תשע"ח הייתה שנה לא קלה, בלשון המעטה, עבור ח"כ דוד ביטן. ממטאור פוליטי בליכוד, יד ימינו של ראש הממשלה, ויו"ר קואליציה פעיל המככב בכל מהדורת חדשות, הוא הפך לנחקר בחשד לעבירות שוחד ומרמה. האיש האנרגטי והתוסס שמשך בחוטים ותיזז בהבל פיו ח"כים ושרים, עבר בעל כורחו אל אחורי הקלעים של הזירה. במשך חודשים ארוכים, מדצמבר ואילך, הלם החקירות שיתק את הפוליטיקאי המשופשף. הקדרות ניכרה על פניו, והוא נראה כמי שבקושי אוכל או ישן. אבל עכשיו, עם כניסתה של תשע"ט, הוא נראה מאושש ואופטימי יותר. נראה שהוא הפנים ועיכל את מצבו החדש, ולמד לתמרן בהתאם.
"הזמן עושה את שלו", הוא משיב בפשטות כשאני שואלת אותו לפשר השיפור במצב רוחו, אף שתמונת החשדות נגדו לא השתנתה באופן מהותי. "ללכת לחקירה זה לא ללכת למסיבה, זה לא נעים, אבל עוברים את זה".
אתה מסכם שנה עם תהפוכות ענק בחייך הפוליטיים והאישיים. מקדמת הבמה עברת לחדר החקירות. איך אתה מרגיש עם זה?
"חקירה זה לא דבר פשוט ולא דבר שבוחרים בו, אבל מתמודדים עם מה שיש. אני מאמין שבסופו של תהליך אצא מזה בצורה מחוזקת, אבל אני חייב לסיים את זה ולשים את הדברים מאחוריי. אין לי מה לעשות נגד זה".
לביטן חשוב להדגיש כי אף שעזב את התפקיד הבכיר של ניהול הקואליציה, הוא לא נטש את עבודתו הפרלמנטרית כחבר כנסת, כפי שהצטייר לא פעם בדיווחים על אודותיו: "למרות שעזבתי את ראשות הקואליציה והייתי בחקירות, הייתי מעורב בהרבה עניינים פרלמנטריים. את חוק הנכים אני קידמתי, וגם שורה של חוקים במושב האחרון וחוקים שאני רוצה להעביר במושב הבא, כולל חוק לצמצום תאגידי המים. לא הפסקתי את הפעילות שלי בעקבות החקירות, אלא ייחדתי אותה לעניינים שאני רוצה לקדם במקום את ענייני הקואליציה והממשלה, ועכשיו אני עוזר גם בעניינים הקואליציוניים כשמבקשים ממני".
נעלמת גם מהזירה התקשורתית, שהיית פעיל בה מאוד.
"חזרתי להופיע בתקשורת. הורדתי את המינון לפעמיים־שלוש בשבוע, ואני ממשיך באופן רגיל".
ביטן, נזכיר, חשוד כי בעת כהונתו כסגן ראש עיריית ראשון־לציון קיבל שוחד מקבלנים בתמורה להטיית מכרזים לטובתם. "בחקירה אני נותן תשובות לכל השאלות, אבל אני לא יכול להיכנס כאן לתוכן החקירה", הוא אומר כשאני מבקשת ממנו להתייחס לחשדות נגדו. "יש חזקת חפות, ואדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. יש חקירה, אוקיי, זה עדיין לא אומר שהם צודקים בכל הטענות שלהם, ואני מאמין שהם לא צודקים בטענות שלהם".
מדברים כבר על המלצה לכתב אישום נגדך.
"העיתונאים מפיצים שמועות כשהחקירה עוד נמשכת. איך החליטו על מסקנות לפני שזה נגמר? יש לי תשובות לכל הדברים, ותפקיד המשטרה והפרקליטות הוא לבחון את התשובות שלי ולא להתנגד להם מראש".
בחקירות הראשונות שלך דיברת עשרות שעות, אבל בהמשך עברת למדיניות ארוכה של שתיקה, חקירה אחר חקירה. מדוע?
"היו הדלפות, לכן שתקתי. יש זכויות גם לנחקר, במיוחד כשהוא איש ציבור. כשהן (ההדלפות) הפסיקו, חזרתי לדבר בחקירות. עכשיו הם עוד פעם חזרו להדליף, את יודעת". ביטן מתייחס לחקירתו האחרונה שנערכה לפני שבועיים, ושפרטיה הגיעו מיד לכלי התקשורת. "הנושא של ההדלפות זה מכת מדינה ושחיתות בפני עצמה. יש פה שחיתות מובהקת. ביחסי התקשורת והמשטרה יש תן וקח. זה מקבל דרגה, וזה מקבל תפקיד ושכר גבוה יותר. מה ההבדל בין זה לתיק 4000? אם עיתונאי מקבל מידע מגורמי אכיפה ובזכות זה נחשב עיתונאי טוב יותר, אז מה ההבדל בין זה ובין הטענות שפרסום חיובי הוא עבירה שהופכת לתיק שוחד? אני לא חושב שבסיקור חיובי יש בעיה, אבל מה ההבדל? זה שלא חוקרים את האנשים זה בעייתי. ככה זה לעולם לא ייפסק".
את מי צריך לחקור? את העיתונאים או את המדליפים?
"גם וגם. לוקחים את הטלפון לעיתונאי ומגלים עם מי הוא דיבר ומי הדליף לו. למה לא לעשות את זה?"
"הנושא של ההדלפות זה מכת מדינה ושחיתות בפני עצמה. יש פה שחיתות מובהקת. ביחסי התקשורת והמשטרה יש תן וקח. זה מקבל דרגה, וזה מקבל תפקיד ושכר גבוה יותר. מה ההבדל בין זה לתיק 4000?"
לפני כחודש דיווח פרשן 'חברת החדשות' אמנון אברמוביץ, כי בהאזנת סתר נשמע ביטן אומר כי נתניהו "סגר" איתו על מינויו לשר לביטחון הפנים. ביטן זועם גם על ההדלפה־לכאורה הזו: "פניתי על זה ליועמ"ש. ברור שזה בא מגורמי האכיפה, כי לא נשאלתי על זה בחדרי החקירה וזה לא בא מעורך הדין כמו שאוהבים לטעון. פה אנשים צריכים להיחקר. זה גם לא היה. העיתונאים יודעים שהם מפרסמים דברים שהם לא נכונים, והם עושים עבירות פליליות כל הזמן".
על פי הפרסום, מדובר בהקלטה שבה אתה נשמע אומר את הדברים.
"לא שמעתי הקלטה כזו. אברמוביץ לדעתי גם לא שמע. לא הייתה הקלטה, ואם כן – זה נאמר בבדיחות הדעת. בטח לא אמרתי שסיכמתי עם נתניהו, כי לא היה דבר כזה. לא דיברנו על התיק הזה או על המפכ"ל. אברמוביץ ערבב בין דברים, וברור לי שגם הוא לא שמע את ההקלטה הזו. אחד העוזרים שלי דיבר על המפכ"ל, נתניהו הבטיח לי תפקיד שר בזמנו אבל לא דיברנו על איזה תפקיד, ואני ודאי שלא אחליף שר מכהן. הוא עשה ערבוביה גדולה. זו שטות מוחלטת ובסוף עוד דברים יתבררו. יראו כמה אברמוביץ' הוא משרת של אחרים כדי להראות שהוא יודע".
יש לך טענות נגד התקשורת לא פחות מאשר לראש הממשלה, ואתה דווקא אהוד מאוד בכלי התקשורת השונים.
"מה שעושים לנתניהו בתקשורת זה מוגזם. בסוף הם פוגעים בעצמם, כי כבר לא מאמינים להם. תראי לי איש ימין אחד או איש ליכוד שמאמין לאברמוביץ'. אין. גם המידע שהודלף מהחקירה האחרונה שלי ל'ידיעות אחרונות' ול־ynet הוא מסולף לגמרי. מה אני יכול לעשות? אני בטוח שאלה שחוקרים אותי, כלומר החוקרים והחוקרות שיושבים איתי, לא מדליפים, אבל זה נעשה מסביב".
יש בך חרטה על משהו?
"כמו כל בן־אדם יש לי חרטות. אבל כמו שאני לא נוטר טינה, כך גם אם אני עושה טעות אני ממשיך לעבוד עם אנשים והם מכבדים ואוהבים אותי, כי אני לא הולך עד הקצה. עשיתי טעויות, אבל אני לא אגיד את הטעויות האלה כאן כדי לא להזכיר ולפגוע שוב באותם אנשים".
בבחירות הקרובות תתמודד לכנסת? אתה מאמין שהמתפקדים יתמכו בך?
"כן, ואני מאמין שהמתפקדים יבחרו בי שוב. אני רואה את האהדה שיש כלפיי בציבור, את צריכה להסתובב איתי ולראות. המשטרה לא קובעת מי נבחר לכנסת, זו לא השיטה".
אז אתה מצפה שתפקיד השר המובטח יגיע סוף־סוף אחרי הבחירות הבאות?
"אני לא יודע אם מבחינה משפטית אני יכול להיות שר, אבל אני אתמודד ואני מאמין שיבחרו בי".
העם יאמר את דברו
מחקירותיו שלו אנחנו עוברים לדבר על נחקר אחר, בכיר יותר. אני מבקשת מביטן להתייחס לאמירתה של ח"כ אורלי לוי־אבקסיס – אולי שותפה קואליציונית של הליכוד בממשלה הבאה – כי נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן כראש ממשלה אם יוגש נגדו כתב אישום.
"הוא יכול לכהן, ויכהן", קובע ביטן. "בניגוד לשר, ראש ממשלה לפי החוק יכול להמשיך לכהן גם אחרי כתב אישום, כי אם הוא מפסיק לכהן הממשלה נופלת וזה בניגוד לרצון העם. אני מתפלא על אורלי לוי. מה שהיא אמרה לא במקום, מסיבה פשוטה. היא הולכת על הפן החברתי ומכוונת לקהל מצביעים גדול, וההתערבות הזו פוגעת בה כשהיא צריכה קולות מכל העם. הדברים שלה לא היו צריכים להיאמר. אני מניח שלא יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה. ונגיד שיוגש – אנחנו הולכים לבחירות, ואם העם בחר בו למרות זאת וכשהוא יודע את כל המידע ונותן לו להמשיך, מה היא תגיד אז? זה מיותר לחלוטין שהיא מביעה עמדה בנושא הזה. העמדה הקובעת תהיה זו של העם בבחירות האלה".
אתה חושב שזה לא מעניין את העם, שראש הממשלה שלו נחקר בכמה תיקים במקביל?
"זה מעסיק את התקשורת, לא את הציבור. הציבור אוהב את נתניהו ומאמין בו, והוא לא מאמין למה שאומרים עליו. אומרים שהוא לא יכול לכהן תוך כדי חקירה, את יודעת כמה שעות הוא היה בחקירה? במשך שלוש שנים וחצי הוא היה אולי שלושים שעות בחקירה. אז למה הוא לא יכול גם להיחקר וגם לתפקד? ודאי שהוא יכול".
אבי גבאי, יו"ר העבודה, הצהיר שלא יצטרף לממשלת נתניהו.
"גבאי עשה את הטעות שעשתה יחימוביץ' בזמנה. אנחנו הולכים לבחירות ובודקים שיתופי פעולה תוך כדי. חבל על ההצהרות המוקדמות האלה. ואני חושב שלמרות ההצהרות האלה, אם יצטרך להצטרף הוא יצטרף. מה גם שאנחנו לא צריכים אותו".
"זה מעסיק את התקשורת, לא את הציבור. הציבור אוהב את נתניהו ומאמין בו, והוא לא מאמין למה שאומרים עליו. אומרים שהוא לא יכול לכהן תוך כדי חקירה, את יודעת כמה שעות הוא היה בחקירה? במשך שלוש שנים וחצי הוא היה אולי שלושים שעות בחקירה. אז למה הוא לא יכול גם להיחקר וגם לתפקד? ודאי שהוא יכול"
ראש הממשלה נתניהו הציב לאחרונה יעד שאפתני לליכוד בבחירות הבאות: 40 מנדטים. ברור למדי מאיפה הוא מתכוון לקחת אותם. הוא יחסל את מפלגות הלוויין בימין, ועשוי לשלוח אתכם להרכיב בסוף קואליציה דווקא עם המרכז־שמאל. בבית היהודי חוששים מתרחיש כזה.
"זה שאנחנו רוצים 40 מנדטים זה בסדר גמור. גם בנט שואף ל־15 ו־18 מנדטים. כל מפלגה שואפת לכמה שיותר, ואנחנו יכולים לקבל קולות מהמרכז. נתניהו מאוד מוערך על ידי רוב תושבי המדינה מבחינה מדינית, ביטחונית וכלכלית, ולכן אנחנו יכולים לקבל גם קולות אחרים. הבית היהודי הוא חלק מאיתנו. זה הבייס של הימין, הוא יהיה בכל קואליציה של הליכוד ולא נוותר על זה. לכן אני לא מבין את הלחץ הזה של בנט ושקד.
"בנוסף, אני חושב שהפעם כדאי ללכת לבחירות בצורה מאורגנת. נסכם מראש עם כל מפלגה מה היא מקבלת, ללא קשר למנדטים. אם בנט יֵדע מראש מה הוא מקבל, גם אם יש לו חמישה, שישה או עשרה מנדטים הוא יהיה רגוע. כך גם כחלון וכולם. הליכוד יצטרך במקרה הזה לתת חלק מתפקידי השרים מראש למפלגות הלוויין, כי אנחנו צריכים אותם בממשלה הבאה. אנחנו חייבים את הבייס של ה־61 מנדטים כמו הקואליציה הזו. היא טובה, למרות החיכוכים".
האם אתה לא חושש שהצהרות כאלה על 40 מנדטים יגרמו לשאננות בקרב פעילי הליכוד, שתביא לכך שבסופו של דבר תמצאו את עצמכם עם מספר מנדטים נמוך בהרבה?
"יש לנו סקרים שאנחנו עושים כל הזמן, ויש לנו בין 33 ל־35 מנדטים. גם סקרים שעושים גורמים אחרים מדברים על מספרים דומים. זה שאנחנו שואפים לגדול זה בסדר גמור, וזה לא יתפוצץ לנו בפרצוף מהסיבה הפשוטה, כי נקבל את המנדטים האלה. זה טוב ליציבות השלטונית, שמפלגה פורשת לא תוכל להפיל את הממשלה. האיומים יורדים, והדרישות יורדות. אני אומר לציבור, תנו לנו 40 מנדטים ותהיה יציבות יותר גדולה. עם המפלגות שיֵשבו איתנו נסכם מראש את הדברים, כדי שהמצביעים יֵדעו מה הם הולכים לקבל".
מצביעים בימין חוששים מליכוד חזק, שיביא לתוצאה דומה לזו שהתרחשה בפעם הקודמת שבה הוא היה חזק: התנתקות.
"התנתקות לא תחזור יותר, לאור התוצאות של ההתנתקות. הפוליטיקאים לא מטומטמים. מה שקרה בעזה היה טעות גדולה, גם פוליטית וגם היסטורית. מי יהיה המנהיג שיקבל 40 מנדטים ויעשה את זה ביו"ש? אין דבר כזה, וגם הציבור מבין את זה. מה ששרון עשה עשה, זה לא נתניהו. מבחינה ביטחונית נתניהו לא יעשה את הטעויות האלה, והציבור מאמין בו ויודע שזה יקרה. בנט מנסה להפחיד את הציבור מתוך לחץ שהוא יקבל פחות מנדטים. אי־אפשר להפחיד את הציבור, שיודע שאפשר לסמוך על נתניהו, ולכן הניסיון הזה מיותר וילדותי. להגיד שאם הליכוד יהיה גדול תהיה ממשלת שמאל, זה ניסיון הפחדה ולא במקום. זה ספין. בנט לא יכול להיאבק על מנדטים תוך השמצת הליכוד. שייאבק על מה שהוא תורם ושמגיע לו".
היו מי שאמרו שההצעה שלך לשרה איילת שקד לרוץ בליכוד ולזכות במקום הראשון בפריימריז, נועדה לתקוע טריז בינה ובין בנט, כיוון שנתניהו בכל מקרה לא יאפשר לה להשתלב בליכוד.
ביטן צוחק. "אני דיברתי באופן כללי. לא אמרתי שמחר בבוקר היא מצטרפת אלינו, אלא שיש לה הערכה גדולה מאוד בציבור הימני ושאם היא תבוא היא תגיע למקום ראשון. אבל מכיוון שהיא ביקשה ממני 'דוד, תוריד הילוך בעניין הזה', אני מכבד אותה ולא אתייחס לזה יותר. אגב, הייתי יו"ר קואליציה שנתיים, ונתניהו מעולם לא דיבר איתי נגד שקד".
ונגד בנט?
"עזבי, אני מדבר כרגע על שקד. מעולם לא ראיתי שיקולים זרים. והוא לא חייב לאהוב מישהו ממפלגה אחרת, הוא צריך לעבוד איתו. כל עוד השר עושה את העבודה שלו ויש יציבות, אין שום בעיה. לכן כל הטענות האלה על בלפור הן מיותרות".
אז שקד לא בדרך לליכוד בינתיים, אבל יש מי שכן. שמו של השר יואב גלנט עולה בעקביות כמי שצפוי לעקור למפלגת השלטון הנוכחית. הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ הוזכר גם הוא כמי שעשוי להשתלב בליכוד, ואף להתמנות לשר החוץ. "גלנט בדרך לליכוד", מאשר ביטן. "לגבי גנץ אני לא יודע, ולא חושב שבסוף הוא יהיה בליכוד. אנחנו לא ממהרים. זה שהוא היה רמטכ"ל, זה בסדר גמור. גם גלנט היה צריך להיות רמטכ"ל, ולקחו לו את הרמטכ"לות. בסופו של דבר אנחנו צריכים לדעת את העמדות של גנץ, זה לא דבר אוטומטי להיות בליכוד. את העמדות של גלנט אנחנו מכירים".
צו פיוס
על רקע משבר הגיוס, שבינתיים נראה כי הוא לא שב ומתפרץ, נשמעו לאחרונה קולות בליכוד ובסביבת נתניהו שלפיהם הוא מאס בסחטנות החרדית. ביטן מבקש להרגיע, ומגדיר את הקולות הללו איתותי אזהרה בלבד. החרדים הם השותפים הטבעיים של הליכוד, הוא אומר, והם צפויים להישאר במעמד הזה. "רוצים להפחיד את החרדים כדי שיגיעו להסכמות עכשיו בגיוס", הוא מאבחן. "אלה דברים פוליטיים. נתניהו והליכוד לא מאסו בחרדים. בקדנציה הזאת הם היו דווקא מאוד קואופרטיביים. ברור שהם רוצים הרבה דברים. למה כחלון, ליברמן ובנט לא רצו? אני בכלל חושב שהחרדים בקדנציה הזאת מאוד באו לקראתנו, אנשים לא שמו לב".
לקראתכם? הם קיבלו את חוק עבודות הרכבת וחוק המרכולים.
"לא נכון. החילונים חיים בפחד מהחרדים עד כדי כך שהם לא שמים לב מה קורה בשטח. בעבודות הרכבת, החרדים ביקשו שישקלו גם שיקולים של דת כשבוחנים אם לעבוד בשבת או לא. יש עבודות על הרכבת בשבת גם היום בהמון מקומות. הבעיה נוצרת בתל־אביב כי זה מה שנקרא אצלם המושג של 'פרהסיה'. עדיין עובדים על הרכבת במקומות מרוחקים, ולא שמעתי את ההנהגה החרדית מתלוננת על זה.
"בנושא של חוק המרכולים, אנשים לא שמו לב אבל החרדים באו באופן מובהק לטובת החילונים. לא דיברנו על זה כדי שהעיתונאים החרדים לא יעשו להם בעיות. החרדים מעולם לא הסכימו לפתיחת מקומות בילוי בשבת. זה תמיד היה רק בחוקי עזר. ופה הייתה הפעם הראשונה שזה אושר בחוק של הכנסת. הם הסכימו לפתיחה של מסעדות ובתי קפה בשבת באופן מובהק, מה שקורה בפועל בתל־אביב ובהרצליה. זו התקדמות עצומה. רוב פעילות החילונים בשבת קשורה לבתי קפה ומסעדות, לא למרכולים. בחוק המרכולים, החרדים הלכו לקראת החילונים יותר מאשר להפך, אבל התדמית הפוכה".
גם בליכוד היו ח"כים ושרים שהתלוננו שנכנעתם לסחטנות חרדית.
"חלק התלוננו כי הם לא מבינים כלום, וזה היה לצורך דמגוגיה וקבלת קולות. כאלה שחשבו להיות מועמדים בתל־אביב, או ח"כים שכל מיני קבוצות ליברליות בליכוד הלחיצו אותם. אבל אני אומר לך חד וחלק, בחוק המרכולים קיבלנו יותר משנתַנו, ואנחנו לא רואים שינוי בשטח. עכשיו שבאו ראשי ערים והגישו שינויים לחוקי עזר, זה סתם רעש של הבחירות המקומיות".
הקבוצה הליברלית שעושה הכי הרבה רעש בליכוד וגם העסיקה אותך לא מעט הייתה 'הליכודניקים החדשים'. אתה חושש מההשפעה שלהם על רשימת הליכוד בבחירות המתקרבות?
"הליכודניקים החדשים לא גדלו כמו שהם מנסים לצייר את זה. מדובר ב־2,000 עד 3,000 איש. עצרנו את הגידול שלהם ברגע שעצרנו את ההתפקדות דרך האינטרנט. לרוב לא מדובר בליכודניקים, אלא באנשים שרוצים להשתלט על הליכוד מבפנים כי הם לא יכולים לנצח אותו מבחוץ. יש פה סיכון אדיר כי מדובר באנשים שהם לא ליכוד, ואז יכולים להצטרף גם 60 אלף איש והליכוד יכול ליפול מבפנים".
יש חברי כנסת שנהנים מתמיכת הליכודניקים החדשים ונותנים להם דין וחשבון.
"אני אומר להם: לא צריך להסתכל על הכול דרך המשקפת של קולות, יש גם ערכים. אם אתה יודע שיש קבוצה שבאה לחסל אותך מבפנים, לא צריך לעבוד איתם. לדעתי הח"כים שיעבדו איתם ייפגעו על ידי המתפקדים, שלא רואים את זה בעין יפה".
מפלגת השלטון מסכמת שלוש שנים בראש הקואליציה הנוחה ביותר שהייתה לכם, ואלה מילים שלך, ועדיין יש דברים שהבטחתם לקהל הבוחרים שלכם ולא ביצעתם, כמו פסקת ההתגברות.
"לא התחייבנו".
נתניהו אמר את זה בקולו לאחר ביטול מתווה המסתננים.
"ראש הממשלה אמר שהוא רוצה פסקת התגברות, אבל אין לו רוב בכנסת לפסקת התגברות רחבה. אין בעיה לעשות את זה נקודתית לחוק הגיוס ומתווה המסתננים, ובסוף זה ייעשה. פסקת התגברות זה נושא חשוב, וגם זכות העמידה בבג"ץ, אבל אנחנו צריכים רוב בכנסת. זה יהיה כשהליכוד יקבל 40 מנדטים. כרגע בלי 'כולנו' אין לנו אצבעות, ולכן אי־אפשר להאשים אותנו בנושא הזה. גם בנט ושקד ירדו מהעניין כשראו שאין לזה היתכנות".
לאורך הקדנציה האשמתם את כחלון שבלם לכם מהלכים שונים ובהם סגירת התאגיד, פסקת ההתגברות ועוד. אתם מתכוונים לצרף אותו לממשלה גם לאחר הבחירות הבאות? ואת אורלי לוי־אבקסיס?
"אנחנו צריכים אותו. זה עבד בסופו של דבר, והיו המון הישגים בשנים האלו. מה שעובד טוב לא צריך לתקן. נראה לך שאורלי לוי תסכים לפסקת התגברות? נוכל לעשות את זה רק אם הליכוד יקבל 40 מנדטים", הוא משנן באוזניי את סיסמת הבחירות של הליכוד. "פסקת התגברות זה דבר שהבטחנו לציבור. אנחנו צריכים את זה כי כל מיני חוקים שאנחנו מעבירים, בית המשפט מבטל. גם היועמ"ש והפרקליטות כשהם באים לייעץ לממשלה או לכנסת, מסתכלים על מה יגיד בג"ץ וישר אומרים 'זה לא יעבור'. ככה החוקים משתנים עוד לפני שהם מגיעים בכלל לבג"ץ. כבר לא צריך להגיע לבית המשפט העליון, כי השופטים משפיעים כבר בהליך החקיקה. ראינו את זה בחוק ההסדרה. היה לחץ אדיר לתקן את החוק, כי היועמ"ש חשש מבג"ץ. אי־אפשר לעבוד ככה, לפי מה בג"ץ יגיד".
אתה מרבה להזכיר את הבחירות המתקרבות. יש משבר סביב חוק הגיוס שאנחנו לא מודעים לו?
"אין בעיה להגיע לפשרה בגיוס, כי החרדים מקבלים את העיקרון של החוק עם תיקונים קטנים, ואפשר להגיע איתם לזה. עם כל הכבוד לשר הביטחון, הוא גם צריך להתגמש. ליברמן יודע שאין חוק ממשלתי שלא עובר תיקונים בכנסת, וגם החוק הזה יעבור. הבעיה פה זה שר הביטחון ולא החרדים, וצריך לתת להם את זה. נכון לעכשיו נראה לי שהחוק גם יעבור".
אז מה העילה לבחירות? על מה תפזרו את הכנסת?
"ככל שאנחנו מתקרבים לבחירות מתחילים קרבות קואליציוניים, כי ראשי המפלגות פונים לציבור הרחב. אי־אפשר לנהל קואליציה בדרך הזו, ולכן הבחירות יוקדמו. נכון להיום אני מעריך שהן ייערכו בפברואר־מארס, ואם חוק הגיוס יסתדר נגלגל עוד חודש־חודשיים בכנסת וזה יעבור למאי־יוני".
יש איזה חשבון נפש ליכודי, משהו שלא השקעתם בו למרות שהיה נדרש?
"טעינו שלא השקענו מספיק במערכת הבריאות כמו שהשקענו בתחבורה הציבורית. בקדנציה הבאה צריך להשקיע בבריאות. בבניית בתי חולים וציוד ותשתית אנושית בהשקעה של המדינה, כולל בפריפריה, ולצמצם את הפערים בתחום הזה".
מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה?
"אני מאחל לי שכל הקשקוש הזה (החקירות; שא"כ) ייגמר על הצד הטוב ביותר. מאחל למשפחה שלי ולחברים ולפעילים שנה מצוינת, ושנת בחירות מוצלחת לליכוד ולמדינה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו על התבטאויות מכלילות כלפי קהילת השוטרים, משרתי ציבור המסכנים את חייהם יום יום. חקירות רגישות של נבחרי ציבור מנוהלות על ידי צוות חקירה מיומן ומקצועי ונמצאות תחת פיקוח ובקרה הדוקים של ראש אח"מ, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, וכן הפרקליט המלווה. לא זו בלבד שהמשטרה נמנעת מפרסומים אסורים, לא אחת היא פועלת באופן אקטיבי להסרת תכנים מעין אלו, שלעתים קרובות מסופקים על ידי החשוד, הקורבן, סניגוריהם או בעלי עניין אחרים. מאז כניסתו של מפכ"ל המשטרה לתפקידו הופצו הנחיות המסדירות את המגעים מול כלי התקשורת באמצעות דוברות המשטרה, וכן הונהג מבדק תעסוקתי, בין היתר כדי לאתר ולמנוע הדלפות או מסירת מידע שלא כדין. משטרת ישראל תמשיך לשמור בהקפדה יתרה על טוהר החקירה ולמנוע פגיעה בצנעת הפרט, לצד מימוש העיקרון של זכות הציבור לדעת ושיקוף פעילות המשטרה, הכול בהתאם להוראות החוק, הפקודות והנהלים".
