טבח חמאס ב-7 באוקטובר חשף ביתר שאת כיצד איראן תמכה ומימנה את ארגון הטרור וממשיכה לעודד התלקחות אזורית ברחבי המזרח התיכון.
בתדרוך של מחלקת המדינה האמריקנית ב-23 באוקטובר, אמר גורם הגנה בכיר כי תמיכת טהרן בחמאס וב"שותפים ונציגים אחרים ברחבי האזור" – כולל חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן – "מתועדת היטב" וכי היא עושה זאת באמצעות "מימון, ציוד, הדרכה והכוונה". הגורם הבכיר ציין ש"כשרואים את העלייה הזו בפעילות הטרור והתקיפות של רבים מארגוני הטרור האלה, יש טביעות אצבע איראניות על כל זה".
יחד עם זאת, הרשות הפלסטינית ממשיכה לטעון שאף גורם חיצוני לא מנצל את הסבל הפלסטיני בעזה. מוקדם יותר נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן חזר על דבריו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, המשבח את הפיגוע ב-7 באוקטובר.
בנאום בטקס ב-3 ביוני לציון יום השנה ה-35 למותו של האייתוללה רוחאללה חומייני בטהרן, שיבח חמינאי את המתקפה חסרת התקדים של חמאס "כמכה אדירה לישראל", ואמר כי היא שיבשה את התוכניות של ישראל וארצות הברית לשנות את הדינמיקה האזורית. כמו כן, המשטר האיראני טען כי המתקפה ב-7 באוקטובר נועדה, בין היתר, לנקום את הריגתו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני".
הרשות הפלסטינית הגיבה מיד לדבריו של חמינאי ואמרה כי העם הפלסטיני הוא הראשון שהושפע מהמלחמה בעזה. בהצהרה שנשאה סוכנות הידיעות הרשמית WAFA, משרדו של אבו מאזן אמר כי דברים מסוג זה מכוונות באופן "ברור" להקרבת דם פלסטיני ולהשמדת אדמה פלסטינית. מילים אלו "לא יובילו להקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים", אמר המשרד.
"העם הפלסטיני נלחם ונאבק כבר מאה שנים, והוא אינו זקוק למלחמות שאינן משרתות את שאיפותיו לחופש ועצמאות ולשימור ירושלים וקדושתה האסלאמית והנוצרית", הוסיפו ברש"פ. "מה שאנחנו רוצים זה סוף לכיבוש, לא מדיניות שאינה משרתת את המטרות הלאומיות".
התערבות בענייני פנים
ח'אלד אבו טועמה, עיתונאי ערבי-ישראלי המומחה לענייני ערבים ופלסטינים, אמר כי זו "לא הפעם הראשונה" שהרשות הפלסטינית מותחת ביקורת על איראן על התערבות בענייני הפנים של הפלסטינים, במיוחד על תמיכה בחמאס ברצועת עזה וביהודה ובשומרון.
בדצמבר הכריז דובר משמרות המהפכה, רמזאן שריף, כי המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר הייתה נקמה על הריגת סולימאני. הערתו הביאה את הפלסטינים להגיב בכעס. בדברים דומים, מחמוד אל-חבש, יועצו של אבו מאזן לענייני דת ויחסים אסלאמיים, האשים את איראן בחיפוש אחר דריסת רגל בשטחים הפלסטיניים ואמר: "טהרן מקריבה את הדם של העם הפלסטיני למען האינטרסים שלה". בראיון לערוץ הטלוויזיה Al Arabiya שבבעלות סעודית, אל-חבש הגיב להצהרותיו של חמינאי ואמר: "לאיראן אין זכות להעריך מה קרה ב-7 באוקטובר".
מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודי פלסטין במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, אמר כי "זו הפעם השנייה או השלישית שהפלסטינים מגיבים בצורה נוקשה נגד ההודעות האיראניות בנוגע למלחמה בעזה". לדברי מילשטיין, "אירועים אלו משקפים את העוינות העמוקה של ערבים סונים, כולל פלסטינים, נגד הציר השיעי והאיראנים. חמאס נהנה מתמיכה צבאית אבל אפילו הארגון לא יכול להתעלם מפערים אידיאולוגיים ודתיים עמוקים".
אייל חולטה, יועץ ישראלי לביטחון לאומי לשעבר, גם הצביע על "טביעות אצבעות איראניות הן על תכנון [חמאס] פוטנציאלי והן על מוטיבציה, לאור הניסיונות לנרמל את יחסי ישראל עם סעודיה". בינואר אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל כי "ניתן למצוא את טביעות האצבע של איראן על כל סכסוך שמתחולל כעת במזרח התיכון, מעזה ועד לבנון ועד לים האדום".
בינתיים, אבו מאזן סירב באופן עקבי להכיר באופן מלא או לגנות את טבח 7 באוקטובר.
"נותנים לישראל תירוץ"
אבו טועמה אמר כי "בעוד הרשות הפלסטינית ואבו מאזן עצמו נמנעו עד כה מגינוי פומבי של הזוועות ב-7 באוקטובר, עבאס מתח לאחרונה ביקורת על חמאס על כך שנתן לכאורה לישראל תירוץ להילחם ברצועת עזה. הרש"פ נמנעת גם מלקרוא לחמאס לשחרר את החטופים הישראלים או לוותר על השליטה ברצועת עזה. באופן פרטי, עבאס וכמה בכירי פת"ח זעמו על חמאס על כך שיזם את המלחמה עם ישראל והביא נכבה חדשה לפלסטינים ברצועת עזה".
למרות זאת, מאז 7 באוקטובר, השרות הפלסטינית הביעה תמיכה ישירה בחמאס. בחודש מאי פרסם אל-חבש איום בעמוד הפייסבוק שלו, והזהיר כי הטבח ב-7 באוקטובר עלול "לחזור על עצמו 100 פעמים, ובאופן אפילו יותר משמעותי", על פי מכון המחקר Palestinian Media Watch. בנובמבר הביע ג'יבריל רג'וב, בכיר בפתח, תמיכה בטבח בטבח 7 באוקטובר והזהיר מפני פיגועים דומים ביהודה ושומרון.
לדברי אבו טועמה, "יש כמה פקידים ברמאללה שממשיכים לדבר על האפשרות להקים ממשלת אחדות עם חמאס". הם מאמינים כי חמאס "לא הולך לשום מקום וימשיך להיות בעל נוכחות ברצועת עזה למחרת המלחמה. בגלל זה הרש"פ זהירה בעמדותיה הציבוריות כלפי חמאס. היא גם מודעת לכך שפלסטינים רבים ממשיכים לתמוך בחמאס".
