדיפויות חדשים במדיניות צבאית ובינלאומית. "אנחנו צריכים להיות מוכנים באמת להרתיע תקיפה", אמר פיסטוריוס לכתבים.
במסגרת התוכנית של פיסטוריוס ל"שירות צבאי סלקטיבי", כל בני ה-18 בגרמניה יקבל שאלון שיאמוד את התעניינותם בצבא, המכונה הבונדסווהר. מילוי השאלון יהיה חובה עבור כ-400 אלף גברים צעירים מדי שנה, אך רשות לנשים – בהתאם לחוקת גרמניה. פיסטוריוס הוסיף שלכל מי שימלא את השאלון תהיה הזכות החוקית להתנגד לגיוס מסיבות מצפון.
לדבריו, כ-100 אלף גברים צפויים לגלות עניין בכל שנה. בדומה למה שמכונה "המודל הסקנדינבי" של שוודיה ונורבגיה, בין 40 ל-50 אלף צעירים יוזמנו בשלב הזה לתהליך מיון. כ-5,000 מהמועמדים המתאימים ביותר יוזמנו לשישה חודשי שירות צבאי – עם אפשרות הארכה של עד 17 חודשים. כל זה בנוסף ל-10,000 המתנדבים שנרשמים כיום מדי שנה. "אנחנו רוצים את הטוב ביותר ואת המוטיבציה הכי טובה", אמר פיסטוריוס.
המטרה של משרד ההגנה היא להגדיל את הצבא לכוח של 203 אלף חיילים עד שנת 2031 וליצור גוף של עד 260 אלף חיילי מילואים. בגרמניה יש כיום כ-18 אלף חיילים ו-60 אלף חיילי מילואים בלבד.
בשיא המלחמה הקרה, מול העוצמה המשולבת של מדינות ברית ורשה במזרח אירופה, למערב גרמניה היה צבא של 400 אלף איש והיא הוציאה כ-4 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי שלה על הגנה – כפול מיעד ההוצאות הנוכחי של נאט"ו. כל הצעירים גויסו בגיל 18, ומי שלא רצה לשרת בצבא היה חייב להתייצב לשירות אזרחי, כמו עבודה בבית אבות. עד שנת 2011 תקופת שירות החובה הגיעה לשישה חודשים בלבד, לעומת 18 חודשים בשנות השישים.
כאשר מספר גדל והולך של צעירים בחרו בשירות אזרחי וצרכי הצוות הצבאי הצטמצמו באופן דרסטי, הקנצלרית אנגלה מרקל סיימה את שירות החובה הלאומי ב-2011 – מהלך שפיסטוריוס כינה "טעות".
ההצעה של פיסטוריוס הייתה רק הצעד הראשון. ויכוח טעון על השירות הצבאי בגרמניה צפוי בחודשים הקרובים, והוא עשוי להפוך לסוגיית מפתח בבחירות בסתיו הבא. כל הצעה לשירות צבאי תצטרך לעבור בפרלמנט.
קואליציית השמאל-מרכז ששולטת כיום בגרמניה, שכוללת את הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והדמוקרטים החופשיים, טרם הגיעה להסכמה על הצעת חוק מסודרת ופיסטוריוס עוד לא זכה לגיבוי מלא של הקנצלר אולף שולץ, שתיאר את המחסור בחיילים בבונדסווהר כ"משימה שניתנת לניהול". בנאום בשטוקהולם במאי אמר שולץ שחזרה לגיוס המוני "לא תעבוד יותר".
למרות זאת, הצעתו של שר ההגנה עוררה תגובה חיובית יחסית מצד השותפים בקואליציה. "המצב הביטחוני באירופה השתנה מהותית", אמר מנהיג מפלגת הירוקים, אומיד נורפור, לסוכנות העיתונות הגרמנית. "לכן עלינו להבטיח שהכוחות המזוינים שלנו מוכנים היטב. בנוסף לציוד טוב, זה תקף גם לנושא כוח האדם".
סקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שכמעט שני-שלישים מהגרמנים תומכים בהחזרת השירות הצבאי, שהוא חלק משינוי רחב הרבה יותר במדיניות החוץ וההגנה הגרמנית שהחלה ימים ספורים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, שאותה תיאר שולץ כ"צייטנוונדה" או נקודת מפנה.
אנדריאה גאוריך, חוקרת מדיניות ביטחון ומרצה באוניברסיטת גיסן, הזהירה שהשירות הצבאי הוא רק חלק מהאתגר המשולב של תגובה לאיום מרוסיה. "שירות צבאי יכול להיות רק חלק קטן מהפאזל בתשובה לסיכון הביטחוני החדש הזה", אמרה והצביעה על אתגרים אחרים כולל אבטחת סייבר, מאבק בדיסאינפורמציה ושליחת נשק נוסף לאוקראינה.
לאחר שנים שבהן הצבא היה מושא ללעג בשל מחסור מפורסם במשאבים כולל טנקים, תחמושת ואפילו תחתונים תרמיים, פיסטוריוס התחייב לשנות את המצב מהיסוד ולשפר את יכולתו של הצבא בהגנה טריטוריאלית בעזרת קרן מיוחדת של 108 מיליארד דולר, שככל הנראה תממן את השינויים עד 2028. שר ההגנה אמר שוב ושוב שגרמניה חייבת להיות "מוכנה למלחמה" עד 2029.
המימון לגיוס חיילים חדשים, לפני המימון לשיכון, ההאכלה וההכשרה שלהם, יהיה אתגר עצום. אווה הגל, מחוקקת סוציאל-דמוקרטים והמתאמת הפרלמנטרית לכוחות המזוינים, העריכה שיידרשו 54 מיליארד דולר במיזמי בנייה כדי לחדש את הצריפים ולשפר את השירות בצבא כך שיהיה מושך – הן לחיילים החדשים והן לחיילים הישנים. התשתיות הצבאיות של צבא גרמניה מהעשורים הקודמים פשוט לא קיימות יותר. "יש להשיג זאת מבלי להחליש בו-זמנית את הבונדסווהר בדרכים אחרות", אמר גאוריץ'.
גרמניה אינה המדינה האירופית היחידה ששוקלת את החזרת השירות. ברחבי היבשת, יותר מ-10 מדינות, כולל אוסטריה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, יוון, לטביה, ליטא, נורבגיה, שוודיה ואוקראינה – מפעילות כיום שירות חובה בצורות שונות. בתום המלחמה הקרה הפך היעדר איום צבאי ישיר לטיעון פופולרי למעבר מגיוס לשירות צבאי התנדבותי.
בבריטניה, שם בוטל השירות הלאומי ב-1960, ראש הממשלה רישי סונק מתכנן להציג צורה חדשה שלו אם המפלגה השמרנית תישאר ברחוב דאונינג 10 לאחר הבחירות ב-4 ביולי. לפי התוכנית של סונאק, ילדים בני 18 יבחרו בין תקופה של שנה בצבא או השמה בהתנדבות לסוף שבוע אחד בחודש. ממשלת הולנד שוקלת גם היא שירות חובה כדי למלא את המחסור של 9,000 חיילים בצבא הסדיר.
החל משנת 2026 דנמרק מתכננת להרחיב את הגיוס הצבאי שלה לנשים ולהאריך את שירות הגיוס שלה מארבעה ל-11 חודשים. ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן אמרה שהממשלה שואפת להשיג "שוויון מלא בין המינים". לנשים כבר מותר להתנדב, ובשנה שעברה הן היוו רבע מ-4,700 הדנים שביצעו שירות צבאי.
לאחר הסיפוח הרוסי של קרים לפני עשור, אוקראינה וליטא גם החזירו שירות לאומי חובה לגברים בגילאי 18 עד 26. על פי מחקר השוואתי מ-2022 על השירות הלאומי האירופי, כ-90 אחוז מהמתגייסים בליטא נרשמים מרצון, אך הצבא מסתמך ברשימות גיוס שנוצרו באופן אקראי כדי לבחור את החיילים הנותרים. לטביה גם חזרה לשירות צבאי לאומי חובה בשנה שעברה.
