הדו"ח השנתי של המכון הבינלאומי לחקר השלום (SIPRI) בסטוקהולם שיצא אמש חשף פרטים על מועדון הגרעין העולמי, לרבות על כור הפלוטוניום הישראלי. באילו יכולות גרעיניות מחזיקה ישראל? מהו בכלל כור פלוטוניום? וכמה ראשי נפץ בישראל ובעולם פעילים ומוכנים לשיגור?
באוויר, ביבשה ובים
לפי הדו"ח, ישראל מחזיקה ביכולת לשגר נשק גרעיני מהים בעזרת צוללות דולפין הגרמניות, מהאוויר, באמצעות מטוסי 15-F ו-16-F ומהיבשה, על-ידי טילי יריחו ומהים.
סדרת דולפין והסדרה החדשה והמתקדמת יותר, דולפין AIP, כוללות יחד שש צוללות: אח"י דולפין, אח"י לויתן, אח"י תקומה, אח"י רהב, אח"י תנין ואח"י דרקון. ממשלת גרמניה הכחישה כי הצוללות מסוגלות לשגר נשק גרעיני, אך ב-SIPRI סבורים שלפחות חלקן מסוגלות לעשות זאת. לפי תחקיר שערך הדר-שפיגל הגרמני עוד בשנת 2012, צוללות הדולפין יכולות לשאת טילי פופאי בעלי ראשי נפץ גרעיניים ולירות אותם מעומק הים, מה שיאפשר לישראל למקם אותה שם ולהרתיע גורמים ממתקפה גרעינית על ישראל כחלק ממה שמכונה "המכה השנייה".
אגב, הצוללת האחרונה והחדשה ביותר בסדרת הדולפין AIP, האח"י דרקון, עדיין לא הגיעה לידי צה"ל מצד התאגיד הגרמני תיסנקרופ שמייצר אותה, אך לפי דיווחים הצוללת נמצאת בשלבי ההכנות האחרונים לקראת העברתה. עלותה המשוערת של הצוללת המתקדמת עומדת על כ-600 מיליון אירו, מה שהופך אותה לכלי המלחמה היקר ביותר של צה"ל.
טילי היריחו הם טילים בליסטיים בעלי טווח של כ-4,000 ק"מ שישראל מעולם לא אישרה את קיומם, אך צה"ל מחזיק בהם לפי פרסומים זרים.
לצד הצי האווירי הקיים של צה"ל, שכולל כמות רבה של מטוסי 15-F ו-16-F ביחס לאזור, הוא צפוי לגדול בשנים הקרובות, כאשר לפי הוושינגטון פוסט, בממשל האמריקני החליטו לבצע את עסקת הנשק בין ארה"ב לישראל שנאמדת בכ-18 מיליארד דולרים ותכלול גם מטוסי 15-F מהדגם החדש ביותר, שהעברתם לא תתבצע לפני שנת 2028.
כור הפלוטוניום
אז מהו בכלל כור פלוטוניום שבו מחזיקה ישראל לפי הדו"ח והאם יש הבדל בינו לבין כור גרעיני "רגיל" או שמא מדובר על אותו הדבר?
על מנת לענות על השאלה, נידרש להסבר קצר על נשק גרעיני.
הפיצוץ לו גורמת פצצת אטום או נשק גרעיני נוצר כתוצאה מביקוע הגרעין של החומר שמצוי בראש הנפץ. אותו ביקוע משחרר פרץ אנרגיה אדיר שמכלה כל מה שנקרה בדרכו.
על מנת ליצור את אפקט הביקוע המתבקש, יש להשתמש בחומרים בקיעים, כלומר יסודות כבדים שנוטים להתפרק ליסודות קלים מהם, כאשר בפועל יש שני חומרים שניתן להשתמש למטרה הזו: אורניום ופלוטוניום.
העשרת האורניום עד להפיכתו למתאים לשימוש לראש נפץ גרעיני היא מטלה מורכבת מאוד, מה גם שראש נפץ מבוסס אורניום דורש כמות רבה יותר של חומר ביחס לכזה הבנוי עם פלוטונים. בניגוד לאורניום, חומר שמצוי בטבע, הפלוטונים הוא יסוד מלאכותי אותו ניתן ליצור בכורים גרעיניים משאריות דלק גרעיני משומש. גם ייצור הפלוטוניום אינו תהליך פשוט והוא אף מסוכן מאוד, שכן הוא דורש טיפול בחומרים רדיואקטיביים. בנוסף, כור גרעיני שמייצר פלוטוניום לפצצות גרעיניות נחשב ליקר יותר לתפעל.
השימוש הן באורניום והן בפלוטוניום בראשי נפץ גרעיניים מקובל בעולם. בפעם היחידה בה נעשה שימוש באטום כנשק גרעיני, עם הטלת פצצות האטום על יפן באוגוסט 1945 ע"י ארה"ב, היא השתמשה פעם אחת באורניום לפצצת "ילד קטן" שהוטלה על הירושימה ובפעם השנייה בפלוטוניום בפצצת "איש שמן" שהוטלה על נגסקי. אגב, פצצת הפלוטוניום שהוטלה על נגסקי יצרה פיצוץ חזק משמעותית מזה שיצרה פצצת האורניום שהוטלה על הירושימה, אך הפער נוצר בשל שינוי האופן שבו ביקעו את האטום בפצצה ולא בגלל הב
בשורה התחתונה, "כור הפלוטונים" הוא כור גרעיני לכל דבר שמייצר ראשי נפץ מפלוטוניום.
"מגמה מדאיגה ביותר"
הדו"ח סוקר את מצבת ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם ולפיו יש כיום 12,121 ראשי נפץ גרעיניים בעולם, מתוכם 9,585 פעילים ו-2,100 מהם נמצאים במצב כוננות גבוה.
לפי הדו"ח, המדינה בעלת מספר ראשי הנפץ הגרעיניים הפעילים הגבוה ביותר היא רוסיה עם 4,380, כאשר ארה"ב נמצאת במרחק קטן מאחור עם 3,708. הרחק מאחוריהן עומדת סין, שהעלתה השנה את מצבת ראשי נפץ הגרעיניים הפעילים שלה מ-410 ל-500, כאשר לראשונה הציבה ראשי נפץ במצב כוננות גבוה. אחריה ממוקמות לפי סדר צרפת (290), בריטניה (225), הודו (172) ופקיסטן (170) וסוגרת את הרשימה קוריאה הצפונית עם 50.
בדו"ח נטען כי לישראל יש פלוטוניום בכמות שנעה סביב הטון, מה שיכול לשמש לבנייתם של קרוב ל-300 ראשי נפץ גרעיניים, כאשר ראוי לציין כי קיימות הערכות אחרות לפיהן לישראל אכן כמות גבוהה יותר של ראשי נפץ פעילים שמגיעה עד לאזור ה-300. בניגוד לאמור בדו"ח, המדינה טוענת כי ישראל אינה מחזיקה בנשק גרעיני כלל.
במכון SIPRI מודאגים מהממצאים הללו. "לא ראינו נשק גרעיני ממלא תפקיד כה בולט ביחסים בינלאומיים מאז המלחמה הקרה", אמר וילפרד וואן, מנהל תוכנית הנשק להשמדה המונית במכון. "בעוד סך הנשק הגרעיני העולמי ממשיך לרדת ככל שמסולקים בהדרגה נשקים מתקופת המלחמה הקרה, לצערנו אנו ממשיכים לראות עליות שנתיות במספר ראשי הנשק הגרעיניים המבצעיים", אמר דן סמית', מנהל המכון, "מגמה זו צפויה להימשך ואף להאיץ בשנים הקרובות, וזה מדאיג ביותר".
