ישיבת ההסדר שעלבים איבדה באסון פיצוץ הנגמ"ש ההנדסי ברפיח שלושה מתלמידי שיעור ג': סמל יקיר יעקב לוי, סמל שלום מנחם וסמל אליהו משה צימבליסט, לוחמים בחיל ההנדסה, תלמידי שיעור ג' בישיבת ההסדר שעלבים שנפלו במלחמת המצווה, בחייהם ובמותם לא נפרדו.
באיגוד ישיבות ההסדר, ראשי הישיבות, הרבנים והתלמידים, ביקשו לחבק את המשפחות השכולות, את רבני ישיבת שעלבים, תלמידיה ובוגריה "ומתפללים לניצחון מוחץ של חיילינו הגיבורים על אויבינו השפלים והאכזריים".
ראש ישיבת ההסדר שעלבים, הרב מיכאל ימר, ספד לשלושת תלמידיו שנפלו: "יש משהו משותף לשלושת הנופלים יחדיו והוא להיטיב גם לה' וגם לסובבים אותם. הלב הרחב והרצון להיטיב עם כל אחד ואחד מבלי לשים לב לעצמם. כשדיברתי עם כל אחד מהם לאחרונה הם אמרו לי כי הם לא חשובים כלל אלא הנתינה לכלל ישראל. שלושתם עסקו בנתינה אינסופית ורצון להתקדם בעבודת ה' בנתינה לשני. הם היו אנשי חסד, אנשים רגישים שמבינים את השני, אנשי כלל. היו אנשי כלל בשני מובנים: בלחימה בעזה למען כלל האומה ואנשי כלל בשגרה היומיומית בעזרה ובנתינה לאחר, איש לרעהו".
הרב זכריה רבינוביץ', הר"מ של הנופלים בישיבה ספד לתלמידיו. "יקיר לוי היה אדם מאוד מאיר, חברותי ונעים הליכות. יקיר היה חריף מאוד, חד כתער. בפעם האחרונה שהוא בא לביקור בישיבה, יקיר ישב איתי ללימוד בעיון עם אור בעיניים, היו לו עיניים בורקות. הוא היה נחוש מאוד לנצח ולא לראות שחורות, להיות בראש מורם ולתת את כל כולו".
על תלמידו שלום מנחם ז"ל אמר הרב רבינוביץ' כי "הוא אהב את עבודת ה', הוא ידע את שזו האמת ואהב את הישיבה והסביבה שלו. הוא תמיד היה קשור לעזרה ולקידום העניינים בישיבה. הוא עשה הכל בטבעיות, בלבביות, בפשטות מאוד גדולה. הוא היה פשוט חמד, מאיר פנים ומחייך. כשחזר מעזה הוא היה נחוש ועם רוח של גבורה".
על אליהו צימבליסט אמר: "אליהו היה מסור לכלל. היו לו ידיים של זהב והיה תמיד מוכן לסייע ולעזור. מעולם לא החזיק טובה לעצמו, עשה הכל בפשטות ובענווה. אהב את הישיבה ושמח בה. הוא תמיד היה עם ראש מורם והאמין בצדקת הדרך. חתר לניצחון בכל כוחו ועד לרגע האחרון".
