שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי שטייניץ, הורתה על עצירת פעולות הביקורת של מבקר המדינה בצה"ל ובשב"כ בעקבות העתירה שהוגשה נגד תוכנית הביקורת. העתירה הוגשה על ידי תנועת אומץ והתנועה לאיכות השלטון, בשיתוף עם 89 עותרים נוספים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון המכנים את עצמם "פורום חומת מגן לישראל". בהחלטת השופטת נאמר כי "העתירה, וכן הבקשות לצווי ביניים, ייקבעו לדיון לפני מותב תלתא במהלך חודש יולי 2024. המשיבים 6-2 (הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש הממשלה, היועמ"שית וראש המוסד – ש"פ) יגישו את תשובתם המשלימה לעתירה עד שבעה ימים לפני מועד הדיון".
במקביל הורתה השופטת כי "בשלב זה ועד לדיון בעתירה – לנוכח המציאות הביטחונית המורכבת, היקפה המתוכנן של הביקורת, העתידה לעסוק, בין היתר, במערך התמיכה בלחימה ובנושאי ליבה מבצעיים, וההיערכות הנדרשת כדי ליתן לה מענה בעיתוי הנוכחי – ותוך מתן משקל משמעותי לחוות הדעת החסויות של גורמי הביטחון שהוגשו לעיוני, אני מורה על השהיית הליכי הביקורת בכל המתייחס לצה"ל ולשב"כ".
אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, בירך על ההחלטה, "בג"ץ קיבל את עמדתנו במלואה וקבע באופן חד משמעי שאין לאפשר למבקר להמשיך ולשבש את פעילות הצבא והשב"כ בשעה גורלית זו. מדובר בהחלטה אמיצה ונכונה שתאפשר לכוחות הביטחון להתמקד אך ורק בהכרעת האויב. אנו מברכים על האחריות שגילה בית המשפט וקוראים למבקר לכבד את ההחלטה, לחדול לאלתר מכל חקירה ולתת לצה"ל לנצח בשדה הקרב".
כזכור, בתגובתו לעתירה שביקשה לבטל את הביקורת ובשלב ראשון לעצור אותה, טען המבקר בשבוע שעבר כי "העותרים מבקשים לאפשר לממשלה מתג השתקה של ביקורת המדינה". לדברי המבקר, "האיזון הנכון, אותו גיבש מבקר המדינה- קיום ביקורת מדורגת ומידתית, גם בצה"ל, בחלוף שבעה חודשים לפרוץ המלחמה. מתכונת הביקורת, שאינה נוגעת למהלכי הלחימה של צה"ל, גובשה לאחר התייחסות צה"ל, שהסכים לרובה המכריע".
המבקר הסביר בתגובתו כי קיימת דחיפות לעריכת הביקורת בשלב זה בכלל הדרגים (אזרחי, מדיני וצבאי), ובכלל זה גם בצה"ל ובגופים נוספים של מערכת הביטחון. "נדמה כי אין חולק על כך, שנפלו ליקויים חמורים גם בהתנהלות כוחות הביטחון, בתקופה שקדמה למתקפת הפתע הנפשעת שביצעו מחבלי החמאס ביום 7.10.2023, בשבעה באוקטובר ובתקופה העוקבת לה".
"ביקורת מבקר המדינה, תוכל לסייע לאיתור מהיר של ליקויים, ובכך לסייע בתיקונם ובמניעת הישנותם. מניעת הביקורת בשלב זה, בעייתית, ביתר שאת, נוכח האפשרות כי אירועים ביטחוניים נוספים (המשליכים כמובן על כל אחד מתושבי המדינה ועל המערכת האזרחית) עלולים לפרוץ בכל שעה ועל כן קיימת חשיבות רבה להפקת לקחים מהירה וליישום ההמלצות של ביקורת המדינה דווקא בעת הזו", קבע המבקר.
המבקר הוסיף וציין כי עצירת ביקורת המדינה הנערכת בצה"ל בימים אלו, עלולה לפגוע בתהליך הפקת הלקחים ולהביא לכך שליקויים שיכולים היו להימצא ולתקנם לא יתוקנו ובכך להביא לפגיעה חלילה בחיי אדם. "כך למשל, הביקורת שנערכת ביחס להגנת היישובים בעוטף עזה, פינוי אוכלוסיה ומערך ההסברה, רלוונטית גם לתרחיש של לחימה כוללת בחזית הצפון. בדומה, הביקורת בנוגע להגנת היישובים, כיתות כוננות, שיתוף הפעולה בין המשטרה וצה"ל רלוונטית גם לאיום הנשקף ממרחב קו התפר. ככל שחולף זמן עד למועד עריכת הביקורת, גובר החשש מקושי באיתור חומרים רלוונטיים. לא מן הנמנע, כי עם חלוף הזמן חלק מהמסמכים והנתונים הדרושים לצורך עריכת הביקורת, לא יישמרו כנדרש או יאבדו. ועוד. מטבע הדברים, חלוף הזמן עלול לפגוע בזיכרון של הגורמים השונים הנדרשים לספק מידע ובכך לפגוע באפקטיביות של הליך הביקורת".
בתגובתו תקף המבקר גם את עמדת היועמ"שית שתמכה בעותרים, וציין כי אזרחי ישראל זכאים לקבל תשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות אירועי שבעה באוקטובר. "אמון הציבור במערכות הציבוריות והלכידות החברתית יבואו לידי ביטוי ראוי לא בדרך של השתקת ביקורת המדינה, כהצעת העותרים, אלא באמצעות מימושה של ביקורת המדינה. הטענה לפיה עריכת הביקורת של מבקר המדינה תפגע בביטחון המדינה ותסיט קשב של מפקדים ולוחמים, תמוהה בשים לב, לעמדה העדכנית של היועצת המשפטית לממשלה, לפיה יש להקים כבר עתה ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת חרבות ברזל. הטענה ביחס להסטת קשב של המפקדים והלוחמים גם אינה מתיישבת עם העובדה שצה"ל (וגופים ביטחוניים נוספים), החלו לבצע עשרות תחקירים פנימיים אודות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', הנוגעים בליבת הפעילות המבצעית של צה"ל".
