המבצע הנועז לחילוץ ארבעת החטופים הישראלים בנוסייראת בשבוע שעבר נשען על מאמץ איסוף מודיעין מאסיבי שבו ארצות הברית הייתה השותפה החשובה ביותר של ישראל, כך חשפו בכירים בשתי המדינות.
לפי גורמי מודיעין בארה"ב ובישראל, מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ארה"ב הגבירה את איסוף המודיעין על הארגון העזתי ושיתפה כמות יוצאת דופן של צילומי כטב"ם ולוויין, יירוטי תקשורת וניתוחי נתונים באמצעות תוכנה מתקדמת, שחלקם הופעלו על ידי בינה מלאכותית. התוצאה היא שותפות מודיעינית בהיקף נדיר, אפילו עבור שתי מדינות שמזה שנים משתפות פעולה בתחומי עניין הדדיים, כולל סיכול טרור ומניעת נשק גרעיני מאיראן.
בראיונות אמרו גורמים ישראלים שהם אסירי תודה על הסיוע האמריקני, שבמקרים מסוימים העניק לישראל יכולות ייחודיות שחסרו לה לפני מתקפת הפתע של חמאס. אבל הם גם הדגישו את כושר הריגול של ישראל בעצמה והתעקשו שלרוב ארה"ב לא נותנת לישראל שום דבר שהיא לא הייתה יכולה להשיג בעצמה. קשה ליישב את העמדה הזו עם הכשלים הברורים של מנגנון הביון הישראלי בזיהוי ובתגובה לסימני האזהרה לפני 7 באוקטובר.
השותפות בין ארה"ב לישראל לעיתים מתוחה. כמה בכירים אמריקניים הביעו תסכול מדרישתה של ישראל ליותר מודיעין, שלדבריהם אינה יודעת שובע ומסתמכת מדי פעם על הנחות פגומות שאולי ארה"ב מעכבת מידע מסוים.
בתדרוך עם כתבים בבית הלבן בחודש שעבר אמר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן שוושינגטון "סיפקה מגוון אינטנסיבי של נכסים, יכולות ומומחיות". בתגובה לדיווח של וושינגטון פוסט מ-11 במאי, אמר סאליבן שהמודיעין "אינו קשור או מותנה בשום דבר אחר. זה לא מוגבל. אנחנו לא עוצרים שום דבר. אנחנו מספקים כל נכס, כל כלי, כל יכולת".
פקידים אחרים, כולל אנשי שמאל בקונגרס, חוששים שהמודיעין שארה"ב מספקת עשוי לפלס את דרכו אל מאגרי הנתונים שבהם משתמשים כוחות הצבא הישראלי לביצוע תקיפות אוויריות או פעולות צבאיות אחרות, וכי אין לוושינגטון אמצעי יעיל לפקח על האופן שבו ישראל משתמש במידע האמריקני.
ממשל ביידן אסר על ישראל להשתמש בכל מודיעין שסופק על ידו כדי לפגוע במחבלי חמאס רגילים בפעולות צבאיות. המודיעין אמור לשמש רק לאיתור חטופים, שמונה מהם בעלי אזרחות אמריקנית, וכן את ההנהגה הבכירה של חמאס – כולל יחיא סינוואר, האדריכל של פיגועי 7 באוקטובר, ומוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. מותם של שלושה מתוך שמונת החטופים האמריקניים כבר נקבע, וגופותיהם עדיין מוחזקות בעזה.
כתבה זו מבוססת על שיחות עם יותר מתריסר בכירים אמריקנים וישראלים בהווה ובעבר. רובם דיברו בעילום שם כדי לדון בפעולות מודיעיניות רגישות.
ארה"ב סיפקה חלק מהמודיעין ששימש לאיתור ובסופו של דבר לחילוץ ארבעת החטופים הישראלים בשבוע שעבר. אולם נראה שהמידע, שכלל תצלומי אוויר, היה משני למה שישראל אספה בעצמה לקראת המבצע.
לפני פיגועי 7 באוקטובר, קהילת המודיעין האמריקנית לא ראתה בחמאס יעד מועדף, אמרו גורמים בהווה ובעבר. זה השתנה כמעט מיד לאחר המתקפה שבה נרצחו למעלה מ-1,200 אזרחים וחיילים ונחטפו עוד 250.
אנשי פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארה"ב (JSOC) החלו לשתף פעולה עם אנשי CIA בתחנת הסוכנות בישראל, כך לפי גורמים אמריקניים. בנוסף, לפי פקיד שמעורה בפרטים, אנשי סוכנות הביון האמריקנית החלו להיפגש עם עמיתיהם בישראל "על בסיס יומי".
מחלקת המדינה גם שלחה שליח מיוחד לענייני החטופים שנפגש בפומבי עם מקבילו הישראלי, גל הירש. גם סוכני FBI פועלים בישראל כדי לחקור את הפגיעה של חמאס באזרחי ארה"ב ומסייעים במאמצי חילוץ החטופים.
בשבועות הראשונים של המלחמה גורמים ישראלים שאחראים על איתור החטופים ברצועת עזה ביקשו מידע ספציפי מארה"ב כדי לעזור לגשר על פערים במידע שהיה זמין להם. לצד המידע שהתבקש, סופקו גם טכנולוגיה, ידע ומומחיות לניתוח כמויות גדולות של דימויים ושילוב תמונות שונות כדי ליצור תמונות מפורטות יותר, כולל בתלת-ממד, של השטח בעזה.
"הם סיפקו לנו יכולות שמעולם לא היו לנו לפני 7 באוקטובר", אמר בכיר ישראלי אחד, שסירב למסור פרטים. אבל בכיר ישראלי שני ציין שארה"ב סיפקה תמונות לוויין מפורטות ביותר שחסרות לישראל.
מגפיים על הקרקע
סאליבן הדגיש שכוחות אמריקניים לא השתתפו במשימה לחילוץ ארבעת בני הערובה. "לא היו כוחות אמריקניים או מגפיים על הקרקע במבצע הזה. לא השתתפנו צבאית במבצע הזה", הדגיש סאליבן בריאיון ל-CNN בשבוע שעבר. הוא ציין כי "בדרך כלל סיפקנו תמיכה לצה"ל כדי לנסות להחזיר את כל החטופים הביתה, כולל החטופים האמריקניים שעדיין מוחזקים שם".
בנוסף למודיעין, התמיכה הזו כללה חברים ב-JSOC שיש להם ניסיון רב בחילוץ חטופים. אנשי הארגון עובדים בישראל בשיתוף עם סוכני מודיעין אמריקניים מהימים הראשונים של המלחמה.
באוקטובר כוחות JSOC באזור היו מוכנים להיכנס לעזה כדי לחלץ אזרחים אמריקניים שמוחזקים אצל חמאס, כך לפי גורמים אמריקניים שבקיאים בתוכנית המסוכנת במיוחד. "אם היינו מצליחים להשיג באופן חד-צדדי מידע שנוכל לפעול על פיו, וחושבים שבאמת נוכל לחלץ חטופים אמריקניים בחיים, היינו יכולים לפעול, אבל באמת שהיה מעט מאוד מידע ספציפי על חטופים אמריקניים", אמר בכיר אחד.
החילוץ המוצלח של החטופים בשבוע שעבר הסתמך על מידע מדויק על מיקומם. רמה זו של מודיעין שניתן לפעול על פיו היא משהו שחסר לישראל במשך שנים בעזה, בשל הסתמכות יתר על טכנולוגיה וכישלון בבניית רשת של סוכנים בשטח. מיעוט המודיעין האנושי, בין השאר, היה אחראי לכישלון של ישראל לזהות ולהבין את התכנון של חמאס לפיגועי 7 באוקטובר.
המאמצים האחרונים לאתר את החטופים הדגישו את חשיבות המודיעין האנושי. בחודש שעבר כוחות ישראליים איתרו שרידים של כמה חטופים לאחר חקירתו של לוחם חמאס שאמר לחיילים איפה לחפש, כך אמרו גורמים ישראלים. חקירות של שבויים מתחילת המלחמה הפכו למרכיב חשוב בתמונת המודיעין הכוללת.
אנשי מודיעין ישראלים גם חשפו מידע חשוב בשרתים, המחשבים, הטלפונים הסלולריים, המחברות ומסמכים אחרים שנמצאו במחבואים ומפקדות של חמאס. אנליסטים אמריקניים סרקו גם הם את המקורות הללו כדי למצוא רמזים למיקומם של חטופים. גורם ישראלי בכיר אמר שהצלבת מידע שהתקבל מרשומות אלקטרוניות ופיזיות עם מקורות מודיעין אחרים סייע לישראל לאתר חטופים במהלך שני מבצעי החילוץ שקדמו לזה בשבוע שעבר.
אותות ברעש
לפני מתקפת 7 באוקטובר עטפה ישראל את עזה במעקב אלקטרוני, ובחלק מהמקרים צותתה לטלפונים של אנשי חמאס. "היינו על כל שירותים בעזה. אם שכבת עם אשתך, שמענו אותך", אמר בכיר לשעבר במודיעין הישראלי.
אבל לפי בכירים ישראלים, מנגנון המודיעין גם הלך והסתמך יתר על המידה על טכנולוגיה לאיסוף מודיעין, בעוד שניתוח המודיעין התנוון. מבחינה היסטורית תפקידה של יחידת 8200 היה לאסוף מידע ולשתף אותו עם גורמים אחרים בקהילת המודיעין הישראלית. מומחים ביחידה הוסיפו ניתוח ונקודת מבט משלהם. בכיר לשעבר ב-8200 אמר שהוא קיים באופן קבוע אינטראקציה עם עמיתיו מהמוסד והשב"כ. "זה השתנה בשנים האחרונות", הוסיף.
8200 נהגה בעבר לנתב כל פיסת מידע למקום הנכון. כעת, לדבריו, היא שמה בראש סדר העדיפויות פיתוח טכנולוגיה חדשה ותרומת המודיעין שהיא אוספת למה שמכונה "הבריכה", מאגר שממנו יכולים גורמי מודיעין אחרים לשאוב מידע.
בכירים אחרים בהווה ובעבר הדהדו את הביקורת הזו, ואמרו שהמרגלים האלקטרוניים של ישראל שכחו כיצד לבצע פעולות מודיעיניות בסיסיות. קהילת המודיעין הייתה גדושה בנתונים אך חסרה בניתוח שלהם. "המערכת התקלקלה", פסק הבכיר לשעבר.
לדברי הבכירים מה שהחריף את הבעיה היה שפקידים ישראלים ננעלו על "הקונספציה", התפיסה הבסיסית שלפיה חמאס יותר מעוניין בהתעשרות ובשליטה בעזה מאשר בתקיפת ישראל. גורמים רשמיים התעלמו ממה שבדיעבד נראו כמו סימני אזהרה ברורים, כולל תרגילי אימונים צבאיים של לוחמי חמאס שמנהיגים בכירים דחו כלא חשובים משום שהם לא עמדו בתיאוריה הכוללת על הארגון וכוונותיו. "חשבנו שחמאס לא יעז לתקוף", אמר בכיר לשעבר במודיעין. מתקפת 7 באוקטובר ניפצה את הרעיון הזה ושמה את חמאס בראש סדר העדיפויות של ישראל, כמו גם של ארה"ב.
בתגובה לכתבה, דובר צה"ל כינה את הביקורות הללו "שקריות" ואמר שהן "פוגעות במאמץ המלחמתי של אנשי השירות, שפועלים מזה שמונה חודשים, בזירות קרובות ורחוקות, לסייע לכוחות ביבשה, באוויר ובים ולהגן על עם ישראל".
חוקי התנהלות
כל מידע מודיעיני שארה"ב מספקת, או נותנת לישראל גישה ישירה אליו, משמש רק למאמצי איתור חטופים ומעקב אחר הנהגת חמאס, כך לפי בכירים בארה"ב ובישראל. כאמור, חל איסור על ישראל להשתמש במידע אמריקני כלשהו כדי לפגוע באנשי חמאס רגילים בכל מבצע צבאי, לרבות תקיפות אוויריות.
הכללים לאופן שבו המודיעין מסופק והשימוש בו מפורטים בהסדרים פורמליים שנכתבו לפני שנים בהתאם להתייעצות עם עורכי דין בקהילת המודיעין האמריקנית, כמו גם הנחיות חדשות מהבית הלבן בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. אבל מבחינה מעשית, ההתחייבות הזו תלויה רק במילה של ישראל בלבד, כך לפי בכירים אמריקניים.
כמה גורמים רשמיים ציינו שלמידע הנוגע למיקומם האפשרי של חטופים יכולה להיות גם מטרה כפולה: החטופים מוקפים על ידי מחבלי חמאס, ששומרים עליהם ומשתמשים בהם כמגן אנושי. כמה גורמים רשמיים הביעו חשש שלארה"ב אין מספיק פיקוח כדי להבטיח שישראל לא משתמשת במודיעין על חטופים כמידע מכוון דה-פקטו לאותם אנשי חמאס בדרגים נמוכים יותר.
סוכנויות ישראליות "זהירות מאוד לא להשתמש במה שארה"ב נותנת להן באופן מבצעי אם זה אסור", אמר ישראלי שמשרת ב-8200. "שיתוף המודיעין עם ארה"ב הוא טוב מאוד. יש קשרי עבודה ישירים, וחשוב לשמר אותם".
