נשיא רוסיה ולדימיר פוטין דרש שלשום (ו') שאוקראינה תוותר על ארבעה מחוזות דרום-מזרחיים שכוחותיו כבשו חלקית ותוותר על תוכניותיה להצטרף לנאט"ו כתנאים להפסקה "מיידית" של הלחימה לקראת משא ומתן לסיום המלחמה. הדרישות של פוטין פירושן כניעה של אוקראינה ואובדן של יותר מחמישית משטחה הריבוני – כולל מחוז קרים, שאותו סיפחה רוסיה באופן לא חוקי בעקבות פלישתה בשנת 2014.
נראה שדבריו של המנהיג הרוסי נועדו להקדים ועידת שלום בינלאומית שאורגנה על ידי אוקראינה בשווייץ וצפויה להסתיים הלילה. הנשיא וולודימיר זלנסקי צפוי לחזור על קריאתו לנסיגה מוחלטת של הכוחות הרוסיים ולסיום הכיבוש הבלתי חוקי של אוקראינה.
"היום אנחנו מציעים עוד הצעת שלום קונקרטית ואמיתית", אמר פוטין, ופנה לדיפלומטים הבכירים של רוסיה במפגש משודר. "אם קייב ובירות המערב יסרבו לה, כמו לקודמות, אז בסופו של דבר המשך שפיכות הדמים יהיה באחריותם הפוליטית והמוסרית".
זלנסקי הצהיר שוב ושוב שאוקראינה לא תוותר על שטח ריבוני, ובדברים שנשא שלשום בפתח ועידת שווייץ, הוא דחה על הסף את הצעתו של פוטין ככזו ש"אי אפשר לסמוך עליה". "הוא לא יפסיק", אמר זלנסקי על פוטין, והקביל את התנהגותו של המנהיג הרוסי לזו של היטלר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. "זה בדיוק מה שהיטלר עשה", הוסיף. "זו הסיבה שאנחנו לא יכולים לסמוך על המסרים האלה".
הדרישות הרחבות יותר של המנהיג הרוסי כללו חיזוק "מעמדה הניטרלי, הלא-מזוהה, הלא-גרעיני" של אוקראינה והסרת כל העיצומים המערביים נגד רוסיה. פוטין גם הכפיל הדגיש את דרישותיו מתחילת המלחמה ל"דה-נאציפיקציה ופירוז" של אוקראינה, מטרות שהשתמש בהן כתירוצים לפלישה בפברואר 2022, ובעצם מאותתות שהעסקה שהוא מציע בעצם דורשת כניעה ללא תנאי.
פוטין פרסם שוב ושוב את טענת הכזב שרוסיה נלחמת כדי להדיח את הנאצים מאוקראינה ושרוסיה נאלצה לפלוש אל שכנתה משום שהיא נתונה לאיום מצד מעצמות נאט"ו. הדרישות של פוטין הגיעו יום לאחר שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, במסיבת עיתונאים עם זלנסקי בפסגת ה-G7 באיטליה, אמר שארצו מחויבת לתמוך באוקראינה.
"עשינו שלושה צעדים גדולים ב-G7 שמראים לפוטין שהוא לא יכול למרוח אותנו", אמר ביידן לכתבים בכפר הנופש שבו התקיימה הפסגה. "אי אפשר לפלג בינינו. ואנחנו נהיה עם אוקראינה עד שהם ינצחו במלחמה הזו".
אך כאות לנחישותה של רוסיה בעצמה להילחם עד הניצחון, באירוע טלוויזיוני שקיים פוטין עם חיילים מעוטרים ביום שישי הוא הודיע שכמעט 700 אלף חיילים רוסים פועלים באזור המלחמה באוקראינה – יותר מפי שלושה מכוח הפלישה בפברואר 2022.
בתגובה לדרישות הרוסיות, מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר בבריסל שפוטין מנסה להגשים מטרות שהן מעבר ליכולות של צבאו: "זוהי הצעה שמשמעותה המעשית היא השגת כל המטרות הצבאיות של רוסיה, בציפייה שהאוקראינים יוותרו על יותר שטחים ממה שהרוסים הצליחו לכבוש עד כה", אמר סטולטנברג בפגישה של שרי ההגנה של הברית. "אז זו לא הצעת שלום. זו הצעה של יותר תוקפנות, יותר כיבוש".
בסקר שנערך לאחרונה נמצא שיותר מ-90 אחוז מהאוקראינים אמרו שהם מאמינים שרוסיה הסכימה למשא ומתן לשלום כדי לתת למוסקבה זמן לתכנן מתקפה נוספת.
אך פוטין מתעקש שרוסיה פתוחה לעסקה. "המהות של ההצעה שלנו היא לא איזושהי הפסקת אש זמנית או הפוגה שהמערב היה רוצה כדי להשיב את האבדות, לחמש מחדש את המשטר בקייב ולהכין אותו למתקפה חדשה", אמר. "אני חוזר, אנחנו לא מדברים על הקפאת הסכסוך אלא על סיומו".
דבריו של פוטין סימנו אירוע נדיר שבו הוא קבע במפורש תנאים לסיום המלחמה באוקראינה. מאז תחילת הפלישה נראה היה שמטרותיו השתנו באופן דרסטי, במיוחד לאחר שהתברר שמוסקבה העריכה יתר על המידה את יכולתה לבצע מתקפה מהירה והחלטית. ובכל זאת, הדרישות המקסימליסטיות של פוטין משקפות את אמונו במלחמה בעקבות הצלחות בשדה הקרב. בחודשים האחרונים מוסקבה גם שאבה עידוד מסדקים בתמיכה המערבית באוקראינה.
פרשנים טענו שפוטין לא הציע אף פשרה או ויתור מצידה של רוסיה. "זו לא תוכנית שלום אלא סדרה של דרישות מקסימליסטיות המכוונות למערב ולאוקראינה בתמורה לסיום המלחמה", אמרה טטיאנה סטנוביה, מייסדת R. Politik, חברת ייעוץ מדיני רוסית שממוקמת כעת בצרפת. "מוסקבה לא מציעה הנחות; אין מקום לפשרה".
רשימת הדרישות אינה מייצגת שום דבר חדש באמת, שכן פוטין הצהיר בעבר שרוסיה לעולם לא תוותר מרצונה על שטחים שסיפחה במחוזות הכבושים דונייצק, לוהנסק, זפוריז'יה וחרסון. רוסיה מעולם לא הצליחה לכבוש את העיר זפוריז'יה, בירת המחוז בעל אותו השם, וחייליה נאלצו לסגת מהעיר חרסון, בירת מחוז חרסון, בסוף 2022.
אנדריי קולסניקוב, עמית בכיר במרכז רוסיה אירו-אסיה של מכון קרנגי, אמר שפוטין הרג כל סיכוי למשא ומתן על ידי נקיטת עמדת פתיחה מקסימליסטית מדי, אך ייתכן שהוא הצליח לשכנע מדינות חסרות אמון במערב שהוא פתוח לשיחות שלום.
"אולי פוטין הציג את הדרישות האלה כדרך לפתוח במשא ומתן", אמר קולסניקוב. "אבל הוא דרש כל כך הרבה שלמעשה הוא חסם את עצם האפשרות למשא ומתן, אם כי הוא משך את תשומת הלב של הדרום העולמי וסין עם המסר 'אני מציע תוכנית שלום, אבל הם לא מקשיבים לי'".
נאומו של פוטין תוכנן להקדים את ועידת השלום שהתארחה בשווייץ, שמשתתפים בה בכירים מכ-90 מדינות. רוסיה לא הוזמנה, והקרמלין דחה שוב ושוב את האירוע כחסר טעם כתוצאה מכך, אך סטנוביה אמרה שמוסקבה למעשה מודאגת מאובדן קרקע בדעה הבינלאומית: "מוסקבה רואה בוועידת שוויץ פעולה הסלמה נגד רוסיה, מאמץ לבסס עמדה אנטי-רוסית ברחבי העולם, והקרמלין נחוש לסכל זאת".
